ההתנחלויות – המתנה האחרונה של טראמפ

מאז שנבחר ידע הנשיא טראמפ להרעיף על נתניהו שלל מתנות, החל מהעברת שגרירות ארה"ב לירושלים, הפסקת הסיוע לסוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם, ההכרה בסיפוח הגולן, ועד ההכרזה של משרד החוץ האמריקאי לפני שבוע, הקובעת כי ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות. כל הנושאים שנשארו פתוחים בהסכם אוסלו סביב פתרון הקבע באו סוף סוף לפתרונם הרצוי, או כפי שהתבטא בזמנו טראמפ "הוסרו מהשולחן". טראמפ מעניק לנתניהו מתנות יקרות מפז כדי לחזק את מעמדו בקרב ה"בייס" בליכוד, ובתמורה מקבל מנתניהו שבחים, חיבוקים ופוטו אופ כדי לחזק את מעמדו בקרב ה"בייס" האוונגליסטי שלו. נתניהו אוהב לקבל מתנות. במיוחד כאלה שטובות הנאה אישיות בצידן, ועל כך הוא נאשם בשוחד. ההבדל הוא שבעוד שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוא האחראי על כתבי האישום נגד נתניהו, לגבי המתנות שהוא קיבל מטראמפ, רק ההיסטוריה תשפוט אותו.

ביבי נתניהו עומד לרדת מעל במת ההיסטוריה, בדרך מכוערת, כאשר הוא קורא ל"בייס" להפגין ולהתקומם נגד מה שהוא מכנה "ההפיכה השלטונית" נגדו. הסיסמה שלו "לחקור את החוקרים", ובלעז "investigate the investigators" תואמת במדויק את הסיסמה של טראמפ לאחר שנחשד ברקימת קנוניה עם פוטין כדי להשפיע על תוצאות הבחירות ב- 2016. כמו נתניהו, טראמפ רואה בחקירה שניהל התובע המיוחד רוברט מולר לא יותר מקנוניה של השמאל, המשטרה, המערכת המשפטית והתקשורת האמריקאית. על כן מינה טראמפ לשר משפטים את עושה דברו, וויליאם בר,  ומנסה להכפיף את מערכת המשפט כך שתממש את מבוקשו ותחקור את החוקרים. אלו נדרשים להביא ראיות שיאששו את תיאורית הקנוניה, שעל פיה לא פוטין התערב בבחירות בארה"ב אלא אוקראינה. הראשון שהגה את התיאוריה הזאת היה כמובן לא אחר מפוטין עצמו, והימין האמריקאי ההזוי אימץ אותה לחיקו. זה עלה לטראמפ במחיר של הליך הדחה בקונגרס באשמת שוחד וסחיטה באיומים באמצעות שיחת טלפון עם נשיא אוקראינה החדש ולדימיר זלנסקי.

נתניהו כבר נמצא בדרך החוצה, בעוד שטראמפ עוסק בתרגילים שונים ומשונים כדי לשרוד, תוך הטלת טרור על חברי המפלגה הרפובליקנית, לא מעט בדומה לדרך שנתניהו נוהג בחברי הליכוד. לאחר ששניהם ילכו הביתה, הם יותירו מאחוריהם חברה פצועה ומפולגת, ואנחנו בישראל נשאר בחברת חמישה מיליון פלסטינים, שישראל קיבלה במתנה מטראמפ.

מה שמדאיג יותר הוא שההחלטה להכיר בחוקיות ההתנחלויות התקבלה בברכה גם ע"י האופוזיציה, בראשות בני גנץ. כך, מעל הראש של בג"צ וכל רשות משפטית אחרת בישראל, התקבלה ההחלטה האמריקאית, שסותמת את הגולל על כל מו"מ עתידי בין ישראל והרשות הפלסטינית, בשוויון נפש והכנעה. המעניין הוא, שגם הפלסטינים קבלו את ההחלטה בשוויון נפש מוחלט. לניסיון לקיים יום זעם בגדה המערבית הייתה הענות מוגבלת מאוד, כי הפלסטינים לא מאמינים בקריאות הרשות הפלסטינית לצאת ולהפגין. גם החמאס ביטל את צעדות השיבה על הגדר ברצועת עזה, כנראה משום שגם העזתים מאסו בחמאס, ומבינים שההפגנות גובות מהם קורבנות רבים, בעוד שהסיוע הכספי זורם לכיסי אנשי חמאס.

אמנם נותרו ימים בודדים להליכה של ישראל לסיבוב בחירות שלישי, שלאחריו אולי יערך סיבוב רביעי, וכך ad nauseam, כי כמו בארה"ב, גם כאן מתחפרים המחנות מאחורי המנהיג גם אם הוא נתפס על חם. בארה"ב מצפים הדמוקרטים, בקונגרס, שיימצא הבוגד שיהיה מוכן לקרוא תגר על המנהיג. למצוא את אותו רפובליקאי שיהיה מוכן לשבור את האחדות ולתמוך בהליך ההדחה. בישראל אכן נמצא הצדיק בסדום בדמותו של גדעון סער, מתוך לב לבו של הליכוד. בקיצור האנטי ביבי הזוכה לפופולריות לא מבוטלת בקרב חברי הליכוד.

