הצרות של נתניהו: משפט, אבטלה וג'ו ביידן

נאום ה"אכלו לי שתו לי" של נתניהו ביום ראשון בבית המשפט המחוזי, גרם לגל של תגובות שנעו בין "ביבי קורא למלחמת אזרחים" ועד "בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל". אנשי "רק לא ביבי" התרעמו על תגובתו הרפה של שותפו לקואליציה בני גנץ, והרגישו מתוסכלים מעצם העובדה שנתניהו ממשיך לשלוט בשיח הפוליטי, ולהכניס את המערכת המשפטית והפוליטית למגננה כדי להיחלץ מהתסבוכת המשפטית שלו. העובדה שיחד עם נתניהו ישבו על ספסל הנאשמים גם הטייקונים נוני מוזס (ידיעות אחרונות) ושאול אלוביץ' (בזק-יס), כמעט נעלמה מהעין ובוודאי מהשיח הציבורי.

ההצגה של נתניהו נועדה ליצור רושם כאילו הוא נאשם יחיד הסובל מרדיפה פוליטית, כשהוא משכיח את העובדה שיש לו שני שותפים לפשע, אשפי תקשורת ובעלי מונופולים, שהוא ניהל איתם יחסי ותן וקח כדי להבטיח לעצמו סיקור מפרגן. לאמיתו של דבר, כתב האישום מספר סיפור של יחסי הון – שלטון, שאין בו שמץ של רדיפה פוליטית, אלא הצבת גבול לשיכרון הכוח של פוליטיקאים, מנכ"לים, ובעלי הון, המרגישים חסינים בפני ביקורת מאחר והם שולטים באמצעי התקשורת.

 אולם המציאות העומדת ברקע המשפט, כאשר מיליון אזרחים איבדו את מקומות עבודתם ועתידם לוט בערפל, מקנה למשפט צביון שונה מהמצופה. בנוסף למשפטו, נתניהו עומד נוכח אתגר, או שמא נאמר, חלום בלהות שלא דמיין: משבר כלכלי חמור ביותר המאיים להרוס את ההישגים שהבטיחו לו את הפופולריות לה זכה, ושעליה הוא בונה בבואו להתקיף את מוסדות שלטון החוק. ואכן למרות שהוא הואשם בפלילים, העם אמר את דברו שלוש פעמים, העם שפט, והעם זיכה.

אלא שבמציאות החדשה של משבר הקורונה, אותו העם שזיכה את נתניהו שלוש פעמים הוא מי שניזוק יותר מכולם. מדובר בבעלי מספרות, מזללות, אולמות אירועים, זבנים וזבניות בחנויות, נהגי מוניות ועובדי תעשיות הייצוא שנגדעו לפתע, ואיש אינו יודע מתי יחזרו לפעילות. כל עוד עם ישראל זכה ברמת חיים גבוהה, שהתבטאה בכמות היציאות מהטרמינל בנתב"ג, ביבי נראה כקוסם כל יכול, ולאף אחד לא היה אכפת כמה מתנות הוא קיבל מארנון מילצ'ן, משלדון אדלסון, משאול אלוביץ' או מנוני מוזס. כל עוד העם קיבל לחם ושעשועים, החרדים את קצבאותיהם והמתנחלים את ליטרת הבשר שלהם, לאיש מהם לא היה עניין לטלטל את הסירה. חיה ותן לחיות, הפכה להבנה שבשתיקה בין הליכוד לבין בוחריו. ואז באה המגיפה וזעזעה את הסירה עד שכמעט התהפכה. במצב זה, אם ביבי חפץ חיים, עליו להחזירה למצבה הקודם. אם לא יעשה כן, אותו העם שחרט על דגלו "רק ביבי" ינטוש אותו בלי להניד עפעף.

