השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

המדוכא, במשטר הקפיטליסטי.כך נמצאים העמים המדוכאים במלכודת כפולה כשהם חשופים לרחמי הכיבוש אבל ללא הנהגה וללא יצוג.

בהתמודדות עם מציאות זאת, לקה השמאל הפלסטיני בחולשה פרוגרמתית. הוא לא הטמיע את המשמעות החמורה של התמוטטות בריה"מ, ובחר לדבוק בקו טקטי עקר. כאלטרנטיבה למאבק בהסכמי אוסלו, הוא הימר על התפקיד האירופי, ובמיוחד על תפקידן של צרפת ורוסיה, כמשקל נגד לארה"ב. אלא שאלטרנטיבה זו היא לאמיתו של דבר אלטרנטיבה אנכרוניסטית. הלגיטימיות הבינלאומית, שהיתה בעבר מילה נרדפת לאו"ם, הוצגה כגורם ריק מתוכן לאחר התמוטטות בריה"מ והפיכת העולם לעולם חד-קוטבי.

ההשענות על הניגוד כביכול בין אירופה לאמריקה, לא יכולה להוות בסיס מוצק להשגת זכויות הפלסטינים מידי הציונים. מלחמת הבלקן הוכיחה כי מדינות אירופה שותפות למעשה לציר האמריקאי. בנוסף לכך מדינות אירופה תומכות בהתלהבות בהסכם אוסלו, ומממנות את הרשות הפלסטינית. אין להתפלא על כך שהשמאל הפלסטיני הגיע לדרך ללא מוצא בנסיונותיו לשכנע את הבורגנות הפלסטינית לאמץ את האלטרנטיבה הכוזבת הזאת.

השקפת עולם מרכסיסטית-דיאלקטית שומרת על עקרונותיה תוך שהיא ערה להשתנות התנאים. תנועות השמאל הפלסטיני והערבי זנחו את ראיית העולם הזו והן משלמות על כך מחיר יקר.

הטעות הראשית שעשה השמאל הפלסטיני היתה ניתוק השאלה הלאומית הפלסטינית מהמהפכה הסוציאליסטית. מחויבותו למהפכה הסוציאליסטית ולאידאולוגיה המרכסיסטית לא היתה קודם כל ולפני כל מחויבות עקרונית הנובעת מאידאולוגיה הקשורה למעמד הפועלים העולמי ולמאבק נגד הקפיטליזם. היום מתברר שהשמאל הפלסטיני ראה בבריה"מ מעצמה שתומכת בו ותו לא. מרגע שנעלמה אותה מעצמה מהזירה העולמית, נגמרה גם המחוייבות לרעיון הסוציאליסטי. המשך השימוש בו נעשה כדי לצאת ידי חובה. המרכסיזם חדל להוות פרוגרמה לפעולה, ואינו אלא השקפת עולם כללית, חילונית, המבדילה את השמאל מהמחשבה האסלאמית המפגרת.

השמאל הפלסטיני שכח את יסודות המחשבה והפעולה המהפכנית. זו הקושרת בין גורל העמים המדוכאים וגורל מעמד הפועלים העולמי במיוחד זה שבמדינות המתועשות הגדולות. המשטר האמריקאי החדש ממשיך לכפות את שליטתו הבלעדית על העולם. ואולם, באותו זמן הוא דוחף מיליוני פועלים למצב של חוסר יציבות חברתי, כאשר אין ביכולתו להבטיח מקומות עבודה אפילו לפועלים במדינות אירופה העשירות.

לימוד ההסטוריה מראה ששינוי גלובלי בכוון מהפכני (כמו למשל, הגאות הקומוניסטית לאחר מלחמת העולם השניה) יתקיים כתוצאה מהניגודים והתחרות בין הכוחות האימפריאליסטים לבין עצמם. ברור גם, שרק דרך התפתחויות מהפכניות שורשיות, שיובילו להתמוטטות המשטר האמריקאי המונופוליסטי החדש, יוכלו העמים המדוכאים לצאת ממצב השעבוד. אין כל תחליף להשקפת העולם הקפיטליסטית הנוכחית, אלא במשטר הסוציאליסטי. מכאן, שכל מי שמנסה להפריד בין הפרוגרמה הלאומית והפרוגרמה הסוציאליסטית יפול בפח האימפריאליזם. כל פרוגרמה לאומית, באירלנד, בכורדיסטן, בפלסטין או בכל מקום אחר, שחיפשה פתרונות בתוך המשטר הקפיטליסטי הקיים, הסתיימה או שתסתיים בכשלון. לעמים המדוכאים ולמעמד הפועלים אין מקום בקרב המשטר הקפיטליסטי המדכא.

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55

אודות דעם מפלגת פועלים

דעם מפלגת פועלים מעמידה בפני הציבור פרוגרמה כוללת לשנוי מהפכני של החברה בישראל, המבוססת על שלשה עקרונות בסיסיים – שלום, שוויון וצדק חברתי. דעם מאמינה כי העקרונות האלו אינם יכולים להתממש תחת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי, והגשמתם היא חלק מהמאבק למען כינון חברה סוציאליסטית, המקדשת את רווחת האדם ולא את הרווח.