השאלה הפלסטינית והאלטרנטיבה הסוציאליסטית

ולמרות השינוי החד שהתחולל במדיניות האמריקאית הבינ"ל בהנהגת ריגן תאצ'ר, בריה"מ לא שינתה את עמדתה. עליית גורבאצ'וב בשנת 1985 סמלה את תחילת הנסיגה הסובייטית מול התוקפנות האמריקאית. כדי לשנות את העמדה האמריקאית הקיצונית ולהשפיע על דעת הקהל בארה"ב ובאירופה פתחה בריה"מ במסע תעמולה על הצורך בשלום ובפירוק נשק ההשמדה ההמוני מחד, ומאידך ניסתה לשכנע את הגוש המזרחי להיפתח ליתר דמוקרטיזציה.

נכונותם של הסובייטים לרצות את הממשלה האמריקאי סמלה את קץ תמיכתם בעמים המדוכאים. ההנהגות של התנועות הלאומיות נאלצו להסתגל למצב החדש. הכרזתו של ערפאת בג'נבה ב- 1988 כי אבד הכלח על המנה הפלסטינית, וכי הוא מגנה את הטרור, בטאו את המצב הבינלאומי המשתנה.

מלחמת המפרץ – האו"ם מאבד את תפקידו

התמוטטות בריה"מ חסלה סופית את עידן הפשרות. מלחמת המפרץ הייתה לא רק המשך למדיניות ריגן שהתחילה בראשות שנות השמונים, אלא גם הכרזה אמריקאית על קץ האיזון הבין גושי. האינטרס של העמים מעתה ואילך יהיה כפוף לאינטרסים של ארה"ב ובני בריתה, יפן ואירופה. מלחמה זו התירה את הרסן מעל ההון העולמי, ואפשרה לו לכבוש את מה שנמנע ממנו בתקופת קיומה של בריה"מ וגוש המדינות הבלתי מזדהות. עמי העולם הצטוו לציית למדיניות האמריקאית, ולקבל את צווי קרן המטבע הבינ"ל הנשלטת על ידי ארה"ב.

מועצת הביטחון של האו"ם אבדה את תפקידה כמפשר בין האינטרסים של ארה"ב ושל בריה"מ. במלחמת המפרץ נעמדה מועצת הביטחון לצד ארה"ב. העמדה העצמאית יחסית שנקט מזכיר האו"ם בראשית 1988, בהגיעו להסכם עם סדאם חוסיין למרות התנגדות ארה"ב, גרמה לממשל האמריקאי להתעלם ממנו לחלוטין במלחמה הבלקן באביב 1999.

היחלשותו של האו"ם מצד אחד, והיחלשותה של הליגה הערבית בכך שהיא התפלגה בנושא עיראק, שללה מהנושא הפלסטיני שתי במות חשובות במישור הערבי והבינ"ל. החלטות האו"ם הוו את הבסיס החוקי לתביעתו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית. מעל במת האו"ם זכתה הבעיה הפלסטינית בתמיכה עצומה, לעומת ישראל שמעמדה נמצא בנסיגה מתמדת. בשנת 1975 קבעה העצרת הכללית של האו"ם כי הציונות היא צורה של גזענות. באותה תקופה נדרשה ישראל לקבל את החלטות מועצת הביטחון בכל הנוגע לשטחים הכבושים כתנאי מוקדם להתפייסות. הליגה הערבית הצליחה לבודד את מצרים לאחר שזו חתמה על הסכם שלום נפרד עם ישראל, והזניחה את השאלה הפלסטינית. ואולם מציאות בינלאומית זו השתנתה אחרי מלחמת המפרץ והעלמות בריה"מ.

ישראל סירבה לפתרון של פשרה

הסכם אוסלו הווה ביטוי מדויק למגמה הבינ"ל החדשה. לא במקרה התעלם ההסכם מהחלטות האו"ם. בתקופה בה נוסח ונחתם הסכם אוסלו נעלם האו"ם מהמפה והסמכות שירשה אותו יונקת את מקור כוחה ישירות מהבית הלבן. החלטות האו"ם בעניין זכות הפלסטינית להגדרה עצמית, וזכות השיבה של הפליטים, הפכו לאות מתה. אבד המנגנון שיכול היה להוציאם מהכוח אל הפועל, לאחר שארה"ב הפכה לסמכות היחידה בכל השאלות הבינ"ל, החל מאינדונזיה וכלה במזרח התיכון ובבלקן.

וכך נוכל לקבוע כי הסכם אוסלו הפך למציאות, לא משום שנתן מענה לזכויות של העם הפלסטיני, אלא משום שהתאים למצב הבינ"ל והערבי השורר כיום. אי אפשר להחזיר את עגלת ההיסטוריה לאחור. האלטרנטיבה לאוסלו אינה טמונה בשיפור סעיפיו. בניגוד לדעתם של חלק מארגוני השמאל הפלסטיני לא ניתן לשנות את הבסיס למשא ומתן כך שישקף את הזכויות הפלסטיניות. המשטר העולמי החדש

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55

אודות דעם מפלגת פועלים

דעם מפלגת פועלים מעמידה בפני הציבור פרוגרמה כוללת לשנוי מהפכני של החברה בישראל, המבוססת על שלשה עקרונות בסיסיים – שלום, שוויון וצדק חברתי. דעם מאמינה כי העקרונות האלו אינם יכולים להתממש תחת המשטר הקפיטליסטי הגלובלי, והגשמתם היא חלק מהמאבק למען כינון חברה סוציאליסטית, המקדשת את רווחת האדם ולא את הרווח.