אובמה בישל דייסה בעיראק ובסוריה

<p><br />ארגון אל-קאעידה בעיראק, או בשמו הנוכחי "מדינת האסלאם בסוריה ועיראק", כבש את העיר מוסול בצפון מערב המדינה. כוחות הצבא העיראקי, נסוגים בבהלה. כך איבד ראש ממשלת עיראק נורי אל-מאלכי מחוז נפט חשוב ובית זיקוק מרכזי</p>

ארגון אל-קאעידה בעיראק, או בשמו הנוכחי "מדינת האסלאם בסוריה ועיראק", כבש את העיר מוסול בצפון מערב המדינה. כוחות הצבא העיראקי, נסוגים בבהלה. כך, ללא הודעה מוקדמת, איבד ראש ממשלת עיראק נורי אל-מאלכי מחוז נפט חשוב ובית זיקוק מרכזי בעיר ביג'י. אל-מאלכי פנה בבהילות לאובמה שיבוא לעזרתו ויפציץ את מחוזות המורדים המתקדמים לעבר בגדאד, אלא שאובמה רק חזר על עיקרי תורתו כפי שבוטאו בנאומו האחרון באקדמיה הצבאית "ווסט פוינט", שבו הבטיח לצוערים החדשים כי מגפיהם לא יידרכו עוד בארץ ניכר. אובמה עוסק בתיאוריות מעניינות, ואפילו זכה בפרס נובל לשלום, אך אל-קאעידה עוסק בלוחמה, ומצליח להתפשט מסוריה לעיראק ולבטל לחלוטין את הגבול המפריד בין שתי המדינות.

קשה לתאר את רשימת המחדלים של אובמה במזה"ת. רפרוף מהיר מדרום לצפון יגלה איך השפיעה מדיניותו הפסיבית על האזור: לוב ותימן על סף מלחמת אזרחים, סוריה ועיראק מתפוררות, ועדיין לא הזכרנו את כשלון תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. ולגבי סוריה, שלא יהיו טעויות. חוסר הנכונות המוחלטת של האמריקאים לתת תמיכה צבאית לאופוזיציה הסורית בזמן, יצרה את הקרקע הפורייה לצמיחת אל-קאעידה על אדמתה. בזמן שאובמה עסק במו"מ עקר עם פוטין ואסד, האופוזיציה הסורית הדמוקרטית איבדה את מעמדה, ואת מקומה תפס ארגון "מדינת האסלאם". אל-מאלכי ואסד הם בני ברית הנתמכים ע"י איראן, מולם עומדות סעודיה וקטר התומכות בקיצונים הסונים, נוסח אל קאעידה,  הנלחמים נגד המשטר העלאווי בסוריה והשיעי בעיראק.

אל-קאעידה בשרות אל-מאלכי ואסד

בעיראק נתנו האמריקאים את המפתחות לרוב השיעי, שהקים משטר הנתמך ע"י איראן. התוצאה המידית הייתה שעיראק חולקה לשלושה אזורים – כורדי בצפון, סוני במערב, ושיעי בדרום. אל-מאלכי הדיר את המעוט הסוני ששלט במדינה בימי סדאם חוסיין, ויצר קרקע פורייה לצמיחתו של אל-קאעידה הסוני, אשר ניצל היטב את השנאה כלפי משטרו של אל-מאלכי. אל-מאלכי שומר על יחסים תקינים עם האמריקאים וגם תומך בבשאר אסד. האמריקאים מחמשים אותו, וגובים ממנו מיליארדים רבים עבור נשק, שייפול בוודאות לידי אל-קאעידה, אבל מסרבים לחמש את האופוזיציה הסורית הדמוקרטית בטילי כתף נגד מטוסים, בתירוץ שהנשק ייפול בידי אל-קאעידה. איך מסתדרת המשוואה? פשוט, עיראק עשירה בנפט ואל-מאלכי משלם בפטרו דולרים, ובסוריה אין נפט והאופוזיציה ענייה.

כך תומך אובמה במשטר שקומם עליו את כלל האוכלוסייה הסונית בעיראק, בעוד בסוריה הוא מסרב לסייע לאופוזיציה העומדת מול משטר מיעוט עלאווי הטובח ברוב הסוני. מאחר ואסד ואל-מאלכי הם בני ברית, המיעוט הסוני בעיראק, והרוב הסוני בסוריה, מתאחדים כדי להביס את שניהם מבלי לבחול באמצעים, ורואים בכל מי שמוכן להקיז את דמו במלחמה נגד שני הרודנים המושחתים בן ברית ראוי. זה לא מפתיע –  מי שנטבח יום יום, מגורש מביתו, וחווה את הזוועה הזאת מוכן לכרות ברית עם השטן, והשטן כאן לבוש בבגדי האסלאם הקיצוני.

מאותו הרגע ש"מדינת האסלאם בעיראק וסוריה" השתלטה על האזור הצפון מזרחי של סוריה הגובל בעיראק, התחיל במחוזות הסונים של עיראק מרד אזרחי. המורדים דרשו רפורמות פוליטיות וכלכליות מרחיקות לכת, כולל שיתוף המעוט הסוני בניהול המדינה. תשובתו של ראש הממשלה אל-מאלכי הייתה פשוטה, הוא שיגר את הצבא השיעי מהדרום לדכא את המרד.

