המלחמה נגד עזה והתפוררות המשטרים הערבים

ששר הביטחון הישראלי משה יעלון מצהיר ש"אין לאבו מאזן ולמשטרו קיום בגדה ללא הפעילות של צה"ל והשב"כ בערים הפלסטיניות".

המפלגות הערביות בישראל התפלגו בזמן המלחמה. המפלגה הקומוניסטית תומכת במשטר אסד בסוריה, בהפיכה במצרים, ונוטה לתמוך באבו מאזן. לעומתה, בל"ד והתנועה האסלמית תומכים בחמאס ובקטאר. המפלגות הערביות ארגנו הפגנות תמיכה בחמאס בנפרד מההפגנות נגד המלחמה שהיו בתל אביב ובערים ישראליות אחרות, מה שהעמיק את בידודן ואת חוסר יכולתן להשפיע על הזירה הפוליטית בישראל. הפילוג הזה בין תומכי קטאר וחמאס ובין תומכי סיסי ואבו מאזן הוא למעשה ויתור והתעלמות מהפרוגרמה הדמוקרטית של האביב הערבי, שהתבטאה בתנועת הצעירים בתוניס, מצרים, וסוריה – אותם צעירים שהניעו את המהפכה הדמוקרטית נגד המשטרים המושחתים, ואינם שייכים לא לציר קטאר ולא לציר סעודיה. המפלגות הערביות בישראל איבדו את המצפן הפוליטי שלהן, אין להן כל יכולת להשפיע על הזירה הישראלית ולהזיז את דעת הקהל שבה, לעבר עמדה של תמיכה בתנועה הדמוקרטית בעולם הערבי ובמאבקו הצודק של העם הפלסטיני.

במציאות זו, הזירה הישראלית נעה בין מי שמסרבים לפתרון ורוצים להמשיך את המצב הקיים, לאלו התובעים להגיע להסדר עם הציר הסעודי. הראשונים מבססים עמדתם על המשך האנרכיה בעולם הערבי ועל הפילוג הפנימי בין הצירים של קטאר, סעודיה, ואיראן, ומצביעים על עלית דאע"ש וג'בהת אל-נוסרה כדי לברוח מהחובה של ישראל לשים קץ לכיבוש. לטענתם הפילוג הערבי והמלחמה הפנימית של הפלסטינים מצדיקים את עמדתם, שאין בנמצא פרטנר לתהליך השלום. מאידך, הדוגלים בפתרון של שלום וקץ להתנחלויות מסתמכים על אבו מאזן, סיסי, וסעודיה. בכך הם מתייצבים לצד כוחות אנכרוניסטים המדכאים את התנועה הדמוקרטית בעולם הערבי, שכן הם עומדים בניגוד מוחלט לשאיפות העמים לחרות וצדק חברתי. העדר אלטרנטיבה דמוקרטית חזקה בעולם הערבי משפיע באופן שלילי על הזירה הישראלית, שנעה כמטוטלת בין שני קטבים. אף אחד מהם לא מציע פתרון של ממש זולת המשך המצב הקיים, המשך ההתנחלויות והדיכוי, וסבבים נוספים של מלחמה על כל ההרס שהיא מביאה.

מפלגת דעם בראש התנועה נגד המלחמה

עמדת מפלגת דעם נגד המלחמה הייתה ברורה מראשיתה, והתבססה על עמדה עקרונית שמטילה על ממשלת הימין הקיצוני את האחריות להמשך המלחמה והכיבוש, בשל סירובה המתמשך לכל פתרון שלום שישים קץ להתנחלויות. המלחמה נגד עזה הייתה תוצאה ישירה של כישלון תשעה חודשי המו"מ העקרים עם הפלסטינים. היא חשפה את ההונאה של ממשלת ישראל ובנימין נתניהו, שהצהרת בר אילן שלו היתה ריקה מתוכן. לישראל אין כל כוונה להתעמת עם המתנחלים, להפסיק את ההתנחלויות, ולאפשר לפלסטינים להקים את מדינתם העצמאית. המתרחש בגדה המערבית – הרג יומיומי של צעירים ואזרחים שלווים, רדיפת פעילים פוליטיים, הפקעת אדמות והקמת התנחלויות – הוא פשע נגד האנושות בכל קני מידה. במצב זה לא תתכן מלחמה צודקת של ישראל נגד הפלסטינים, גם אם הצד הנלחם בחזית הפלסטינית פועל באלימות.

תנועת חמאס, כמו כל הארגונים והתנועות הדתיות הקיצוניות, הוקמה והתפתחה בשל התמוטטות הפתרונות הדמוקרטיים, והמבוי הסתום שהתהליך המדיני נקלע אליו. ההשפעה הרחבה של חמאס היא תוצאה ישירה של הסכם אוסלו, שכפה על העם הפלסטיני

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8