השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

הרפובליקה הצרפתית הראשונה התגלגלה לאימפריה של נפוליון, והמהפכות אשר פרצו באירופה ב- 1848 לא הצליחו לחסל את המלוכה בגרמניה ובאוסטריה. אולם, ההיסטוריה הוכיחה כי הנצחונות של הממלכות הפיאודליות הם זמניים.

המהפכה הסוציאליסטית הרוסית הגדולה היתה האישור הראשון, ולא האחרון, כי המשטר הקפיטליסטי אינו נצחי. הוא סובל מסתירות פנימיות המובילות למשברים כלכליים, פוליטיים וחברתיים מבניים, שסיבתם היא צורת הניכוס הקפיטליסטית.

הבעלות הפרטית על אמצעי היצור מתנגשת עם האפשרויות הגלומות בטכנולוגיה המודרנית. היום ניתן לספק את כל צרכיה של האנושות, אילו רק עברו אמצעי היצור לידי החברה, והשימוש בהם היה מתבצע לטובת הכלל. משטר ההיצע והביקוש, המכתיב את כללי המשחק בשוק הקפיטליסטי וקובע את מחירי הסחורות, מונע מהיצור למלא את צרכי החברה כולה.

הסוציאליזם אינו רעיון מופשט, אלא תוכנית מוחשית לבנייה מחדש של החברה על בסיס כלכלי חדש. מטרתו לשרת את החברה כולה ולא רק חלק זעיר ממנה. במצב בו אנו חיים כיום, הכלכלה הקפיטליסטית העולמית איבדה את תוכנה החברתי המתקדם. היא איבדה את הגיונה הישן-חדש שאומר שמה שטוב להון טוב לחברה כי ההון מפרנס את החברה. האמת היא כי בעל ההון חי על ניצול הפועל, ולא ההפך. הטענה כי טובת ההון היא טובת החברה אינה שונה מטענת בעל העבדים כי הוא מספק את צרכיו של העבד, או מעמדת הפיאודל ש"הגן" על זכויות האריסים.

התמוטטות בריה"מ תזרז את התמוטטות המשטר הקפיטליסטי

התמוטטות בריה"מ היתה ללא ספק נצחון גדול להון, אך לא רפאה אותו ממחלותיו וסתירותיו הפנימיות. נכון הוא שהכלכלה הסובייטית החלה לסבול מקפאון כבר בראשית שנות ה- 70, אולם סמוך לאותה תקופה ממש איבד גם הדולר את ערכו (כבר הסברנו כי בעקבות נפילת הדולר ביטל הנשיא האמריקאי ניקסון את הצמדת הדולר לזהב, דבר שפתח את הדרך להימור בלתי מוגבל במטבעות, והוביל לכאוס הכלכלי הנוכחי). שנות החמישים והששים התאפיינו בבנייה מחודשת של הכלכלה הן במערב והן במזרח. אולם, עם סיומה של התקופה, הובילה התחרות הקשה בין השותפים הקפיטליסטיים, אשר שיקמו את כוחם הכלכלי באמצעות הורדה דרסטית של הוצאות היצור, את המשטר במערב לפרשת דרכים.

החל משנות השמונים, שואפת ארה"ב לצאת מהמשבר הכלכלי שלה באמצעות רפורמות על חשבון מעמד הפועלים האמריקאי, ובאמצעות מלחמת חרמה נגד בריה"מ ובני בריתה. לעומת המהלכים האגרסיביים של הקפיטליזם האמריקאי, קפאה הבירוקרטיה הקומוניסטית על שמריה. רמת החיים של האזרח הסובייטי, בהשוואה למערב, ירדה, והמשטר החל לאבד את התמיכה העממית. ההמונים הסובייטים, בעיקר הפועלים, הפכו לאדישים, נוכח היעדר מוחלט של דמוקרטיה, וחוסר יכולת להשפיע על החיים הפוליטיים. יש לציין כי למרות השלטון הרודני בבריה"מ זכה סטלין בסוף שנות העשרים לתמיכה עממית רחבה. הסיבה היתה נעוצה ביכולתו להביא לגידול מרשים בכלכלה הסובייטית בהשוואה למשטר הקפיטליסטי, אשר נכנס באותה תקופה למשבר כלכלי חמור, שהגיע לשיאו עם התמוטטות הבורסה האמריקאית ב- 1929.

בשנות השמונים יצא המשטר הקפיטליסטי מהמשבר כשידו על העליונה. בריה"מ, לעומת זאת, לא הצליחה לצאת מהמשבר בגלל הקיפאון הבירוקרטי שלה. ואולם, למרות שאין היום מעצמה סוציאליסטית, שתקרא תגר על נצחונו, אין המשטר

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55

אודות דעם מפלגת פועלים

דעם מפלגת פועלים מעמידה בפני הציבור פרוגרמה כוללת לשנוי מהפכני של החברה בישראל, המבוססת על שלשה עקרונות בסיסיים – שלום, שוויון וצדק חברתי. דעם מאמינה כי העקרונות האלו אינם יכולים להתממש תחת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי, והגשמתם היא חלק מהמאבק למען כינון חברה סוציאליסטית, המקדשת את רווחת האדם ולא את הרווח.