הגוש כבר לא קובע

העם אמר את דברו, העם זיכה את ביבי מכל אשמה, העם רצה את נתניהו כראש ממשלה, העם העניק לביבי גוש שלם, אבל ביבי הכל יכול נכשל כשלון חרוץ. בבחירות האחרונות הלכנו למשאל עם בנושא כשירותו של ראש הממשלה לכהן גם כאשר תלוי נגדו כתב אישום (כפוף לשמוע). העם המוקסם מביבי וכישוריו החליט שכמה סיגרים, שמפניות, ומתנות לא מפריעות לו, כל עוד הוא נהנה מהמצב הכלכלי והבטחוני פרי עמלו של "הקוסם". גם בבריטניה נערך משאל עם. הבוחרים הוקסמו מדברי הדמגוגים שהבטיחו בריטניה נקייה ממהגרים תמורת היציאה מהאיחוד האירופי. העם בחר ברקזיט, ומאז בריטניה נתונה בכאוס פוליטי שהוביל בשלוש השנים האחרונות, להחלפת שני ראשי ממשלה.

גם בישראל העם בחר בדרך הקלה, כשהוא מסונוור ע"י הדמגוגיה של ביבי. לא עבר חודש וחצי והתברר, שכמו בבריטניה, העם טעה והדמוקרטיה כשלה. מתברר שראש ממשלה הניצב תחת גרזן הפרקליטות אינו יכול לתפקד. האישי והציבורי מתבלבלים, והוא נתון לחסדי שותפיו "הטבעיים", שמבינים שכשעליו להקים קואליציה בכל מחיר, ולהביא למהפך חוקתי על מנת להציל את עורו, הם יכולים לסחוט ממנו כל וויתור.

ללא קשר איך תתנהל מערכת הבחירות הבאה ומה יהיו תוצאותיה, כשלונו של נתניהו מסמן את סופו של עידן. הצלחתו של ביבי, נציג חבורת הון-שלטון, היתה קשורה ליכולתו לשכנע את "הבייס" שלהם ולו מלחמה משותפת נגד העילית האשכנזית השמאלנית בישראל. בשם השנאה לשמאל ולערבים, נתניהו הפך בעיני קהל בוחריו למחבת טפלון. בעוד משפחת נתניהו סועדת את לבה בארוחות שף, הבייס הסתפק בפירורים עלובים. תומכיו של ביבי התעלמו מהתהליכים הגלובליים והטכנולוגיים שעוברים על העולם ומהעובדה שהצרכים של ישראל  של שנת 2020 הולכים ומשתנים. גם הבייס הבריטי מסרב להשלים עם העובדה שבריטניה לא יכולה לחזור לגדולתה בעבר, ולהתעלם מהמנהרה התת קרקעית הקושרת אותה בטבורה ליבשת האירופית. ואילו הבייס האמריקאי רוצה להסתגר בין שני האוקיינוסים ולהרים גדר גבוהה בגבול עם מקסיקו. למגינת לבו, התעשייה, ההייטק והפיננסים קשורים בטבורם לכלכלה הגלובלית ואי אפשר להפריד ביניהם.

ביבי מסמל את הכלכלה הניאו ליבראלית הישנה שעם פריחתה הכלכלית יצרה פערים חברתיים עצומים. זוהי כלכלה הפוטרת את החברות הגדולות מתשלום מיסים, ומייבשת את התקציב הממשלתי. התוצאה הבלתי נמנעת היא שהחינוך בנסיגה, מערכת הבריאות קורסת, מערכת התחבורה מיושנת, והתרבות התאגידית והממשלתית מושחתת.

ביבי מסמל לא רק את סוף עידן הכלכלה "הנכונה" המעשירה את הטיקונים ומטפטפת פירורים לבייס. הוא גם מסמל את סוף עידן הרביזיוניזם הדוגל בארץ ישראל השלמה. הישענותו של נתניהו על טראמפ כדי להחיל את הריבונות על הגדה המערבית ולקבור את רעיון המדינה הפלסטינית, מביאה את ישראל להשית משטר אפרטהייד בגדה המערבית, ודנה את עזה לבידוד ולאסון הומניטרי.

ההחלטה לייבש את הרשות הפלסטינית כדי להכריח אותה להשלים עם תכנית המאה של טראמפ, רק הגבירה את תיאבון החמאס לדולרים הקטארים, והותירה את אבו מאזן בודד בזירה, ועל סף קריסה פוליטית וכלכלית. נתניהו מאמין, וגם הסביר במערכת הבחירות האחרונה, שהמצב טוב, אפילו טוב מאוד, ושהידידות העמוקה עם פוטין ועם טראמפ מספקת שכפ"ץ מדיני בטחוני מול איראן ומול הפלסטינים. אלא שהזוג פוטין-טראמפ יצרו כאוס, והכניסו את המערכת הגלובלית והפוליטית לאנרכיה. החוקר האמריקאי המיוחד רוברט מולר, העיד שרוסיה התערבה באופן מפורש לטובת טראמפ בבחירות האחרונות, וקרא לקונגרס במרומז להתחיל בתהליך הדחה של הנשיא. זוהי מורשת נתניהו, מערכת שלטונית ותרבות תאגידית מושחתות, קפאון כלכלי ופערים חברתיים, אפרטהייד בגדה המערבית, ואסון הומניטרי בעזה המבעיר מדי פעם את שדות היישובים הסמוכים לגדר.

