להיפרד או לא להיפרד

כשם שבריטניה לומדת שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה אל כלכלה לאומית, כך גם לא ניתן לחזור לפתרון שתי המדינות כדי לשמור על רוב יהודי, לא משנה כמה גבוהה תהיה החומה. הספינה הזו הפליגה. הרכבת עזבה את התחנה.

ביוני 2016 נערך משאל עם בבריטניה, שהציג את השאלה האם הבריטים רוצים להישאר באיחוד האירופי או להיפרד ממנו.

את משאל העם דחפה מפלגה בשם UKIP שטענה, בין השאר, שיש לשמור על בריטניה בריטית ולמנוע את כניסתם של זרים, פושעים וטרוריסטים. רגע אחרי שמשאל העם הכריע לטובת היפרדות מהאיחוד, המפלגה הזאת התפרקה.

בריטניה נכנסה לסחרור פוליטי, שאיש אינו רואה את סופו. מסתבר שלהיפרד מהאיחוד זה לא כל כך פשוט. יחד עם "זרים, פושעים וטרוריסטים", נכנסים לבריטניה גם רוב כוח העבודה המשכיל, סחורות חיוניות, סחורות בכלל. רוב הכלכלה של בריטניה תלוי במעבר חופשי של אנשים וסחורות בגבול פתוח. כל זה מבלי לציין את הבלגן שנוצר בגבול בין צפון אירלנד, השייכת לבריטניה, ולאירלנד העצמאית, שנשארת חברה באיחוד.

כשמנסים לשאול את חברי מפלגת UKIP מה לדעתם כדאי לעשות עכשיו בנוגע לכל הסוגיות האלה, הם מתחמקים ומתחבאים. ובצדק. הם לא יודעים. הם אף פעם לא ידעו, ולא חשבו על המשמעות של המהלך שיזמו. כל מה שעניין אותם היה לרכב על כנפי הפופוליזם הזול ואחריהם המבול.

עכשיו, נכון שאי אפשר להשוות את הקשר בין ישראל לגדה המערבית ועזה, לקשר בין בריטניה לאיחוד האירופי; בבריטניה חלמו על ניתוק מגוף כלכלי ענק, בעל כלכלה מתקדמת, בעוד שבישראל הרעיון של תומכי ההפרדות הוא הפניית הגב, וניתוק כל קשר עם חמישה מיליון פלסטינים עניים ללא כלכלה או מוסדות מתפקדים.

אבל, למרות ההבדלים קיים דמיון רב בין שני המצבים. בריטניה משולבת בכלכלה האירופית. תנועה של עובדים בריטים ליבשת, ושל מיליוני אירופים מהיבשת לבריטניה, היא סם החיים של הכלכלה שלה. כל ניסיון להציב גבולות ביניהן הוא הרה אסון ואיננו ישים. גם הכלכלה הישראלית משולבת עם הכלכלה הפלסטינית כך שלא ניתק לנתקן. אם מישהו מדמה שניתן יהיה פשוט "להיפרד" מהפלסטינים, הוא טועה ומטעה. תומכי שתי המדינות וגם אלה שמצדדים בהיפרדות חד צדדית, מציגים עצמם כמי שיצילו את ישראל מהדרדרות לתהום של אפרטהייד, בידוד בינלאומי ואלימות. אבל, כמו במקרה של הברקזיט בבריטניה, גם כאן הסיסמא של היפרדות אינה אלא אשליה משוללת יסוד כלכלי ופוליטי, ולכן אין שום סיכוי שתצא אל הפועל.

משאל העם בבריטניה הוביל את בריטניה למצב של כאוס פוליטי וכלכלי. ההידרדרות לזרועות הימין הקיצוני בישראל, היא תוצאה ישירה של מדיניות ממשלת הימין, שמונעת כל סיכוי לפתרון מדיני. אבל, האם הקריאה להיפרדות מהפלסטינים ולחזרה ל"ישראל הישנה והטובה" היא התשובה? כשם שהבריטים ילמדו, במוקדם או במאוחר שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה אל הכלכלה הלאומית, כך חייבים הפלסטינים והישראלים להתמודד עם מציאות של שילוב, ששמה קץ לפתרון שתי המדינות. ההתעקשות של מצדדי ההפרדות על השמירה על הרוב היהודי, מובילה להתחזקות מגמות מסוכנות של פשיזם וגזענות. מי שרוצה להילחם נגד הימין והגזענות חייב להעז ולשבור את הפרות הקדושות. הצד הישראלי דחה מזמן את פתרון שתי המדינות. הצד הפלסטיני מעולם לא יכול היה להקים מדינה. הגיע הזמן לקדם רעיונות אמיתיים התואמים את המציאות בה אנו חיים. רעיונות שמשרתים את שני העמים. כל עוד אין שוויון זכויות מלא, אזרחי, כלכלי ופוליטי, לפלסטינים ולישראלים במסגרת של מדינה אחת דמוקרטית, לא ניתן להגיע לפתרון של שלום.

Avatar

אודות יואב טמיר