האומיקרון כלל אינו מבשר את הסוף

החלטת ממשלת בנט – לפיד – הורוביץ לאפשר לתלמידים לא מחוסנים להגיע לבתי הספר גם אם הם באו במגע עם חולה מאומת, העמיקה את הכאוס הקיים לא רק במערכת החינוך אלא בקרב הציבור כולו. הנימוק של בנט פשוט: האומיקרון 'כמעט' מאחורינו, הוא כרגע מדביק בטירוף, אבל בהסתמך על המודלים המתמטיים, תוך שבוע הוא יתחיל לסגת, כי כבר לא יישאר את מי להדביק. אדרבא, ככל שהתלמידים ידביקו יותר אחד את השני ואת הוריהם, כי כידוע האומיקרון הוא מחלה קלה, נגיע לשיא העקומה יותר מהר, ומשם היא רק תרד. נכון, כרגע מתים כ- 20 חולים כל יום! אבל את המספר הזה ניתן "להכיל", אם ניקח ברצינות את מה שאמרה איילת שקד שרת הפנים ושותפתו של בנט באוגוסט 2021.

נראה שממשלת בנט הרימה ידיים. הכאוס נובע מהעובדה שאסטרטגית החיסונים כשלה, האומיקרון הכריע את התו הירוק, וההמלצה למנה רביעית נאמרה בחצי פה ובצורה לא משכנעת. את התחושה הזאת ביטאה העיתונאית האמריקאית בארי וייס.  בראיון עם הקומיקאי ומנחה הטלוויזיה ביל מאהר ב- 22 לינואר, היא גרמה לסערה כאשר אמרה: "אני עם הקוביד סיימתי" (I am done with Covid). היא תארה איך היא פעלה בצורה אדוקה על פי הוראות רשויות הבריאות למיניהם, והאמינה לטענת הממשל האמריקאי ש"החיסון יחזיר אותנו לחיים הנורמליים". "אנחנו לא חזרנו לחיים נורמליים", היא אומרת, ”זה נהיה מגוחך. עכשיו הבנתי שאפשר להראות את התו ירוק במסעדה, להיות אסימפטומטית אבל נושאת את האומיקרון. וחשוב מכל, הבנתי שהדור הצעיר יזכור זאת כפשע מוסרי קטסטרופלי."

דבריה עוררו כעס רב בממסד הרפואי האמריקאי. איך היא מעיזה להגיד "אני עם הקוביד סיימתי " בזמן שהאומיקרון עוד לא סיים איתנו. למעלה מ- 600.000 אזרחים אמריקאים מאומתים יומית כנדבקים בקוביד, ולמעלה מ- 2,000 מתים מדי יום. זאת בשעה שהממשל ממשיך לדבוק בטענה שזאת "פנדמיה של הלא מחוסנים", ובכך מבטא את הניתוק המוחלט שלו מרגשות הציבור. כמו בישראל, הציבור בארה"ב מבין שהחיסון אינו מונע הדבקה, והדיבורים על כך שהוא מציל ממוות אינם מנחמים איש. אנשים נדבקים ואין להם דרך להימנע מכך, כי בישראל ובעולם המערבי הממשלות מבינות שסגר אינו פופולרי בשל הנזק הכלכלי שהוא מביא, ושאי אפשר לסגור את בתי הספר כי הילדים וההורים "נגנבים" בבית. לאחר שנתיים של מגפה, כל מה שנותר לעשות הוא להתפלל שהאומיקרון מבשר את הסוף, כי נותרנו מתוסכלים ומותשים, ואין לנו אפילו כוח לחשוב על הווריאנט הבא.

מצער שאין מספיק קולות שאומרים את מה שהוא כל כך מובן מאליו לכל אפידמיולוג מתחיל – כדי למנוע את הווריאנט הבא צריך לחסן את העולם, נקודה. הכשלון הגדול של ממשל ביידן ושל כלל ממשלות המערב, ובתוכן ישראל, הוא ההתעלמות מעניי העולם ואימוץ אסטרטגית "כל אחד לעצמו". התפיסה הזאת מאוד מתאימה למדינת ישראל, שהתנדבה להיות מעבדה לניסוי החיסונים. למעשה, החיסון הפך לקלף הרבה יותר פוליטי מאשר אפידמיולוגי, הקרבה למנכ"ל פייזר אלברט בורלא הפכה לנכס פוליטי, וקופת חולים כללית הפכה לקבלן משנה של פייזר. ואז הגיע האומיקרון הדרום אפריקאי שמהווה קריאת השכמה, ומאותת שאי אפשר להמשיך כך, חייבים שינוי מידי.