אין ספק שישראל צריכה שינוי, ולא מדובר בשנוי פרסונלי אלא בשנוי תפיסתי. צריך לקום אנטי ביבי שיתווה דרך כלכלית ומדינית אחרת. לאחר הכשלון של ביבי בהרכבת קואליציה, והבושה הגדולה שבהתפזרות הכנסת שנבחרה לפני חודשיים בלבד, כל העיניים נשואות לעבר שלושה רמטכ"לים בדימוס ואיש תקשורת אחד, עם אגו ופה גדול וביצועים קלוקלים. הרמטכ"לים האלה יודעים לעשות מלחמה, לטייח כישלונות ולהוריד פקודות. ניסיונם הפוליטי שואף לאפס, ותפיסותיהם הכלכליות והמדיניות אינן שונות בהרבה מעמדותיו של ביבי. נראה שהם רוצים בעיקר להמשיך בדרכו של ביבי, אבל בלעדיו.

ומה באשר למערכת הבחירות הבאה? ייתכן שביבי ילך הביתה, או מפני שחבריו ידרשו ממנו לשלם את מחיר כישלונו ולפנות את הדרך, או מפני שציבור בוחריו יבין שלא הולכים לבחירות פעמיים כדי לזכות את המנהיג, נערץ ככל שיהיה, על אותה עבירה. כולם מבינים שאם ביבי יישאר, התוצאה המהותית לא תשתנה, הגוש ישאר אותו הגוש, ביבי ישאר אותו הביבי, ומנדלבליט לא ילך הביתה. ברירת המחדל נשארת כחול לבן, שחשפה את מלוא כוונותיה כבר בהצבעה על פיזור הכנסת. חבריה רוצים ממשלת אחדות לאומית עם הליכוד אבל בלי הביבי. אם חברי הנהגת הליכוד חפצי חיים, הם יעשו את הבלתי יאומן ויקריבו את מנהיגם על מזבח השלטון. אם הם יפחדו לעשות זאת, הם יישארו, ביחד עם נתניהו, בני ערובה של מנדלבליט. ומאחר וליברמן הפך לאויבו האישי של ביבי, הסיכוי להשיג גוש מכובד כמעט אפסי.

במילים אחרות, כחול לבן ממוצבת במקום טוב לזנק לכיבוש הממשלה. נראה שבבחירות הבאות אנו צפויים למעין פוטש צבאי, מגובה במערכת המשפטית ובחבורת הטייקונים, שמאסו באופן פומבי בתרגילי ההתגברות, החסינות, ושאר ירקות, שמטרתם היחידה הינה להציל את נתניהו מלנחות באותו מקום אליו הגיעו קצב, אולמרט, דרעי וחבריהם. ייתכן מאוד שביבי ילך, אבל ישראל תישאר תקועה על אותו מסלול שביבי הוביל אליו במשך 20 שנה. כחול לבן חרטה על דגלה את הסיסמא "ישראל מעל הכל" כדי להראות לבייס של ביבי שאפשר ללכת בלי ולהרגיש עם.

עסקת המאה של טראמפ, שנתפרה על פי מידותיו של נתניהו, תאומץ ע"י הצמד גנץ לפיד כפי שהיא. נזכור כולנו שהם תמכו בהעברת השגרירות לירושלים ובסיפוח רמת הגולן. המדיניות הכלכלית, תיאורית ה"שמן והרזה" של ביבי, תמשיך לככב, כי מה שעובד לא משנים. מה שישתנה זאת רק התפאורה הרעשנית. מירי רגב, מיקי זוהר, דוד ביטן, יריב לוין, בצלאל סמוטריץ, וחבורת יורשי כהנא כבר לא יזהמו את האוויר. אמנם ייתכן שאבו מאזן יזכה לקבל את כספי המיסים המקוזזים שלו בחזרה, היחסים עם פוטין וטראמפ יתקררו במעט, והדמוקרטים האמריקאים יזכו שוב בכבוד במקום בוז מופגן. אבל במהות ישראל תשאר עם האפרטהייד בגדה המערבית, עם החמאס בעזה, עם הפקק באיילון, הזקנה במסדרון וחוק לאום מתוקן המחבק דרוזים ומפלה ערבים. עם הזמן, יכהה זוהרם של הגנרלים, ואחריתם לא תהיה שונה מזו של הגנרליסימו אהוד ברק.

גם אם תתרחש החלפת השלטון בבחירות הבאות, היא אינה מבטיחה כל שנוי יסודי. בלי תשובה ברורה באשר לגורלם של הפלסטינים, ובלי שנוי כלכלי יסודי המבוסס על סדרי עדיפויות שונים, מיסוי שוויוני, כלכלה ירוקה, אנרגיה מתחדשת, ותקציבים ציבוריים ראויים, הדמוקרטיה הישראלית תמשיך לקרטע, והדמגוגים ימשיכו להתל באזרחים. אי אפשר לקיים דמוקרטיה לצדו של אפרטהייד ושלילת זכויות בסיסיות מחמישה מיליון פלסטינים. אי אפשר לקיים דמוקרטיה על בסיס חוסר שוויון כלכלי ויצירת פער בין עשירים ועניים. במילים אחרות, מול הלאומנות והאפרטהייד נותר רק פתרון דמוקרטי אחד: מדינה אחת שוויונית ודמוקרטית מהירדן לים, הנשענת על כלכלה ירוקה ושוויון חברתי. 

Avatar

אודות יעקב בן אפרת