בפעם השלישית: כלכלה ירוקה – מדינה אחת

דעם תשתתף בבחירות שיערכו ב2- במרץ 2020, ותבקש את אמון הציבור בפרוגרמה הפוליטית שלה: כלכלה ירוקה – מדינה אחת. עצם קיום הבחירות, זו הפעם השלישית תוך שנה, מצביע על עומק המשבר הפוליטי שישראל נתונה בו. אזרחי ישראל מפולגים בין תומכי נתניהו ומתנגדיו, כאשר סקרי דעת הקהל מראים שפילוג זה יאפיין גם את מערכת הבחירות הבאה. כשהתוצאה ידועה מראש, והסיכוי של דעם לזכות במספר רב של קולות הוא קטן, זכותו של כל אזרח לשאול מדוע מתעקשת המפלגה להשתתף בבחירות בפעם השלישית.

מה שמאפיין את הסיבוב השלישי הוא מאמציו של נתניהו להימנע ממשפט על-ידי השגת חסינות פרלמנטרית. ההבדל הבסיסי בין שני סיבובי הבחירות הראשונים לבין הנוכחי הוא, שבשניים הראשונים נתניהו נחקר בחשד של שוחד והפרת אמונים, וכעת הגישה הפרקליטות שלושה כתבי אישום חמורים על בסיס אותם חשדות. קיים סיכוי גדול שגורלו יהיה דומה לגורל ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט – כלא.

ומה באשר למרכיבי האופוזיציה? האופוזיציה של "כחול-לבן" לנתניהו התבררה כהתנגדות אישית, תוך אימוץ למעשה של עמדותיו הפוליטיות. במהלך מערכות הבחירות שבאו זו אחר זו, סירבה כחול-לבן בראשות בני גנץ להציע פרוגרמה פוליטית אלטרנטיבית בנושא השלום ופתרון הבעיה הפלסטינית, או להציע שינוי בנושא הכלכלה, הבנויה על העדפת ההון הגדול וצמצום התקציבים החברתיים.

המטרה האסטרטגית שכחול-לבן הציבה לעצמה, החל מהקמתה, היתה ממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, בתנאי שנתניהו יוותר על ראשות הממשלה כל עוד לא זוכה בבית-המשפט. עמדה זו מצביעה על המשך המדיניות הקיימת: דחיית כל פתרון פוליטי עם הפלסטינים, שכולל הקמת מדינה פלסטינית והפסקת ההתנחלויות; השענות על בריתות עם מצרים ומדינות המפרץ המכונות "הציר הסוני", תוך המיקוד של איראן כאויב הראשי.

עמדת מפלגות השמאל, כפי שהיא מוצגת על-ידי מפלגת העבודה ומרצ, עולה בקנה אחד עם זאת של כחול-לבן מאחר וגם המטרה האסטרטגית שלהם היא להפיל את נתניהו. הם תומכים במינוי גנץ לראשות הממשלה, ואף הצטרף לליכוד בתמיכתו בהצהרה האמריקאית על חוקיות ההתנחלויות.

הרשימה המשותפת זכתה ב"הישג גדול" לאחר שחזרה והתאחדה כשהיא נעזרת בהסתה המכוערת של נתניהו נגד הציבור הערבי כדי להעלות את אחוז ההצבעה בקרב הבוחרים הערבים. גם היא הצטרפה ללהקה הקוראת "לא לנתניהו". כמו השמאל הישראלי, היא המליצה לנשיא על גנץ לראשות הממשלה, עמדה שמנהיגי הרשימה המשותפת, אחמד טיבי ואיימן עודה, כינו אותה "עמדה היסטורית". בפועל, התמיכה בגנץ אינה אלא תרגיל פוליטי, המזכיר את התרגילים של לובי המפלגות החרדיות. ללא שום תקווה לשינוי בסיסי במשטר וללא הצעה של פרוגרמה פוליטית וכלכלית אלטרנטיבית.

התמיכה בגנץ התרוקנה מתוכנה כאשר התברר שגנץ אינו מעוניין בתמיכת הרשימה המשותפת – גם לא כתומכת מבחוץ. למעשה הרשימה המשותפת מהווה כלי בידי המפלגות הציוניות המנהלות אתה מו"מ כאשר הן זקוקות לקולותיה כדי להעביר חוק זה או אחר, אך מתעלמות ממנה כאשר מדובר בנושאים מהותיים כמו הכיבוש או השוויון לאזרחים הערבים.