הבעיה של ביבי היא שאין בכוחו להחזיר את הכלכלה לפסים, כי המציאות הכלכלית לא נקבעת בתל אביב, אלא הרחק מעבר לאוקיאנוס במרחב שבין סין העממית לארצות הברית. גורלה הכלכלי של ישראל תלוי בגורל הכלכלה הגלובלית, וזאת מצדה תלויה בשני אישים מפוקפקים בהחלט, שי ג'ין פינג ודונלד טראמפ. שי טרוד בימים אלו בכיבושה הסופי של הונג קונג. טראמפ מצדו טרוד בפתיחתה טרם עת של הכלכלה האמריקאית בצל משבר בריאותי חסר תקדים, שגבה עד כה כ- 100.000 מתים ולמעלה ממיליון וחצי חולים. מה שנחשף הוא שהמעצמה הכול יכולה נכשלה בהתמודדות מול הווירוס, שמערכת הבריאות הפרטית, הבנויה על הקונספציה שהמדינה מתנערת מהעניים הותירה מיליוני אזרחים אמריקאים ללא ביטוח בריאות. הנתון הכלכלי שאמור להדאיג את טראמפ, וגם את נתניהו, הוא ארבעים מיליון מובטלים שאיבדו את ביטוח הבריאות שלהם, חלק לא מבוטל מהם הפסידו את בתיהם, את עתידם הכלכלי ונאלצים לעמוד בתורים ארוכים לקבלת ארגזי מזון.

זאת הסיבה שסיכויו של טראמפ לחזור ולהיבחר עומדים בסימן שאלה גדול. לאחר שנתניהו קשר את גורלו הפוליטי בגורלו של טראמפ, נוספה לבעיית המשפט והאבטלה צרה נוספת בשם ג'ו ביידן, מועמדה של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. בשיחה פומבית עם תורמים יהודים הסתייג ביידן לאחרונה מכוונתו של נתניהו לספח שטחים מתוך הגדה המערבית.

כדאי להזכיר שהמפלגה הדמוקרטית יזמה ואף עודדה את הברית הבלתי קדושה בין הון לשלטון בארה"ב, ואף שילמה את מלוא המחיר על כך כאשר מיליוני אמריקאים מאוכזבים וזועמים בחרו בדונלד טראמפ כדי "לייבש את הביצה" בוושינגטון. אלא שגם היום, כאשר 40 מיליון אזרחים נזרקו לתורי המזון, ענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון, גוגל, פייסבוק, אפל ואחיותיהן, רק מרוויחות מיליארדים נוספים מהמשבר. כך יוצא שהבורסה בוול סטריט מרקיעה שחקים בזמן שהכלכלה הריאלית נחנקת ממיתון עמוק. האבסורד הזה רק ממחיש את התקלה הפוליטית ששמה דונלד טראמפ. כאילו לומר, כאשר סדרי העדיפויות הלאומיים כל כך מנותקים מהמצאיות, מה הפלא שגם הכלכלה מתגמלת את הטייקונים וזורקת את העובדים קשי היום לכלבים.  

המפלגה הדמוקרטית מבינה היטב שאם היא תחזור על המדיניות שבה נקטה בתקופת אובמה וקלינטון לפניו, כלומר, תעדיף את וול סטריט על פני האזרחים, תפנק את התאגידים ותיצור כלכלה המבוססת על שכר מינימום, תלושי מזון, וללא בטוח בריאות אוניברסלי, היא תגרום בסופו של דבר להרס המשטר הדמוקרטי. האנרכיה הזאת כבר מבצבצת ברחובות כאשר אזרחים לבנים זועמים יוצאים להפגין חמושים בהתרסה נגד צווי הסגר שהמושלים מטילים כדי לעצור את התפשטות הקורונה.

