הפסקת האש של חג הקרבן בסוריה

להלן קטעים מתוך מאמרו של סלאמה כילה שהתפרסמו ב-25.10.12 בעיתון "אלחיאת" שיוצא לאור בלונדון. סלאמה כילה, במקור ממוצא פלסטיני, נחשב לאינטלקטואל סורי בולט, שהיה בין מתנגדי המשטר הסורי שדרשו במשך שנים דמוקרטיזציה וביטול המשטר הדיקטטורי של מפלגת הבעת' ומשפחת אסד. לאחרונה נעצר על ידי השלטונות הסוריים אך שוחרר אחרי מספר שבועות בלחץ קמפיין רחב היקף.

היזמה של השליח הערבי והבינלאומי לתווך בסכסוך בסוריה, אלאחדר אלאברהימי, להשגת הפסקת אש לתקופת חג הקורבן שחל מחר מסמלת את הנסיגה שבה אנו חוזים בנכונות הקהילה הבינלאומית לכפות את עמדתה ולהשיג פתרון למשבר שבו עוברת סוריה.

במקום השגת הסדר מדיני ודמוקרטיזציה של המשטר שהיו בהתחלה המשימות של השליחים הקודמים עתה מסתפק אברהימי בהשגת הפסקת אש זמנית ל-4 ימים.

במשוואה הסורית ממלאים תפקיד מרכזי גורמי עולמיים ואזורים כאשר כל אחד פועל מתוך האינטרס הצר שלו. הרוסים והסינים מטילים שוב ושוב וטו במועצת הבטחון ונותנים בדרך זו גיבוי למשטר הסורי. הרוסים שמאמינים שבדרך זו הם מגנים על האינטרסים שלהם וחולמים על עסקאות עתידיות בסוריה והגמוניה בחלק זה של המזרח התיכון, בעצם עלולים למצא עצמם ללא כל השפעה באזור כתוצאה ממדיניות שניתן להגדירה כטמטום פוליטי של מעצמה עולמית.

אירן מצידה מגלה מעורבות עמוקה בנעשה בסוריה ומעניקה למשטר תמיכה כלכלית וצבאית ורואה את המשטר של אסד כמרכיב מרכזי של הציר שבראשו היא עומדת ואשר כולל את טהרן בגדד דמשק וביירות. התמיכה החד משמעית הזו בשלטון הסורי למרות הדיכוי הרצחני שלו לעמו ולמרות הפשעים שלו אין מנוס מכך שיפגעו בכל מי שתומך במשטר זה.

ארה"ב מסייעת לרוסים ודוחפת אותם לכוון בו הם הולכים. אובמה התבטא באופן שממנו ניתן היה להבין שסוריה שייכת לאזור ההשפעה הרוסי. בניגוד למדיניות שאפיינה את ארה"ב אחרי נפילת ברה"מ המגמה האמריקאית היום היא אי התערבות צבאית. בשל המשבר הכלכלי הפנימי החליטה וושינגטון לרכז את הקדימות שלה באזור הפסיפי. באזור המזה"ת מעדיפה כיום ארה"ב להבטיח את השליטה באינטרסים שלה הקשורים לנפט במפרץ ולכן היא נמנעת מלנקוט יזמה שתביא להפלת המשטר הסורי ואפילו נמנעת מאספקת נשק לכוחות המורדים. לפי ההשקפה האמריקאית המשטר הסורי דוחף בעצמו את סוריה למצב של אנרכיה ומלחמת כנופיות כפי שקורה בעירק ואין צורך בכוח אמריקאי כדי ליצור מציאות זו. אם זו מדינה ש"שייכת" לרוסים אז שיקבלו לידיהם אזור מפורק והרוס שאין בו כל תועלת.

תורכיה מסובכת מפני שאינה רוצה בנפילת המשטר. הנוקשות של אסד יצרה מתח ומשבר למרות שהתורכים אינם מעונינים בהתערבות צבאית שכן הם רוצים את סוריה כבת ברית לידם במסגרת השאיפה שלהם לשליטה על המזרח. תורכיה יותר נוטה להשגת הסכמה עם רוסיה ואירן מפעולה מתואמת עם האמריקאים.

במצב זה שבו מושכים כל הגורמים הבינלאומיים והאזוריים לכוונים שונים נראית המשימה של השליח הערבי והבינלאומי אברהימי ללא כל אופק של הצלחה כמו המשימה של קופי אנאן. הרושם הוא שמדובר כרגע במשימה שהיא יותר "ניהול משבר" מאשר מציאת דרכים לפתרונו. הצעותיו נראות יותר כמשחקי הגיון תמימים או כנסיון ליצור מראית עין של תזוזה גם בשעה שאין שום התקדמות אמיתית לפתרון.

סיכום המצב הוא שאין כרגע בזירה הבינלאומית סימנים שיכולים להוביל להפלת השלטון. הרושם הוא שמעצמות הקפיטליזם מעונינות בהמשך המצב בעוד הרוסים והאירנים מעונינים בהמשך קיומו של משטר אסד אפילו הדבר אומר המשך ההרס וההרג והעמקת הסכסוך העדתי.

אין ספק שזו תמונת מצב טראגית באמת. אבל בסופו של דבר הדרך קדימה אינה תלוי בכוחות הבינלאומיים ולא בעזרה ערבית להפלת המשטר. מה שקובע הוא הרצון של העם אשר החליט להפיל את המשטר. כאשר פרץ במאבקו ב-15 במרץ (2011) לא היה זה מרד נגד השלטון שבו היתה פניה לאחרים שיפילו את המשטר – שהרי הסיסמא היתה "העם רוצה להפיל את המשטר". למרות כל האלימות וההרס והכוח שאותם מפעיל המשטר ברור לגמרי שהשלטון הולך ונחלש במהירות ואין ביכולתו להשליט את מרותו באזורים רבים והמהפכה מתקדמת למרות התנאים הסובבים הקשים.

אודות אסף אדיב