השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

השקפה חדשה על עידן הגלובליזציה

האסיפה הכללית הרביעית של דעם מפלגת פועלים

נצרת – נובמבר 1999

 תוכן עניינים

הקדמה

פרק 1: שורשי השאלה הלאומית

פרק 2: תנועת השחרור הלאומי במסלולה ההיסטורי

פרק 3: הבורגנות הלאומית בוגדת במצעה הלאומי

פרק 4: השמאל הפלסטיני מוותר על הפרוגרמה המהפכנית

פרק 5: הלאומיות בעידן הגלובליזציה

פרק 6 : הגלובליזציה והמלחמה

פרק 7: המשטר הקפיטליסטי במשבר

פרק 8: הסוציאליזם – השקפת עולם ודרך פעולה

פרק 9: הגלובליזציה מעמיקה את הפער בין ישראל והעולם הערבי

פרק 10: הבעיה הפלסטינית ללא פתרונות של פשרה

 הקדמה

החיבור שלפניכם הוא פרי דיון תיאורטי מעמיק שניהלה מפלגת דעם במהלך חמש השנים האחרונות. הוא הוגש כמסמך לועידה הכללית שנערכה בנצרת בנובמבר 1999. המסמך הוא נסיון לחשוף את השורשים האידאולוגיים, הפוליטיים והפרוגרמטיים של המשבר העמוק אליו הגיעה השאלה הפלסטינית. המסמך אינו מסתפק בניתוח בלבד, אלא מציע קווים כלליים לפתרון הלאומי, הקשור קשר בל ינתק בשינוי מהפכני כלל עולמי לקראת סוציאליזם.

זאת הפעם הראשונה שארגון פוליטי נדרש לטפל בנושא הזה. אנו עושים זאת תוך השענות על מכלול הראיה המרכסיסטית הבוחנת כל תופעה מנקודת ראות דיאלקטית במטרה לחשוף את השלכותיה ולהסיק את המסקנות הנכונות ממנה. המסמך מציב את השאלה הפלסטינית במסלולה הערבי המיוחד. ובו בזמן הוא בוחן אותה במסלול העולמי הכללי הכפוף לסדר האמריקאי החדש, אשר כפה עליו את הגלובליזציה כתפישה כלכלית המשרתת מיעוט קטן של בעלי ההון העולמי.

המסמך נחלק לשלושה חלקים. הראשון מטפל במשבר שעובר השמאל הפלסטיני המיוצג בחזית הדמוקרטית ובחזית העממית לשחרור פלסטין. החלק השני דן באופי של הסדר העולמי החדש שהפך את המלחמה לאמצעי ראשי בהשלטת משטר הגלובליזציה על העולם. החלק השלישי זרק אור חדש על השאלה הפלסטינית לאחר שהאופציה של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל נקברה בהסכם אוסלו. חלק זה מציע אלטרנטיבה אסטרטגית לתקופה הפוסט אוסלו, תוך השענות על ניסיון העבר המר שהוכיח שלא ניתן להגיע לפתרון צודק לשאלה הערבית והפלסטינית בדרך המשא ומתן עם ישראל.

החשבון הפוליטי עם השמאל הפלסטיני בחלק הראשון הוא הקדמה נחוצה להבהרת העמדה החדשה בקשר לשאלה הפלסטינית. בחשבון זה טמון גם חשבון נפש שעורכת דעם כמפלגה ששורשיה נטועים עמוק בניסיון המהפכני של החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. ניסיון זה הסתמך על הפרוגראמה המרכסיסטית לניניסטית ועל הנאמנות לברית המועצות שהיוותה בן ברית אסטרטגי בדרך השחרור של העם הפלסטיני.

ואולם, בזמן שמפלגת דעם טרחה ועמלה על פיתוח הפרוגראמה שלה, נסוג השמאל הפלסטיני מדרך המרכסיזם וויתר על תפקידו ההיסטורי כאלטרנטיבה סוציאליסטית. במקום זה הוא מחפש את מקומו במסגרת אשליית "האחדות הלאומית" עם הרשות הפלסטינית שהשתלבה בתוכנית האמריקאית באזור על בסיס שיתוף הפעולה שלה עם ישראל.

גישה תבוסתנית זו גרמה לשמאל הפלסטיני לאבד את הבסיס ההמוני, לא רק משום שאינו מציג עצמו כאלטרנטיבה לרשות המושחתת והעריצה, אלא משום שהוא קושר עצמו למהלכים חסרי בסיס מציאותי הבנויים על הלגיטימיות הבינלאומית של החלטות

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55