הפוליטיקה הישנה, אותה הפוליטיקה שבגינה נתניהו המושחת עומד למשפט וקודמו בתפקיד אולמרט נשלח לכלא, הגיעה למבוי סתום. ההפרטה, רגולציות לטובת תאגידים והלוואות עתק לטייקונים, הסתיימו באסון חברתי וכלכלי. אמנם הלקח מהמשבר הכלכלי החריף של 2008 בארה"ב לא נלמד, אולם כיום המצב שונה. המשבר הנוכחי מועצם עקב חוסר המנהיגות של טראמפ, וכאן בישראל, בעיצומה של קטסטרופה כלכלית נתניהו טרוד במלחמה על עתידו בזמן שהוא אמור להתמקד בעיקר בהוצאת הכלכלה מהבוץ.

משבר הקורונה חשף בצורה חסרת רחמים את חולשתה של החברה האנושית ואת אופיים הכושל של המשטרים הפוליטיים. המשטר הדיקטטורי בסין הוא שהסתיר מהעולם את סכנת הווירוס כאשר המגפה התחילה להתפשט, בעוד שטראמפ ובוריס ג'ונסון סרבו להכיר בחומרת הווירוס, ובכך המיטו אסון על עצמם ועל העולם. איטליה, צרפת וספרד נכנסו להלם וגילו עד כמה מערכת הבריאות שלהן פגיעה, וישראל עצמה, כמו שאר העולם, נתפסה בלתי מוכנה להתמודד עם פנדמיה בעלת ממדים כה עצומים. העולם שדאג לצמיחתם ולרווחתם של התאגידים זנח את החברה מאחור, עד שגילה שהווירוס לא מבחין בין עשיר לעני, בין לבן לשחור, בין יהודי לערבי. ברגע שהעני חולה החברה כולה בסכנה והכלכלה קורסת בבת אחת. זוהי המחשה חסרת תקדים לכך שרווחתו של האזרח היא הערובה לרווחת החברה כולה, וכי פערי העושר הבלתי נתפסים בין העשירים המהווים 1% מן החברה ליתר 99% מכריחים את האנושות כולה לקחת פסק זמן כדי לחשב מחדש את המסלול.

יחסי נתניהו עם בעלי ההון משקפים תקופה שהולכת ושוקעת לנגד עינינו. היה זה נתניהו שהעניק לבעלי ההון את מפתחות הכלכלה, הפריט עבורם את התאגידים הממשלתיים, והפך אותם למיליארדרים בין לילה, והיה זה רק טבעי שהם יחזירו לו טובה תמורת טובה. לכן משפטו של נתניהו מסמל את סוף תקופת הניאו-ליברליזם שהוא דגל בו, ובהחלט ייתכן שהקורונה מסמלת גם את סופו הפוליטי של נתניהו. הכלכלה חייבת לחזור לחברה ,והתאגידים חייבים לחזור ולשלם את חלקם במיסים כדי לממן בריאות, חינוך רווחה ועבודה לכל. תם עידן החזירות.

אחרי מגפת הקורונה, החברה חייבת להיערך בצורה אחרת לחלוטין, כאשר הדאגה לאקולוגיה, לאיכות האוויר ולאיכות החיים חייבת לחזור ולעמוד בראש סדר העדיפויות. עוד לפני פרוץ משבר הקורונה אימצו מדינות ומפלגות רבות בעולם את פרוגרמת "הניו דיל הירוק", שדוגלת באנרגיה חלופית כפלטפורמה לבנייה של כלכלה שיתופית. הניכור בין האזרח למדינה הביא לתופעה של טראמפ. לא במקרה זכה האחרון לתמיכתו הבלתי מסויגת של נתניהו. בימים אלו השניים נלחמים את מלחמת המאסף שלהם נגד הדמוקרטיה באמצעותה הם עלו לשלטון.

דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

אודות דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

דעם מפלגת פועלים מעמידה בפני הציבור פרוגרמה כוללת לשנוי מהפכני של החברה בישראל, המבוססת על שלשה עקרונות בסיסיים – שלום, שוויון וצדק חברתי. דעם מאמינה כי העקרונות האלו אינם יכולים להתממש תחת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי, והגשמתם היא חלק מהמאבק למען כינון חברה סוציאליסטית, המקדשת את רווחת האדם ולא את הרווח.