מצד שני, הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל ונחשבים למקור ההכנסה החשוב ביותר לכלכלה הפלסטינית, ממשיכים לסבול מניצול יתר גם לאחר הסכמי אוסלו.
השוואה בין הכלכלה הישראלית והערבית
בעוד ישראל נמנית על המרוויחים ביותר מהמשטר העולמי החדש, גברה ההדרדרות של כלכלת המדינות הערביות. אותן השקעות זרות, שהבטיחה להן ארה"ב כפרס על שיתוף הפעולה במלחמת המפרץ, בוששו לבוא. ההשקעות האמריקאיות זרמו לשוק הישראלי המפותח יותר בתחום הטכנולוגיה, והעדיפו אותו על פני
השוק הערבי הסובל מפיגור כרוני וממשטר פוליטי דיקטטורי ומושחת. ישראל היתה המנצחת הגדולה של הועידות הכלכליות אשר התלוו לועידת מדריד, ואשר נערכו בבירות הערביות (קזבלנקה, עמאן, קהיר ודוחה). היא היתה המדינה היחידה שהיתה מסוגלת להבטיח יציבות בטחונית וכלכלית, שהם התנאים היסודיים להם זקוקים הקפיטליסטים האמריקאים כדי להשקיע במדינה מסויימת.
כמות ההשקעות הזרות בישראל עלתה מ- 537 מיליון דולר בשנת 1992 (לפני הסכם אוסלו) ל- 3.6 מיליארד דולר בשנת 1997. ואולם, בשנת 1998, בה נוצר מתח ביחסים בין ישראל ומדינות ערב בשל מדיניותה של ממשלת נתניהו, חלה נסיגה משמעותית בהשקעות הזרות בישראל בשיעור של 40% ביחס לרמה של שנת 1997. דבר זה מדגיש את הצורך הבוער של ישראל להגיע לנורמליזציה עם המדינות הערביות, ולהבטיח יציבות פוליטית ובטחונית. לצורך השוואה, כמות ההשקעות הזרות בכלל מדינות ערב הגיעה בשנת 1995ל- 4 מיליארד דולר, ונפלה בשנת 1996 ל- 2.3 מיליארד דולר. (Middle East Times Issue, 1998, and Washington Post, August 1997)
ההבדל בין ישראל והמדינות הערבית לא מתמצה רק בשיעור ההשקעות הזרות, אלא גם בנפח הכלכלה. בשנת 1998 הגיע היצור הכללי המקומי הישראלי ל97.9- מליארד דולר. היצור הכללי השנתי לנפש הגיע ל16,400- דולר, זאת בזמן שהיצור הכללי השנתי לנפש במצרים הגיע ל2,700- דולר בלבד. נתונים אלה מצביעים על "הזהות הכלכלית" של כל אחת משתי הארצות. בעוד שישראל נמנית על קבוצת המדינות המפותחת, מהווה מצרים חלק מהעולם העני המתפתח.
ההבדל בין שתי המדינות משתקף גם ברמת החיים. בזמן ששכר המינימום בישראל עומד על 650 דולר לחודש, במצרים מגיע שכר המינימום ל- 20 דולר לחודש בלבד. סכום זעום זה מצביע על העוני המורד בו חי העם המצרי, ומעמד הפועלים במיוחד. בעוד שישראל נשענת על יצוא מוצרי טכנולוגיה בתחומי תקשורת ומכשור רפואי, נשענת מצרים על תירות, נפט, תעלת סואץ, ומשכורות הפועלים בחו"ל. בעוד הפועל המצרי נאלץ להגר ממולדתו בחיפוש אחר פת לחם, ישראל קולטת פועלים זרים שמספרם עולה היום על 250 אלף. זאת בנוסף ל- 100 אלף פועלים פלסטינים מהגדה המערבית ומעזה, אשר, כפי שהזכרנו מקודם, מהווים מקור הכנסה ראשי לכלכלה הפלסטינית. (מתוך דו"ח של הממשל האמריקאי שהוגש לועדת החוץ של הסנאט, ינואר 1998)
התלות של ישראל בשוק האמריקאי
ישראל נחשבת לאחת המדינות הנלהבות ביותר לכלכלה הליברלית (neo liberalism). נגיד הבנק המרכזי, יעקב פרנקל, נהנה ממעמד מכובד במוסדות המטבע העולמיים, ומשמש כחבר בקבוצת ה30- הכוללת מומחי כלכלה שתפקידם לנהל את הכלכלה העולמית, ואשר בראשה עומד פול פולקיר. קבוצה זו הצליחה לגייס יותר ממיליארד דולר, דרך מכירת מניותיה בלבד. בנוסף, מספר החברות
עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55
כתיבת תגובה