השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

הכפר הגלובאלי משתלט על השוק הלאומי

הנשיא רייגן ביצע בזמנו שינויים עמוקים במבנה הכלכלי, מתוך שאיפה להחזיר לארה"ב את עליונותה בכלכלה העולמית. השינויים כללו גזירות כלכליות נגד פועלים ומהפך במערך החוקים הסוציאליים. המאמץ של בעלי ההון האמריקאים לשפר את יכולת התחרות שלהם עם החברות היפניות, יצר מיליוני מובטלים שנפלטו ממעגל היצור ואבדו את זכויותיהם החברתיות.

היחסים בין בעלי החברות האמריקאיות לבין הפועלים באותה תקופה התאפיינו באלימות, ובהגבלת חופש הפעולה של האיגודים המקצועיים. מגמה זו באה לידי ביטוי גם במדיניות החוץ האמריקאית. דוגמא לכך הווה הדיכוי האלים של המהפכות בגרנדה ובניקרגואה אשר באמריקה הלטינית, והסלמת מרוץ החימוש הגרעיני נגד בריה"מ. הפצצת המתקן הגרעיני בעיראק ופתיחת המלחמה נגד הארגונים הפלסטינים בביירות סמלו את שילובה של ישראל במדיניות האמריקאית התוקפנית.

למרות התחרות בין יפן, ארה"ב וגרמניה, שלוש המדינות שמרו על חזית מאוחדת וניסו לפתור את הסכסוכים ביניהן בדרך של משא ומתן. בראש סדר העדיפויות עמד הצורך לשתף פעולה נגד המשטרים הסוציאליסטים ובראשם בריה"מ. אירופה שיחקה תפקיד חשוב בעימות הצבאי עם בריה"מ, שהתנהל באמצעות נאט"ו. יפן, לעומת זאת, לקחה על עצמה להגביל את השפעת סין העממית על מזרח אסיה, ואפשרה לצבא האמריקאי להשתמש בבסיסיה.

התחרות הכלכלית הקשה בין ארה"ב ליפן גרמה לשינוי הדרגתי אך עמוק בכלכלה העולמית. ארה"ב הצליחה לשמור על עליונותה הכלכלית בעולם אולם המחיר ששילמו על כך המדינות החלשות היה כבד מנשוא. בעוד שכלכלת יפן התאפיינה ביצור סחורות זולות אשר כבשו את שווקי העולם, הכלכלה האמריקאית התאפיינה בנדידת מפעליה לכל מקום בעולם שבו הידיים העובדות זולות. מדיניותה הכלכלית של ארה"ב המחישה את העיקרון המרכסיסטי לפיו הרווח הגבוה, המבוסס על ערך עודף, אינו תוצאה של טכנולוגיה מפותחת אלא מושג על ידי ניצול יתר של מעמד הפועלים.

"הכפר הגלובלי", אשר כבש את מקומה של המדינה הלאומית, הינו תוצאה של השינויים האלו. המדינה הלאומית במקורה התנהלה כשוק סגור של עבודה וסחורות. בהמשך, הפכו רוב המדינות האירופאיות לאימפריאליסטיות והשתלטו בהדרגה על אוצרות הטבע של הקולוניות. יצוא סחורות לקולוניות היה הגורם שהגביר את עושרן ורווחיהן. יחד עם זאת, מדינות אלו הצליחו לספק מקור פרנסה לאזרחיהן, על ידי חומה של מכסי מגן שהגנה על התעשיה המקומית מפני תחרות של סחורות מיובאות זולות.

למושג "מולדת" בהקשר של המדינה הלאומית, היתה משמעות כלכלית ברורה. על האזרחים היה מוטל לצרוך את התוצרת הלאומית, בעוד שההון יועד להשקעה בבניית הכלכלה הלאומית. המדינה התחייבה לספק את צרכי הפועלים בכל הנוגע לעבודה, בריאות וחינוך, ולהגן על זכויותיהם באמצעות חקיקת חוקי עבודה שיגבילו את יכולת הניצול של התעשיינים.

הגירת מפעלים בחיפוש אחר כח עבודה זול

אלא שהתחרות הקשה בין בעלי ההון ושאיפתה המובנית של הכלכלה הקפיטליסטית להגדיל את רווחיה, גרמו לכך ש"המולדת" איבדה את משמעותה הישנה. ההון החל להתנכר לעקרונות הלאומיים. הוא לא הסתפק בהשקעות מקומיות אלא שאף להגר למדינות המתחרות. ההון היפני היה הראשון שהיגר לארה"ב כדי לתפוס את מקומו בשוק האמריקאי. את העוינות בה נתקל בארה"ב הוא ניסה לשכך על ידי יצירת מקומות עבודה לפועלים

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55

אודות דעם מפלגת פועלים

דעם מפלגת פועלים מעמידה בפני הציבור פרוגרמה כוללת לשנוי מהפכני של החברה בישראל, המבוססת על שלשה עקרונות בסיסיים – שלום, שוויון וצדק חברתי. דעם מאמינה כי העקרונות האלו אינם יכולים להתממש תחת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי, והגשמתם היא חלק מהמאבק למען כינון חברה סוציאליסטית, המקדשת את רווחת האדם ולא את הרווח.