טבע: בין ציונות למציאות

חברת טבע קורסת והיא מאיימת לגרור איתה אלפי מקומות עבודה בארץ ובעולם. ראש ממשלת ישראל מתערב בהחלטה כלכלית ביסודה כדי לשנות את רוע הגזירה, ולהציל את מפעלי טבע בירושלים מפני סגירה. אם יש מישהו שנושא באחריות ישירה ועקיפה למצב שאליו נקלעה חברת טבע הרי זה נתניהו עצמו, לא רק בגלל הטבות המס הנדיבות שהוא העניק לחברה, אלא משום שטבע היא בסך הכל קרבן של השיטה הניאו-ליברלית בה הוא דוגל ושאותה הוא יישם מאז שנבחר לראשות ממשלה וכשר אוצר בממשלת שרון. יש המשווים את קריסתה של טבע לקריסתם של הבנקים הגדולים בבעלות ההסתדרות והמדינה בשנות השמונים, ויש בהשוואה הזאת הרבה מהצדק. קריסת הבנקים סימנה את סופה של תקופת המשק המולאם והקואופרטיבי ואת תחילתה של תקופת ההפרטה, על פי תורת כלכלת השוק הניאו-ליברלית בה דוגל כאמור, ראש הממשלה, כמו גם כל ראשי האוצר ובנק ישראל בעשורים האחרונים.

במאמר בדה מרקר 18-12 תולה יורם גביזון את הכשלון של טבע בניסיונו של מייסדה, אלי הורוביץ, לשמור על זהותה הישראלית, דבר שהביא לבחירת מנהלים ישראלים ללא הכשרה מתאימה לנהל חברה בינלאומית, "ולהמשיך לייצר בירושלים מסיבות שאינן כלכליות גרידא". הנסיון של הורוביץ ושל הממשלה לשמור על טבע "ישראלית", למרות שרוב פעילותה ובעלי המניות שלה נמצאים מחוץ לישראל, מסמל יותר מכל את תסמונת טמינת הראש בחול. השר שטייניץ בתור שר אוצר התרברב בזמן המחאה החברתית ב-2011 שהכלכלה הישראלית חסינה מפני השלכות המשבר הכלכלי הגדול שפקד את העולם בשנת 2008. הממשלה הישראלית סרבה להבין מה שהבינו בעולם – שכלכלת השוק יוצרת עיוותים מבניים ושישראל בהיותה קשורה בטבורה לשוק הגלובלי לא תוכל להמלט מפני חולייו.

ברגע שטבע יצאה מגבולות המדינה, וברגע שהמדינה פתחה את שעריה להשקעות זרות, הזהות "הציונית" של המדינה הולכת ומדלדלת, והראיה החותכת לכך היא הפיכתה של תנובה לחברה בבעלות סינית. בעוד הממשלה מתהדרת בנוצות לאומיות, המשק הישראלי הפך מזמן להיות גלובלי, חוצה גבולות וזהויות לאומיות, ושיקוליו הבלעדיים הם שיקולי הרווח. אמנם קיימים היום כוחות הנלחמים על קיומו של המשק "הלאומי", כמו טראמפ שרוצה להחזיר את אמריקה לימי גדולתה, אלא שהסוסים כבר מזמן ברחו מהאורווה. החברות הן רב לאומיות והמובילות בהן כמו פייסבוק, גוגל, ואמזון הן וירטואליות, כלומר, אינן יוצרות דבר מאשר פלטפורמות להחלפת ידע, מידע וסחורות, כאשר הצרכן הבודד הפך למייצר התוכן.

הנסיון להאשים את המנהלים של טבע כאחראים לאסון אינו הוגן. ברגע שטבע הפסיקה להיות חברה "ציונית" והפכה לגלובלית, היא גם אימצה את התרבות הניהולית שהכתיבה וול סטריט. התעשרות חמדנית והתנהגות מפנקת של מנכ"לים וחברי דירקטוריון אינה תופעה ישראלית אלא בינלאומית והיא קיבלה את מלוא תמיכתה מהממסד הפוליטי הגלובלי והמקומי. היה זה רונלד רייגן, מושא הערצתו של  נתניהו, שחוקק חוקים אשר יצרו את הסביבה העסקית אשר היטיבה עם החברות הגדולות ועם מנהליה. ההשתלטות של טבע על חברות פארמה ברחבי העולם היא נוהג מקובל, והמיזוג הענק עם חברת התרופות אלרגן במחיר 40 מיליארד דולר התקבל בהערצה ע"י אלה אשר בדיעבד מבקרים את ההרפתקנות של המנכ"ל דאז, ארז ויגודמן. ויגודמן קיים את צוואתו של אלי הורוביץ להשאיר את טבע "ציונית" ולמנוע בכל מחיר השתלטות עוינת ע"י ענקית תרופות בינלאומית מתחרה.