****

מפלגת דעם משתתפת בבחירות במטרה להציע פרוגרמה פוליטית, מציאותית, אלטרנטיבית, ולהניח את היסודות לבניית עתיד מבטיח לשני העמים בארץ. דעם אינה יכולה לצמצם את הפרוגרמה שלה לסיסמא "רק לא ביבי". המפלגות הציוניות עסוקות השכם והערב בעתידו הפוליטי של נתניהו, ומתעלמות מהבעיה היסודית, והיא קיומם של 5 מיליון פלסטינים שנשללות מהם חירויות היסוד, ומצד שני הם נתונים תחת משטר פוליטי, פלסטיני, מושחת ומפולג לשניים, האחד בגדה המערבית והשני ברצועת עזה. הבעיה הפלסטינית לא הולכת להיעלם, גם אם המפלגות הציוניות מעוניינות לטאטא אותה מתחת לשטיח. היא גם לא תיעלם כאשר דעת הקהל הערבית דורשת עיסוק בעניינים האזרחיים על חשבון העיסוק בגורל העם הפלסטיני והרשימה המשותפת נענית לה. תפקידה של הנהגה פוליטית הוא להנהיג ולהציע תכנית פוליטית סדורה.   

המצב הנוכחי לא ימשך לנצח. בסופו של דבר העם הפלסטיני, כמוהו כמו העם הלבנוני, העיראקי, האלג'ירי והסודני, יקרא "להפיל את משטר אוסלו", על כל מרכיביו: בראש וראשונה הכיבוש הישראלי, וגם  שתי הרשויות הפלסטיניות, בגדה ובעזה. הסיסמא "כולם פירושו כולם" הנשמעת היום ברחובות ביירות, ומתייחסת לכל ההנהגה הלבנונית, כולל החיזבאללה, לא מן הנמנע שתישמע בקרוב ברחובות הגדה ועזה.

מפלגת דעם קוראת לפתרון פוליטי המתבסס על מדינה משותפת אחת, התואם את המציאות שנוצרה בצל 50 שנות כיבוש, ו-26 שנים של הסכם אוסלו. בואו נודה, רעיון המדינה הפלסטינית העצמאית מת בד בבד עם הקמת רשות פלסטינית המתקיימת בחסות הכיבוש, ומשתפת אתו פעולה הן בגדה והן בעזה. במציאות אנחנו חיים במדינה אחת, המחולקת בין ארבעה משטרים חוקיים המתקיימים בה בו זמנית: "ישראל הדמוקרטית" בגבולות 67; הכיבוש והמנהל האזרחי בשטחים הכבושים; השלטון של פת"ח ברמאללה; והאמירות האסלאמית בעזה. המשטר הזה הופך את חיי הפלסטינים לגיהינום, והאלטרנטיבה לו הוא מדינה דמוקרטית אחת בין הים לירדן, וחוק אחד לכולם, שיאפשר לישראלים ולפלסטינים לחיות על בסיס של שוויון זכויות וחובות.

אולם ברור לנו שהפרוגרמה הפוליטית הזאת לא יכולה להתממש בצל משטר כלכלי הבנוי על העדפת ההון הגדול על חשבון כלל האזרחים. על המהפכה הפוליטית הדמוקרטית שמבטיחה את זכויות האדם לכל, להיות מלווה במהפכה כלכלית הבנויה על כלכלה הירוקה, שיכולה להבטיח רווחה לכל אזרחיה על בסיס שיתופי. הטכנולוגיות החדשות, האנרגיה המתחדשת, ההידרופוניקה, האינטרנט של הדברים, הבינה המלאכותית, התחבורה השיתופית, הרשתות החברתיות, השמירה על הסביבה, והמאבק נגד ההתחממות הגלובלית – כל הגורמים האלה מחייבים שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי, ומהווים בסיס לכלכלה חדשה הפותחת את הדלת לשותפות בין ישראלים ופלסטינים על בסיס הגורל המשותף והשמירה על כדור הארץ.

מהניסיון האיגוד מקצועי שלנו והפעילות שלנו בתחום האנרגיה המתחדשת וההידרופוניקה, אנו למדים שקיים צימאון אדיר של הציבור הפלסטיני והישראלי לשיתוף פעולה על בסיס שבירת המחסומים הלאומיים וחומות ההפרדה, על בסיס ראייה גלובלית חדשה. היוזמות המשותפות הרבות, התנועות הירוקות, המאבק המתעורר נגד דיכוי הנשים וכפיית עמדות שמרניות עליהן, מצביעים על כך שבעוד שהמפלגות בוחרות במוכר, השמרני והדכאני, הנוער בוחר בדרך אחרת לגמרי.

האביב הערבי, ממצרים ועד סוריה, מביירות ועד בגדאד וטהראן, מראה שתנועת הנוער בזה למזרח התיכון הישן, ושואפת לחירויות דמוקרטיות, לרווחה, ולהצטרפות לעולם החדש של 2020. קולות אלו  לא נעצרו ולא ייעצרו. זהו זרם מהפכני אשר נותן לנו השראה ואמון ביכולת לגרום לשינוי. מנקודת ראות זאת אנו קוראים לידידינו ולשותפינו, ישראלים ופלסטינים, לתמוך במערכת הבחירות שלנו לכנסת ולהצביע דעם, למען עתיד חופשי ממלחמות, שנאה, הסתגרות לאומית ודתית, ולמען חיים משגשגים המכבדים את שני העמים, את האזור ואת כדור הארץ שבו אנו חיים.

Avatar

אודות יעקב בן-אפרת