המלחמה נגד עזה והתפוררות המשטרים הערבים

בטחון כלכלי וחופש לעמיהם, ולכן ארה"ב הסירה את תמיכתה ממובארק והסכימה לשתף פעולה עם הנשיא הנבחר מוחמד מורסי, למרות השתייכותו לאחים המוסלמים. עמדה זו עוררה את זעמה של סעודיה.

הממשל האמריקאי ראה במה שקרה במצרים ביולי 2013 (הפלת מורסי בהפיכה צבאית של סיסי, מגובה כביכול בתנועת הצעירים המהפכניים), כהפיכה נגד השלטון הנבחר הלגיטימי. בכך הועמק המשבר של האמריקאים עם הסעודים, שעמדו מאחורי סיסי ומימנו את ההפיכה שלו. מאידך האמריקאים משתפים פעולה עם הקטארים בכמה מישורים, כמו למשל בעסקה שבה שוחרר בן ערובה אמריקאי שהיה בשבי הטאליבן (באפגניסטאן), וגם בשחרור העיתונאי האמריקאי שהוחזק על ידי ג'בהת אל-נוסרה הסורית, המסונפת לאל קאעידה, כל זאת בתיווך קטאר. אף על פי כן, ארה"ב שומרת על יחסים קרובים עם סעודיה ומשתפת עמה פעולה בעיראק, וגם שומרת על קשרים עם המשטר המצרי ותומכת באבו מאזן. מכאן שהאמריקאים פועלים לשמור על קשרים עם כל בני בריתם באזור, למרות שהניגודים ביניהם הביאו את האזור למצב של אנרכיה ומלחמה.

המדיניות האמריקאית כלפי האזור מתאפיינת בפסיביות והסתכלות מהצד, והיא יצרה חלל גדול. את החלל מילאו רוסיה ואיראן שנכנסו בכוח רב לסוריה, מה שגרם להידרדרות המלחמה בין השלטון והאופוזיציה והוביל למלחמת אזרחים על בסיס עדתי. מצב זה, כאמור, פתח את הדרך להתערבות דאע"ש, שהצליחה לכבוש אזורים שלמים בסוריה ובעיראק ולמחוק את הגבולות בין שתי המדינות.

אובמה התנער מכל אחריות כלפי העמים העיראקיים והסוריים. הוא גם תמך בנורי אל-מלכי הפרו שיעי בעיראק וגם אפשר לבשאר אל-אסד לטבוח בבני עמו, כשהוא מונע מהאופוזיציה סיוע משמעותי שיכול היה אולי , לו ניתן בזמן, להכריע את הכף. עמדת אובמה כלפי המלחמה בסוריה שחקה תפקיד מרכזי בעלית כוחו של דאע"ש. במקום לתמוך באופוזיציה ולחזק אותה כנגד אסד, הוא ניסה לדחוף אותה לזרועות המשטר בתירוץ שיש סיכוי להסדר מדיני בג'נבה 2. היום ברור שמראש היה זה מו"מ חסר תוחלת, שהשתתפות בו פגעה מאוד באמינות של האופוזיציה הדמוקרטית, וחיזקה את הקיצוניות הדתית הסלאפית, כפי שהיא מתבטאת בג'בהת אל-נוסרה ובדאע"ש.

הכישלון האמריקאי בולט עוד יותר במו"מ בין ישראל ובין הפלסטינים, שהגיע למבוי סתום אחרי 9 חודשים. ישראל האשימה את ג'ון קרי בכך שנקט גישה לא ריאלית בשעה שחתר להשיג הסדר קבע בין ישראל והפלסטינים. הממשלה הישראלית, בדיוק כמו משפחת המלוכה הסעודית, כועסת על האמריקאים משום שוויתרו על הנשיא מובארק, וכך לדעתם, הם עשו טעות פטאלית ופגעו פגיעה אנושה באינטרס הישראלי וגם באינטרס של אבו מאזן, לטובת האחים המוסלמים וחמאס. כתוצאה ממצב דברים זה, בזמן המלחמה פעלה ישראל לראשונה להוצאת האמריקאים מהמו"מ על הפסקת האש עם חמאס, בניסיון לחזק את הקשרים שלה עם המשטרים במצרים ובסעודיה. חילוקי הדעות עם הממשל האמריקאי אף הגיעו לאו"ם, כאשר ישראל נמנעה בהצבעה על הצעת החלטה נגד סיפוח חצי האי קרים לרוסיה. האמריקאים, שמצדם מבטיחים וטו על כל הצעה שעולה נגד ישראל במועצת הביטחון, כעסו מאוד.

הדחיה הישראלית את הצעת הפסקת האש האמריקאית, והוצאת ג'ון קרי מהמו"מ, תרמו להמשך הלחימה, לאחר שהתברר שהיוזמה המצרית אינה זוכה בתמיכה אמריקאית ברורה. בהעדר מתווך מקובל על שני הצדדים שיבטיח הסכם, המלחמה נמשכה 45 יום

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8