טבע, כמו חברות ענק אחרות, הייתה קרבן של אותה מדיניות כלכלית שהפכה אותה לענקית התרופות הגנריות, בעולם שבו אם אתה לא בולע  – אחרים בולעים אותך. כך הפכה טבע לחברה עם ראש ציוני קטן המנהל גוף זר ענק במימדיו. בל נשכח, את הונה הגדול לא עשתה טבע בישראל אלא בשוק האמריקאי, שם חברות התרופות עשו ככל שעלה על רוחן, ועשקו את החברה האמריקאית ואת האדם הקטן ללא רחמים. הכסף הגדול של טבע לא נוצר מתרופות גנריות, שם היא נמצאת בתחרות קשה,  אלא מרווחיה כבעלת המונופול לתרופת "הקופקסון" (תרופה לטרשת נפוצה) שהפכה את טבע למניה של המדינה. המונופול על תרופה זו פג לאחר 25 שנים שמנות. למרות ההטפה של דוגלי השוק החפשי אודות היתרונות של התחרות חופשית, המיטיבה כביכול עם הצרכן, במציאות הרווחים הגדולים אינם פרי תחרות חופשית אלא נובעים מקרטליזציה של השוק.

במאמר שפירסם טרי כריסומליס על טבע באתר  “seeking alpha”הוא מסביר מה סוד הרווחיות של טבע בשוק האמריקאי. הוא טוען שטבע אחראית לעלייה הגדולה ביותר במחירי תרופת הטרשת הנפוצה. קופקסון 20 מיליגרם עלה בשנת 1996 8,300 דולר בשנה והיום היא עולה 91,400 דולר לשנה – הווה אומר עלייה של 1022%. השאלה הנשאלת על ידי דעת הקהל והפוליטיקאים האמריקאים היא מדוע. והתשובה פשוטה: כי היא יכולה. הבעיה האמתית של טבע היום איננה העובדה שחגיגת הקופקסון הסתיימה עם תפוגת תוקפו של המונופול אלא שהחמדנות של חברות התרופות האמריקאיות יצרה דעת קהל כה עוינת עד כי הקונגרס האמריקאי עצמו נאלץ להתערב על מנת לשים גבולות להשתוללות הבלתי מוסברת של חברות התרופות. האמת היא שהרווחיות בשוק האמריקאי הולכת ודועכת, החמדנות הביאה לכך שלא מפתחים תרופות חדשות ועיקר הפיתוחים החדשים נעשים על פי שיקולי שוק ולא על פי צרכיהם של החולים ובמיוחד העניים ביותר ביבשת אסיה ואפריקה.

נתניהו וממשלתו מסובכים עד צוואר בפרשות שחיתות, שבויים על ידי אידאולוגיה לאומנית משיחית, ואין להם את היכולות להסתכל לעתיד בעיניים, לא במישור המדיני ובוודאי שלא במישור הכלכלי-חברתי. את טבע וכמוה עוד חברות מונופוליסטיות בינלאומיות לא ניתן להציל. עולם הפטנטים הולך ומפנה את מקומו לפיתוח תרופות על בסיס קוד פתוח. לא מקרה הוא שממשלת הודו יזמה מיזם על בסיס קוד פתוח בהשתתפות של 7,500 משתתפים מקרב 130 מדינות. הרעיון העומד בבסיס היוזמה הוא לפתח תרופות למחלות, אשר בגלל שיקולי רווח אינן מפותחות ע"י חברות הפארמה הגדולות. היום תרופות מפותחות גם על בסיס בינה מלאכותית, ומפעלים עוברים לייצור רובוטי, דבר שמוזיל את מחיר התרופה מצד אחד אבל גם משאיר עובדים מחוץ למעגל העבודה ומקשה עליהם לרכוש תרופות. על כן המודל הכלכלי שעליו נשענה טבע חייב להשתנות ואין בידיים של נתניהו וכחלון למנוע את רוע הגזירה.

טבע ניצלה עד למקסימום את מעמדה המונופוליסטי, הממשלה הימנית נהנתה מפירות התעסוקה המלאה, ביבי היה קוסם, ההסתדרות נתנה יד לחגיגה של מנהלי טבע תמורת כמליון שקל מסים לחודש שנכנסו מדמי החבר של העובדים, והציבור אף הוא נהנה מעליית תיק המניות שלו כשהוא דוחף את מניית טבע קדימה. יש לנו בשורות טובות, הכלכלה הניאו-ליברלית, כלכלת הגז של תשובה, כלכלת הבנקים הגדולים והמפעלים כחול-לבן, הגיעה לקיצה. אנו בעיצומה של מהפכה תעשייתית חדשה, מבוזרת באמצעות האינטרנט, ומבוססת אנרגיה מתחדשת. השמש מחליפה את הגז של תשובה, הביטקוין מאיים על מונופול בנק הפועלים והעמלות המופרכות שלו, המכונית האוטונומית מחליפה את הפרטית, הרובוטיקה מחליפה את הידיים העובדות, והרשתות החברתיות מפזרות ידע ומידע לכל עבר. פייסבוק, גוגל ואמזון אינן חברות ציוניות. הן גלובליות ויוצרות תודעה גלובלית חדשה, בה אנו בני אדם לפני היותנו ישראלים, הודים או ערבים.

עבור נתניהו המציאות היא "פייק ניוז". משום כך ישראל אינה מוכנה לשינויים האדירים העוברים על העולם. אבל היא איננה חסינה מפניהם. נתניהו נוהג על פי הממרה: "אין כלום כי לא היה כלום", ומה שהיה הוא שיהיה, כך לגבי הכיבוש כך לגבי הכלכלה. קריסתה של טבע מוכיחה שהוא טועה ובגדול.

 

 

אודות יעקב בן-אפרת