קבוצה גדולה של חברי קונגרס וסנטורים דמוקרטים פנתה במכתב אישי לנשיא ביידן בו הם מפצירים בו לפעול מיידית כדי לחסן את העולם. "העולם נמצא בפרשת דרכים קריטית במאבק נגד המגפה", הם כותבים ודורשים מביידן להקצות עוד 17 מיליארד דולר לצורך זה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבזבז עוד רגע ולהסתכן בהופעה של ווריאנט יותר מסוכן…. הזמן לסיים את הפנדמיה הוא עכשיו." הדברים האלה ברורים, לא מדובר על חיים 'עם', 'ליד' או 'בתוך' הקורונה אלא על חיים בלעדיה. האומיקרון ה'לא מסוכן' מלמד אותנו שאי אפשר להתרגל למגפה. כל עוד היא קיימת היא משנה את פניה ויוצרת כאוס, ייאוש וחוסר אונים. האבסורד הוא שיש לאנושות את הכלים לסיים את המגפה העולמית, והדרישה של הסנטורים האמריקאים ורבים בקהילה המדעית אינה מופרכת כלל. הכשל אינו במדע אלא בפוליטיקה! החיסונים הוכיחו את יעילותם נגד המחלה, אלא שחלוקתם הבלתי שווה נטרלה לחלוטין את האפקט שלהם.

הנתונים אינם משקרים. על פי ארגון הבריאות העולמי, 10 מיליארד מנות חיסון חולקו בעולם, אבל הם התרכזו במדינות העשירות. מספר מנות החיסון שניתנו במדינות בעלות הכנסה גבוהה הוא פי 14 לאזרח בהשוואה למדינות בעלות הכנסה נמוכה. כ84% מהאוכלוסייה באיחוד האפריקאי עוד לא קיבלו אפילו מנה חיסון אחת, בזמן ש40% מהאמריקאים קבלו את הבוסטר. לאן נעלמו המומחים לבריאות הציבור? במשך שנים הם למדו את האלף בית של המקצוע, הם מבינים היטב שהעולם הגלובלי הוא יחידה אפידמיולוגית אחת, הם ידעו מזמן כי "הדבר הגדול" בדרך, למדו איך להתכונן לזה, וברגע האמת הם כשלו. הם נישבו באשליות שפייזר ומודרנה מכרו לנו – 'תשכחו מהעולם, דאגו קודם כל לעצמכם, שלמו לנו כסף טוב עבור כל חיסון ולא תצטערו'. כך צוחק אלברט בורלא כל הדרך אל הבנק, והאומיקרון צוחק על כולנו.

מלכתחילה לא היו לי הרבה תקוות בממשלת השינוי, שכבר הספיקה להרים ידיים ומתכוננת להמליץ על הבוסטר החמישי, כאשר מבוסטר לבוסטר כוחנו יורד, ואנחנו מחזיקים בשיא עולמי של מספר הנדבקים למיליון נפש. גם מסין לא תבוא הישועה. המפלגה הקומוניסטית הסינית מעוניינת קודם כל בהישרדותה, ומדיניות ה"אפס קוביד" שהיא נוקטת בה פוגעת בזכויות האזרח הבסיסיות ביותר. הסגרים, המעקבים, הכליאה בבתים והסתרת המידע מדגימים את טיבו של המשטר. גם הרוסים קורסים תחת הקורונה, העם לא מאמין לשלטון ומסרב להתחסן בספוטניק. הדרך של פוטין להתמודד עם המגפה היא לגייס טנקים על גבול אוקראינה ולמכור לעם את פנטזיית החזרה לימי הזוהר של ברה"מ. גרמניה ובריטניה אינן רוצות לקחת אחריות על חיסון העולם משום שהן דואגות לרווחי חברות התרופות שלהן, ומסרבות לוותר על הקניין הרוחני של החיסון. כך נותרה ארה"ב אולי כתקווה היחידה. ואם לדייק מדובר במחצית אמריקה, לא בכולה. מדובר במחצית הדמוקרטית השפויה העומדת מול החצי הרפובליקאי שאיננו רק תומך של טראמפ ומכחיש קורונה, אלא שעם החבילה הזאת אנו גם למדים על תמיכה בפוטין, ותמיהה מדוע על ארה"ב לצאת להגנתה של אוקראינה.

כישלונו של ביידן להתמודד עם המגיפה ניכר עליו ועל מעמדו הציבורי, מצבו בסקרים הוא מהנמוכים ביחס לנשיאים קודמים בשנתם הראשונה. ניסיונותיו להעביר את תכניותיו החברתיות הגדולות, את התקציבים להתמודד עם שינוי האקלים והמאבק למען זכות ההצבעה לשחורים, תקועים עמוק בשל הסכסוך הפנימי במפלגתו. הדרך לשחרר את הפקק היא לפעול באופן מיידי כדי להביא לסיום המגיפה ע"י חיסון העולם.

אם הממשל האמריקאי לא יתעורר, וינהיג מדיניות של "חיסון עולם", התוצאה תהיה נוראית. לא רק שמגפת הקורונה תחזור להכות בכל הכוח, אלא שלאחריה תגיע מגפה לא פחות מסוכנת והיא חזרת הטראמפיזם. יתכן שבנט, שקד, לפיד וגם ביבי יברכו על כך, וימשיכו לצווח 'איראן, איראן איראן' כדי להשתיק את מכאובי הקורונה, אבל האנושות תישא במחיר כבד מנשוא. ביידן תתעורר! למען האזרחים שלך ושל כולנו.