כדאי להתעכב על "חכמתם" של אסד ואל-מאלכי. שניהם עודדו את השתלטות אל-קאעידה על אזורים בסוריה כדי להכפיש את האופוזיציה, ולהטות את מדינות המערב לטובתם במאבק למיגור האסלאם הקיצוני. לפני כמה חודשים "ברחו" מהכלא העיראקי 400 אסירים השייכים לאל-קאעידה ועשו את דרכם לסוריה, כאשר חלק גדול מהנהגת אל-קאעידה בסוריה שוחרר מהכלא ע"י אסד. אסד לא תקף ולא הטיל מצור על האזורים בהם שולט ארגון אל-קאעידה, בעוד שהוא מטיל את מלוא כובד משקלו כולל גיוס חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראנים, כדי להביס את האופוזיציה המתונה, המיוצגת ע"י צבא סוריה החופשית. חוסר המעש של אובמה בסוריה, תמיכתו באל-מאלכי בעיראק, ושחרור אנשי אל-קאעידה ע"י שני המשטרים כדי להלחם באופוזיציה הסורית הדמוקרטית, יצרו את הפרצה דרכה הפך אל-קאעידה לאיום ממשי על כל מדינות האזור, ובראשם על המשטר העיראקי.

החוב של אובמה לעיראק וסוריה

חובו של אובמה לעיראק וסוריה הוא כפול. על עיראק אין צורך להכביר מילים. כיבוש עיראק ע"י ממשל בוש היה בלתי חוקי בעליל. ארה"ב לא כבשה את עיראק כדי לתמוך בעם העיראקי ולשחררו מרודן אכזר, אלא כדי לכפות על עיראק שנוי משטר באמצעות כיבוש צבאי. המחיר היה, התפוררות מוחלטת של המדינה העיראקית והקמת משטר עדתי שיעי שהוביל למלחמת אזרחים. אובמה לא יכול לטעון שאין לו אחריות על המתרחש, כי המתרחש היום הוא פועל יוצא של אותו כיבוש טראגי. בסוריה חובתו היא בראש ובראשונה אנושית. מדובר בעם שקם לדרוש חירות ודמוקרטיה, והמשטר מפציץ אותו בחביות נפץ, הורס ערים, הופך מחצית מהאוכלוסייה לפליטים, ורוצח עשרות אלפי בני אדם (עם היום נמנו לא פחות מ-160,000 הרוגים). "הלקח" שאובאמה הסיק מהרפתקת עיראק הוא לא להתערב, גם אם הרודן ממשיך לטבוח.

היום, כאשר משטר אל-מאלכי מתנדנד, והצבא העיראקי נס לכוון בגדאד, מתברר גודל האסון. שלוש שנים של אי עשייה ומשיכת זמן בסוריה גרמו לתוצאה מפתיעה – עיראק אף היא מתפוררת, והאזור כולו מזדעזע בשל כך. אל-קאעידה זוכה לתמיכה של האוכלוסייה הסונית בעיראק ובסוריה מסיבה פשוטה. הארגון נתפס ככוח היחיד שנלחם נגד המשטר, בעוד שאובמה עוסק בדיפלומטיה עקרה: הוא מאפשר לאסד לערוך בחירות דמה בעוד הוא ממשיך להחריב את ערי סוריה, והוא תומך באל-מאלכי למרות שהוא יודע שמדיניותו השיעית הכיתתית גרמה לניכור הסונים. המדיניות הזאת הגיעה לקיצה. מכאן והלאה לא תהיה לארה"ב ולעולם ברירה: אלא לנקוט בעמדה ברורה. המזה"ת אינו אפריקה, ומקורות הגז והנפט של העולם עומדים בפני סכנה מוחשית.

משטר דמוקרטי הוא התשובה

הדרך לחסל את אל-קאעידה היא פשוטה והגיונית. בעיראק, כינון משטר דמוקרטי שישתף את מגוון העדות, ומדיניות חוץ שתביא לרווחת כלל האזרחים. בסוריה התשובה עוד יותר ברורה: סילוק משטר אסד, ומתן זכות לעם הסורי לבנות מדינה דמוקרטית הכוללת את כל העדות, על בסיס חוקה המבטיחה את זכויות אזרחיה. ארגון אל-קאעידה אינו מציע כל תכנית כלכלית ופוליטית שיכולה להיות אלטרנטיבה למשטרים הרודנים. במשטר דמוקרטי אין לו קיום והוא יאבד באופן מהיר את התמיכה שהוא נהנה ממנה היום בקרב האוכלוסייה.

אל-קאעידה היא תופעת ראי של המשטר הקפיטליסטי הנוכחי, שיצר פערים בלתי נתפסים ועוני שגורם למדינות שלמות באפריקה ובאזורנו להתפורר. המדינות הנהנות מהעושר הגדול והיוצרות את העוני הגדול לא יכולות להסתפק במלחמה באל-קאעידה באמצעות מלט"ים. עליהם לתת עזרה ממשית לשיקום הכלכלות ההרוסות, ביעור השחיתות, ותמיכה בעמים הנאבקים נגד הרודנות. העולם משלם מחיר כבד על טעותו של אובמה בסוריה. מה שקורה בעיראק מחייב הגשת סיוע מיידי לכוחות הדמוקרטים, הנלחמים נגד אל-קאעידה מצד אחד ונגד הרודנות מצד שני.

Avatar

אודות יעקב בן-אפרת