הזירה הפוליטית בישראל בעידן טראמפ: מסמך הועד המרכזי של מפלגת דעם מה- 26.3.2017

הזה מבטיח שאבו מאזן יגיע לועידה האזורית במצב של חולשה גדולה, ללא תמיכה ערבית או אמון מבני עמו שאבדו תקווה.  יתר על כן, גם יתר השותפים הפוטנציאליים מוחלשים: משטרו של הגנרל א-סיסי סובל מבעיות כלכליות חמורות ונמצא בעימות עם עמו ומול הכוחות הפוליטיים המתנגדים לו, הליברלים והמוסלמים. ירדן נמצאת בפני אסון הומניטרי בשל כניסתם של מליוני פליטים סורים ועיראקים שיצרו משבר כלכלי עמוק.

נתניהו חייב להסכים לתנאים שטראמפ מציב, ועיקרם לעצור בהסכם את תכנית הסיפוח של הגדה המערבית שאליה דוחף הימין הישראלי, ולמנוע את דרדורה של הגדה המערבית למצב של אנרכיה. אולם האופציה של ועידה אזורית אינה מובילה למדינה פלסטינית בעלת ריבונות אלא לפתרון זמני חדש, שידחה לזמן בלתי מוגבל את הבעיות של הסדר הקבע (ירושלים, התנחלויות, פליטים) שאותם דחה גם הסכם אוסלו, שנחתם לפני 23 שנה. ניתן לנבא שישראל תוכל לספח את גושי ההתנחלויות הגדולים, וכי הצבא הישראלי יקבל סמכויות למרדף חם בתוך הערים הפלסטיניות, בשעה שקיימת אפשרות נוספת והיא שיוסכם על הרחבת שטח "בי" והפיכתו לשטח בשליטה פלסטינית מלאה (כיום השטח נתון לשליטה בטחונית ישראלית ושלטון אזרחי פלסטיני), כל זאת תמורת התחייבות ישראלית שלא לבנות בהתנחלויות מחוץ לגושים שיסופחו לישראל.

ההסדר אינו עונה לדרישות המינימום של הפלסטינים, ומשאיר את העם הפלסטיני ברובו מאחורי גדר ההפרדה ובתוך הכלא הגדול, כלומר במצב הנוכחי. אבל הוא לפחות מבטיח את המשך קיומה של הרשות הפלסטינית ואת העתיד של הפתח בראש הרש"פ. הנחישות של אבו מאזן להמשיך לדבוק באופן חד צדדי בהסכם אוסלו, ובתאום הבטחוני עם הכיבוש, מצביע על כך שתנועת הפת"ח נכונה לכל הסדר שיתן לה את השלטון ואת ההטבות שמתלוות אליו. אבן היסוד להסכם כזה יהיה בטחון ישראל ומניעתה של מלחמת אזרחית בין המתנחלים ובין הממשלה הישראלית, בשעה שישראל תמשיך לפעול להעמקת הפילוג הפלסטיני בין פת"ח וחמאס.

בכל הקשור לרצועת עזה, ישראל פועלת לקראת נירמול היחסים עם חמאס כדי למנוע קטסטרופה הומניטרית. היא מבינה שהמצב האנושי בעזה קרוב לאסון, דבר שיביא להתפוצצות ואולי למלחמה חדשה – שלא חמאס ולא ישראל רוצות בה. תנועת החמאס יודעת מצידה שההתנגדות המזוינת מיצתה את עצמה, היא נמצאת תחת מצור מול מצרים וישראל, ואחרי ההפשרה בין תורכיה וישראל לא נשאר מי שיתמוך בה. מכאן שהפתרון טמון בכך שיאפשרו לחמאס לבנות נמל על חוף עזה, מכון להתפלת מים ותחנת כוח ליצור חשמל כדי למנוע את התמוטטות השירותים והחיים בעזה. למרות הרצון הישראלי להתקדם לכיוון הפתרון הזה, נראה שהמשטר המצרי מעונין בהמשך הלחץ על חמאס בשל הקשר שלהם עם האחים המוסלמים במצרים. למעשה המצרים דואגים לכך שתנועת החמאס תהיה תלויה בהם באמצעות ההחלטה אם לפתוח או לסגור את מעבר רפיח. לאחרונה החמאס שינתה את עמדתה עקב הדרישה המצרית, היא הודיעה על ניתוק קשריה עם האחים המוסלמים, וגם מחקה את המושג "יהודים" מהאמנה שלה. במקביל היא מתכוננת לחזק את מעמדה כיישות עצמאית ולכונן מחדש את ממשלתה לאחר שממשלת האחדות עם הפתח נכשלה.

העדר אופוזיציה בזירה הישראלית

המצב בעולם הערבי והפילוג הפלסטיני משחק לטובת ישראל, אבל באותו זמן מציב בפניה אתגרים גדולים במישור הבטחוני והפוליטי. מצב של

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8