השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

מהפכנית, בעיקר בשל ההשפעה הגדולה שהיתה לרעיונות השמאל. רעיונות אלה הופצו על ידי החזיתות הדמוקרטית והעממית, שאימצו את האידאולוגיה המרכסיסטית כמרכיב יסודי בתנועת ההתנגדות.

המאפיינים הריאקציוניים של הלאומיות לאחר התמוטטות בריה"מ

התמוטטות בריה"מ מסמלת את סוף השלב ההסטורי השני של התנועות לשחרור לאומי. ללא התמיכה האסטרטגית הסובייטית הפכו המדינות המתפתחות שוב לשדה פתוח בפני הניצול הקולוניאליסטי שחיסל את כל ההישגים שהשיגו בעזרת בריה"מ והכוחות האדירים של העמים המדוכאים. העמים של מדינות אלו, במיוחד ביבשת אפריקה, נמצאים במצב של עוני וקפאון כלכלי וחברתי.

היעדר ציר מהפכני סוציאליסטי גרם לפריצת סכסוכים לאומיים מחדש, והפעם בצורתם הריאקציונית ביותר. הרעיון הלאומי התערבב ברעיון העדתי לא כאמצעי לאחדות, אלא ההפך, למען הסתגרות ודחיית כל מה שהוא שונה. כך חזרנו למצב ששרר באירופה ערב מלחמת העולם השניה. יתר על כן, ארה"ב ומדינות קפיטליסטיות במערב החלו ללבות סכסוכים לאומיים כאמצעי לפירור מה שנשאר מהמשטר הסוציאליסטי. עקרון זכות ההגדרה העצמית שימש כדי לפרק ולקרוע את בריה"מ ויוגוסלביה, ולהחליש את השפעת רוסיה כמעצמה.

המלחמה האחרונה בבלקן היתה ההוכחה הנחרצת לאופי הריאקציוני שיכולים ללבוש סכסוכים לאומיים. גרמניה וארה"ב ניצלו את דרישת האלבנים המוסלמים בקוסובו לעצמאות מהברית היוגוסלבית, כאמצעי להחליש את המדינה הפדרלית המאוחדת, ולקשור את המדינות שהיו חלק מאיחוד זה לעגלת האינטרסים הקולוניאליסטים שלהן.

המלחמה על יוגוסלביה (סרביה) היתה הגורם הישיר להתפרצות גל שוביניזם חדש בקרב העם הרוסי השייך לאותה דת ולאותו גזע סלאבי. התפרקות בריה"מ, המשבר הכלכלי והאנרכיה שם מהווים קרקע בשלה לצמיחת לאומנות אגרסיבית.

האבטלה ויתר המחלות החברתיות הקשורות למשטר הקפיטליסטי החדש מתפשטות אל תוך המדינות המתועשות, ומובילות להחרפת העימותים הלאומיים שם. פועלים זרים המגיעים לאותן מדינות (תורכים וכורדים בגרמניה, ערבים בצרפת, הודים ופקיסטנים בבריטניה) הפכו קורבן לרדיפות התושבים המקומיים ולשנאתם. במדינות העולם השלישי אנו עדים לנסיגת הרעיון הלאומי ובמקומו לצמיחת המגמות העדתיות ולעתים אף השבטיות, דבר שהביא ביבשת אפריקה למעשי טבח מחרידים.

התחיה הלאומית הפרוגרסיבית מותנית בצמיחת ציר מהפכני חדש

התמוטטות בריה"מ קיבלה את מלוא משמעותה לאחר תבוסת עיראק במלחמת המפרץ ב1991-. לאחר שהצליחו לפצל את העולם הערבי בשאלת עיראק ולגייס לצידן את מצרים וסוריה, כפו ארה"ב ובני בריתה על המזה"ת את המסגרת הכללית לפתרון השאלה הלאומית הערבית. עקרונות היסוד נוסחו בוועידת מדריד. בוועידה זו הוכפפו האינטרסים הלאומיים הערבים לטובת האינטרס האמריקאי באזור שמשמעותו ניצול מאגרי הנפט, והנצחת תפקידה של ישראל באזור כמדינה גרעינית ובת ברית אסטרטגית של ארה"ב.

למרות שהדיכוי הלאומי ממשיך, ואף התגבר בצורה ניכרת, התנועות הלאומיות הגיעו למבוי סתום – אם אלה הכורדים במאבקם נגד המדינה הטורקית, או הפלסטינים במאבקם נגד הכיבוש הישראלי. הסכם אוסלו לימד אותנו כי הנסיונות לפתרון השאלה הלאומית בתנאים ההיסטוריים הנוכחיים, תוך קבלת יחסי הכוחות הקיימים, מובילים להשתלבות שכבת ההנהגה הבורגנית של הלאום

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55

אודות דעם מפלגת פועלים

דעם מפלגת פועלים מעמידה בפני הציבור פרוגרמה כוללת לשנוי מהפכני של החברה בישראל, המבוססת על שלשה עקרונות בסיסיים – שלום, שוויון וצדק חברתי. דעם מאמינה כי העקרונות האלו אינם יכולים להתממש תחת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי, והגשמתם היא חלק מהמאבק למען כינון חברה סוציאליסטית, המקדשת את רווחת האדם ולא את הרווח.