אלא שכאשר סער סוטה מנושא הדחת נתניהו ומהצורך להחליפו, ומדבר פוליטיקה, עמדותיו הימניות של נתניהו מחווירות מול הקיצוניות שלו. סער מתנגד בחריפות למדינה פלסטינית, ודוגל באוטונומיה עם זיקה לירדן, כפי שהסביר בראשית השנה לשגריר האמריקאי דיויד פרידמן: "אני מתנגד להקמת מדינה ערבית בלב ארץ ישראל. אני סבור שזה דבר מסוכן ולא יביא לא שלום ולא ביטחון אלא להיפך, יפגע בביטחון וביציבות. זה נוגד גם את האינטרס האמריקאי. אני מקווה מאוד שהממשל הזה, ממשל שהוא מאוד ידידותי לישראל, לא יחזור על טעויות שנעשו על ידי ממשלים קודמים כדוגמת ממשלי קלינטון ואובמה, שהציגו מתווים שמתבססים על הקמת מדינה פלשתינית ביו"ש" (אתר ערוץ 7, 29.1.2019).

מכאן, שסילוק נתניהו והקמת ממשלת אחדות לאומית בין גדעון סער לבין בני גנץ, יכולה לפתור את הפלונטר הפוליטי אך לא את הפלונטר המדיני. ישראל תישאר תקועה עם ממשלה בלי שום פתרון מעשי לגורלם של חמישה מיליון פלסטינים החיים בגדה המערבית ובעזה תחת הריבונות הישראלית. ירדן לא תוכל לקבל את האחריות על עוד חמישה מיליון פלסטינים בזמן שהיא קורסת תחת העול של מיליוני פליטים סורים ועיראקים, שנסו מזוועות המשטרים בארצותיהם. גם הרשות הפלסטינית מצדה וחמאס מצדו מוכנים למעשה, אם לא להלכה, להמשיך את ההסדר הנוכחי עם ישראל, כאשר הם חולקים ביניהם את השליטה על הגדה המערבית ועל עזה. על פניו, בישראל יכולה לקום ממשלת אחדות לאומית, שלא תזדקק לנושא הפלסטיני, מאחר וזה הפך הודות לטראמפ לנושא "פתור". מה גם שהנושא הפלסטיני לא זוכה להתעניינות בעולם הערבי העובר תהפוכות פוליטיות וחברתיות עצומות מסודן, אלג'יר, עיראק, לבנון בואכה איראן. הערבים עסוקים בבעיותיהם, ואין להם את הרצון או האנרגיה לעסוק בפלסטינים שהפכו לעניין פנימי ישראלי בכוח המציאות והעמדה האמריקאית.

הבעיה היא שמדובר בהחלט במצג שווא ומציאות מדומה. אמנם ישראל הצליחה לאלף את החמאס, כפי שראינו במבצע "חגורה שחורה" האחרון, כאשר חמאס נמנע מלהתערב במלחמה נגד הג'יהאד האסלאמי. גם הרשות הפלסטינית הגיבה להעברת השגרירות לירושלים בהחרמת הבית הלבן, אולם המשיכה בתאום הבטחוני עם ישראל, למרות שהאזרחים הפלסטינים לא מוכנים להסתגל למציאות הקיימת. מי יכול לחיות בלי נגישות למים, בית חולים, דירה ועבודה? הם חיים תחת משטר כפול של דיכוי וכיבוש. מצד אחד שחיתות ודיכוי בבית פנימה, מצד שני כיבוש ישראלי שמשית מגבלות קשות על חופש התנועה. אסירים במולדתם. העובדה שחמאס לא מפגין על הגדר והרשות הפלסטינית לא מסוגלת להוציא המונים להפגנות צריכה להדליק נורה אדומה אצל ההנהגה הישראלית, המאוחדת בסירובה להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים. אלו מצביעים ביותר מדרך אחת על שאט נפשם מאבו מאזן ויחיא סינוואר.

אמנם ההפגנות המתמשכות של האביב הערבי בבגדאד ובביירות אינן מעמידות את הנושא הפלסטיני בראש מעייניהן, אבל הסיסמה "כולם פירושו כולם" הקוראת לכל המפלגות הפוליטיות העדתיות והמושחתות לפנות את דרכם למהפכה, תואמת את רצונם ושאיפותיהם של הצעירים הפלסטינים המובטלים וחסרי העתיד להפטר משלטון אבו מאזן וסינוואר גם יחד. רק סילוקם של השניים יסיר את המכשול העומד בפניהם לתבוע מישראל את מלוא זכויותיהם האנושיות והאזרחיות. הסיסמה "כולם פירושו כולם" תביא לקץ הרשות הפלסטינית ושלטון החמאס, וביחד עם הסיסמה "מדינה דמוקרטית אחת ליהודים וערבים" תאתגר את הציבור הישראלי. ציבור זה יצטרך להתפכח מהאשליה שהפיץ הימין, והשמאל נכנע לה, שהבעיה הפלסטינית "פתורה", ושהפלסטינים ישלימו עם חיים ללא חירות, ללא זכויות וללא עתיד. לכן המתנה של טראמפ לנתניהו תתברר בעתיד הלא רחוק כגלולת רעל שתביא לקץ הרעיון הציוני הדוגל בקיום מדינה יהודית ודמוקרטית החיה בדו קיום משונה עם משטר אפרטהייד לכל עניין ודבר.       

Avatar

אודות יעקב בן-אפרת