ישראל 2050 והנוכחים הנפקדים

ישראל מסתכלת קדימה. ציון שנת 2050, שבה תחגוג המדינה 102 שנות קיום, הפך לנושא המרכזי של המשרד לאיכות הסביבה, הקושר את עתידו של עם ישראל עם עתידו של כדור הארץ. תחזיות האימים של מומחי האקלים מנבאות אסון לאנושות במידה והיא תמשיך לשרוף פחם ודלק, שהם הגורמים העיקריים לתופעת התחממות כדור הארץ. הטמפרטורה כבר עלתה במעלה אחת, כאשר העלייה המקסימלית המותרת היא שתי מעלות עד סוף המאה.

ביום ראשון ה- 9 לדצמבר יפתח האו"ם את ועידתו ה- 24 בנושא האקלים בעיר קטוביץ שבפולין. העיניים נשואות לקטוביץ בתקווה שמנהיגי העולם יקבלו החלטות שיצילו את כדור הארץ, אולם התקוות האלו רחוקות מאוד מלהתממש והוויכוח על הנושא עדיין שנוי במחלוקת. כך למשל נשיא המדינה העשירה בעולם, דונלד טראמפ, לא מאמין בהתחממות כדור הארץ. אבסורד נוסף הוא שפולין, המדינה המארחת את הועידה, מתנגדת לסגירת תחנות הכוח הפחמיות שלה משום שמכרות הפחם מעסיקות 110,000 כורים פולנים, ועמדתה זוכה לתמיכת גרמניה, שגם היא מעסיקה עשרות אלפי כורי פחם.

ישראל אינה אדישה לנושא קריטי זה, והשבוע התכנסה בתל אביב ועידת האקלים הישראלית השלישית בהשתתפות כ-500 איש. מספר העמותות, התנועות, הח"כים, האקדמאים, המנכ"לים ונציגי משרדי הממשלה, לרבות השר לאיכות הסביבה זאב אלקין, מעידים על ההתעניינות הרבה של חלק משמעותי מהציבור הישראלי בנושאי הסביבה, הקיימות והדאגה לגורל כדור הארץ.

ישראל היא אמנם מדינה קטנה מאוד, והשפעתה על האקלים היא מזערית, אבל המאמץ לתרום להצלת כדור הארץ ניכרה בכל אחד מהשולחנות העגולים. אלו דנו בסדרה של נושאים, שכללו בין היתר חקלאות, מים, אנרגיה ובריאות. המטרה הייתה לגבש את עמדת החברה האזרחית שתעלה בפני הממשלה לקראת גיבוש של תכנית אב רשמית, אשר תתמודד עם האתגרים שיעמדו בפני ישראל בשנת 2050.

מי שלא הצליחו להגיע לוועידת האקלים השלישית ורוצים ללמוד יותר על הנושא, יוכלו לפצות את עצמם בוועידה שכותרתה "סביבה 2050". זו תתכנס ב- 15 בינואר 2019 בהשתתפות אנשי מפתח בתעשייה, נציגי בכירים של משרדי ממשלה, ראשי קרנות הון-סיכון, חברות סטרטאפ, מנהלי חדשנות, נציגי עמותות סביבתיות, ואנשי אקדמיה ואזרחים שהנושא הסביבתי חשוב להם. נראה כי המירוץ לקראת 2050 כבר החל, וכל המגזרים רוצים להיות שם ראשונים.

הבעיה היא, שבעוד שהעולם נלחם נגד עליית הטמפרטורה במעלה אחת, ישראל מתמודדת עם בעיה לא פחות מסובכת, שכלל לא צוינה בוועידה, והיא: איך יחיו בשנת 2050 על פיסת הקרקע הנוכחית 16 מיליון אזרחים ישראלים ועוד לפחות 10 מיליון פלסטינים, הנוכחים הנפקדים בוועידת האקלים. אף אחד מכל אלה הצופים לעבר שנת 2050 לא מצליח להגדיר לעצמו מה היא דמותה של אותה ישראל לה הם כל כך דואגים. הם יודעים לחזות שהאוכלוסייה תכפיל את עצמה, והמספר 16 מיליון תושבים אכן מרתיע לאור מימדיה של המדינה ומיעוט משאביה הטבעיים.

כדי לחזות במדויק את העתיד כדאי היה לחשב כמה מתוך 16 מיליון האזרחים הם מתנחלים? ובאותה נשימה, כמה פלסטינים יגורו בגדה המערבית לצדם? מה יקרה בעזה בעוד שלושים שנה כאשר כבר היום בארות המים ייבשו והביוב זורם חופשי ברחובותיה? כמה חשמל ייצרו תחנות הכוח של עזה? איזה רשת תחבורתית תשרת את 5 מיליון הפלסטינים בגדה המערבית? איך תראה בירתנו אשר שגרירות אמריקאית לה, כאשר מספר תושביה הפלסטינים יגרד את המיליון? מה יהיה גובה הגדר המפרידה בין קלקיליה לכביש 6 הצמוד לה המהווה עורק תחבורה מרכזי בישראל? יתר על כן, בזמן שהעבודה מפנה את מקומה לרובוטיקה ולבינה המלאכותית, ממה יתפרנסו אותם המיליונים החיים ממש לידינו מעבר לגדר? איך תוכל אומת הסטרטאפ לחיות בצמוד לאזור מוכה עוני, מסכנות ופיגור?

