"מהפכת היסמין" בטוניס – ניסיון ייחודי לדו־קיום בין האסלאם הפוליטי והכוחות החילוניים

<p><br />ההפיכה הצבאית שהתרחשה במצרים בראשית יולי 2013 מאיימת לדחוף את המדינה למלחמת אזרחים. כוחות האסלאם הפוליטי והכוחות האזרחיים הליברליים, שעד לפני שנתיים שיתפו פעולה בתהליך המהפכני, נלחמים כעת האחד בשני. לעומת האירועים המדאיגים והנסיגה של המהפכה במצרים, מהפכת היסמין בטוניס, שהיתה הניצוץ שהדליק את האביב הערבי, מהווה מקור לתקווה. במקום ההתכתשות בין הגורמים החילוניים והאסלאמיים, שאיפשרה את חזרת המשטר הישן לשלטון, מצליחות התארגנויות ריאליסטיות ובעלות חזון בטוניס לשמור על יחסי שיתוף פעולה, ולבנות, בקשיים גדולים, הליך דמוקרטי ייחודי.</p>

השתנה בכל הקשור לניהול הכלכלה ולרווחת החיים של האזרחים.

הממשלה בהנהגת אַ-נַהְדָה נראית חסרת אונים נוכח משימת השיקום הכלכלי של טוניס, ודומה שהיא לוקה בחוסר יכולת ממשית ליזום תכניות שאפתניות שיצעידו את המדינה קדימה, ייצרו מקומות עבודה וישפרו את התשתיות הרעועות במדינה. המצוקה של חלקים רחבים באוכלוסיה, כאמור, בעיקר באזורי הדרום והמערב, מהווים כר נוח לארגונים קיצוניים ואפילו טרוריסטיים לגייס צעירים לשורותיהם. על רקע זה יש להבין את החומרה של הרצח הנתעב של שוכרי בלעיד ואת ההד הציבורי האדיר שהיה לאירוע זה.

כדי לפצות על כשלונה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי, ובמקום לנקוט במדיניות מרכזית והחלטית של פיתוח, המחייבות גבייה מוגברת של מיסים מבעלי-הון ומחברות, וכן וחיזוק הסקטור הציבורי, פנתה הממשלה בראשות אַ-נַהְדָה לעזרתן של מדינות המפרץ. יש הטוענים, במידה רבה של צדק, כי נסיכות קטר (שנחשבה עד לא מזמן למממנת העיקרית של האחים המוסלמים בכל האזור) השתלטה על הכלכלה הטוניסאית, וזה אף על פי שהיקף הסיוע היה נמוך בהרבה מ-5 מליארד דולר כפי שהובטח (לפי מאמרו של סרג' חלימי ב"לה מונד דיפלומטיק"[11] הסכום שהעבירה קטר היה כ-500 מליון דולר בלבד).

דוח של סוכנות "רויטרס" מיוני 2012 מצביע על עליה בשעור האבטלה – 18% לעומת 13% לפני המהפכה. לפי נתונים של ארגון האו"ם להגנה על בריאותם של ילדים (יוניס"ף), למרות שיעור גבוה יחסית של השכלה וידיעת קרא וכתוב (80% בטוניס לעומת 66% במצרים ו-56% במרוקו), הכלכלה אינה יוצרת משרות מתאימות. רוב המשרות המוצעות, בתעשיה, בחקלאות בתיירות או בעבודות זמניות שונות, מתאימות לעובדים חסר השכלה או בעלי הכשרה חלקית, ומעניקות שכר נמוך מאד. מאות אלפי האקדמאים, המצפים לעבודה התואמת את כישוריהם ומתגמלת בהתאם להשכלתם, אינם זוכים לפתרון בסקטור הממשלתי או בחברות הכלכליות הפרטיות הגדולות.[12]

על רקע המצב הזה קיים חשש סביר, כי בהיעדר התקדמות כלכלית, מדיניות פיתוח וצעדים נמרצים לצמצום האבטלה (שיעור האבטלה בקרב הצעירים בטוניס מגיע לכ-35%), עלולה להתרחש בטוניס התפרצות חברתית שתערער את ההליך הדמוקרטי.

להגדיר מחדש את השמאל 

הפרמטרים שהוגדרו כאן לגבי המשימות העומדות על הפרק, והצורך בשמירה על אופיו הפלורליסטי של תהליך השינוי המהפכני, תוך הגנה על כללי המשחק הדמוקרטיים (אשר מעולם לא יושמו להלכה בעולם הערבי), מחייבים הגדרה עצמית מחודשת של מפלגות השמאל וארגוני העובדים הקשורים אליהן. בנייתו של שמאל מהפכני חדש מחייבת הסקת מסקנות ועיצוב דרך בלתי דוגמטית. מצד אחד, חייבים המהפכנים להכיר בכך שהתנועות הליברליות, ובעיקר התנועות המוסלמיות, הן עדין בעלות השפעה גדולה על הציבור, ושעליהם ללמוד לפעול מולן בשיתוף פעולה למרות הויכוח. מצד שני, מוטלת עליהם המשימה לבסס את כוחם בתוך מעמד הפועלים ובשכבות העניות של המגזר

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7

Avatar

אודות אסף אדיב