נוכחותו של השר לאיכות הסביבה זאב אלקין בוועידת האקלים השלישית מסבירה אולי את קפיצת הראש הנחשונית אל העתיד תוך התעלמות תמוהה מההווה. אמנם אלקין בישר לבאי הוועידה שישראל חולקת על טראמפ בנושא האקלים, אבל הוא לא המשיך להסביר שממשלת ישראל מסכימה עם הנשיא האמריקאי בכל שאר הנושאים, לרבות האידאולוגיה הלאומנית, שונאת הזרים ויחסו לשאלת הפלסטינים והכיבוש. והרי, לזכותו של אלקין יאמר שהוא כלל לא מסתיר את דעותיו. בסופו של דבר מה שקובע זה לא מה טוב לכדור הארץ אלא מה טוב ליהודים לפי העיקרון הטראמפי – Israel first. אם טראמפ טוב ליהודים, כל היהודים (הישראלים) על גווניהם הפוליטיים השונים יהיו טובים לטראמפ, גם אם כדור הארץ יתחמם והאנושות תישרף.

לכן, לאור המצב המדיני המסוכן השאלה היא איפה עומדים הירוקים, ומה קורה לחברה אזרחית נאורה הרוצה להציל את האנושות בכל כוחה, אבל איבדה את האומץ להישיר מבט על המציאות המקומית. נכון הוא שהמלה "כיבוש" הפכה במשך 20 שנות שלטון הימין למילה גסה שהס מלהזכירה; התומכים בזכויות הפלסטינים נתפסים אוטומטית כתומכים בקיצוניות, וכעוברים על חוק הנאמנות למדינה; ובעיקר הם סותמים את אוזניהם של אנשי הימין הקיצוני כדוגמת אלקין, המוכנים לפעול למען איכות הסביבה ובאותה נשימה לשלול מהפלסטינים זכויות יסוד.

יתר על כן, הפלסטינים, כמו רוב האוכלוסייה הענייה והנשכחת בעולם השלישי, ששילמה את מחיר הגלובליזציה והשיטה הניאו ליברלית, לא הצמיחו מתוכם תנועה ירוקה. המאבק שלהם להשיג פת לחם לא משאיר להם מקום לדאוג לשלום כדור הארץ. הם כבר הפסידו את ארצם, ואיתה את כבודם ואת עתידם.

מה שברור הוא שאם היום ימשיכו בישראל להתעלם מגורלם של האזרחים הפלסטינים, שנת 2050 תיהפך לגיהינום אמיתי. די אם נפנה את המבט דרומה כדי להבין מה צופן לנו העתיד. במידה והאידאולוגיה הימנית ציונית תמשיך להכתיב את מדיניותה של ישראל, והיא תתמיד להתעלם מגורלם של הפלסטינים, ישראל 2050 תיהפך לאנקדוטה לא מוצלחת. מי שבאמת רוצה לקדם את החברה הישראלית לקראת 2050, חייב לפעול עכשיו ליצירת מציאות מדינית חדשה, ולראות בפלסטינים שותפים לא רק להצלת כדור הארץ, אלא לבנייה של חברה מודרנית לטובת שני העמים.

שתי השקפות עולם נאבקות היום על גורלה של האנושות. מצד אחד נמצא את הלאומנות הגזענית בדמותו של טראמפ ותומכיו המיזוגנים באירופה ובישראל, ומולם את התומכים בסולידריות בינלאומית, המיוצגים ע"י ממשלות ותנועות הדוגלות בשיתוף פעולה חוצה גבולות לטובת האנושות וכדור הארץ. התנועה הציונית הצליחה להקים מדינה מודרנית, אבל נכשלה כישלון חרוץ בפתרון הסכסוך ההיסטורי עם הפלסטינים.

התנועה הציונית העכשווית, בדמותן של מפלגות השלטון והאופוזיציה יחדיו, בחרה להתעלם מהפלסטינים, כי האידאולוגיה הלאומית המיושנת לא מותירה מקום לפשרה ולדו קיום. אבל מי שרוצה להציל את כדור הארץ חייב לוותר על האינטרס הלאומי האנוכי לטובת האינטרס הכללי, ומי שרוצה להציל את החברה הישראלית חייב לוותר על האינטרס הלאומי הצר לטובת האינטרס המשותף לישראלים ולפלסטינים כאחד.

Avatar

אודות יעקב בן-אפרת