V האוכלוסייה הערבית בישראל:
אפליה ממוסדת והפרדה:
אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, המהווים 20% מהאוכלוסייה, סובלים מאפליה ממוסדת מאז קום המדינה. הפקעת אדמות מסיבית, מניעת כל אפשרות פיתוח ליישובים ערבים והעדפה של יישובים יהודים סמוכים, כל אלה יצרו מציאות שבה הערבים הם אזרחים סוג ב'. ההזנחה המכוונת של שכונות ויישובים ערביים, החקיקה הגזענית וההדרה השיטתית של האזרחים הערבים ממרכזי ההחלטה והעשייה הפוליטיים והכלכליים, חושפים את מגבלותיה של הדמוקרטיה הישראלית המפלה בצורה שיטתית את האזרחים הערבים. גם אם אינו מצהיר על כך, הממסד מתייחס לערבים כאל סכנה דמוגרפית וסיכון ביטחוני פוטנציאלי.
היעדר תשתיות כלכליות ואפליה בהקצאת משאבים, יצרו מציאות של עוני והרס חברתי קשה ביישובים הערביים. למעלה ממחצית המשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני, ושיעורי האבטלה ביישובים הערביים גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. מציאות זו מזינה את הניכור הגובר בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים, כאשר דעות קדומות ושנאה הדדית מפרידות בין שתי האוכלוסיות. הגזענות כלפי ערבים וכלפי זרים הפכה למגיפה חברתית שאותה מטפחות מפלגות הימין ומנצלות אותה באופן ציני כדי למשוך את אהדת בוחריהן.
ההפרדה והחשדנות כלפי הערבים מהוות מכשול אדיר בפני האפשרות להתמודד עם מדיניותה הקפיטליסטית של הממשלה. העוני וההזנחה הפוגעים קשות באוכלוסייה הערבית אינם פוסחים גם על חלקים נרחבים באוכלוסייה היהודית, אלא שהגזענות והלאומנות מסיטות את האוכלוסייה היהודית הענייה לכיוון הימין. המאבק לצדק חברתי נסוג בפני האחדות הלאומית והשנאה כלפי הערבים.
הסתגרות ומנהיגות כושלת:
בעשור האחרון החברה הערבית עוברת תהליכי הסתגרות, והיא נתונה להשפעה לאומנית דתית הדוחפת אותה לעבר שמרנות, פסיביות וייאוש שאינם מאפשרים שינוי. נסיגה זו מחזקת את המבנה הפטריארכלי, פוגעת במעמד האישה, נותנת לגיטימיות לאלימות, ובכך מאיימת על המרקם החברתי.
חוסר האונים של האוכלוסייה הערבית הינו תוצאה של אפליה ממסדית, אבל הוא מוחרף על ידי מנהיגות כושלת בכנסת וברשויות המקומיות. כדי כך ההנהגות הערביות נוהגות להאשים את ממשלות ישראל בכל, גם כאשר מדובר בשאלות שנוגעות למציאות הערבית הפנימית. במקום לפעול נגד האופי הפטריארכלי והשמרני של החברה הערבית, המנהיגות הערבית משתמשת בו על מנת להדק את שליטתה בציבור הערבי. הרשויות הערביות, שיכלו להיות מנוף לטיפול בבעיות אלו, הפכו לשם נרדף לשחיתות, לחוסר מעש ולמינוי מקורבים.
1. דעם חותרת ליצור שינוי פנימי עמוק בחברה הערבית ונאבקת נגד השחיתות, המבנה הפטריארכלי משפחתי, השמרנות ודיכוי האישה הערבייה, ופועלת להעצמה כלכלית, אישית וחברתית של נשים ערביות. דעם רואה בסלחנות החברה הערבית כלפי אלימות המופנית נגד נשים וילדים את המקור להתפשטות האלימות שהפכה למגיפה חברתית. דעם מעמידה סדר יום אלטרנטיבי שבמרכזו שינוי פנימי של החברה הערבית ופתיחות לשותפות עם גורמים חברתיים שמאליים ברחוב היהודי, יחד עם המאבק נגד הגזענות בחברה הישראלית ובעד שוויון זכויות מלא ובלתי מותנה של האוכלוסייה הערבית,
2. תעסוקה: דעם מציבה את התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, במיוחד תעסוקת נשים, כתביעה מרכזית וציר של פעולה ציבורית. דעם דורשת העדפה מתקנת לקליטת עובדים ערבים במוסדות הממשלה וחברות ציבוריות, תנאים מועדפים לבנייה ולפיתוח של אזורי תעשייה ביישובים ערביים, קידום קווי תחבורה ציבורית בין היישובים הערביים לבין מרכזי תעשייה ומסחר, והפסקת מדיניות ייבוא מהגרי עבודה (ראה בפרק הכלכלי סעיף 6).
דעם שמה דגש מיוחד על הצורך לקדם תעסוקת נשים ערביות. שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה כיום נע סביב 25% לעומת שיעור ארצי של כ-60%, מצב שמעמיק את העוני והשמרנות בחברה הערבית ותורם להמשך הדרתה של האישה הערבייה ולדיכויה. למרות הבטחות ממשלתיות שניתנו בשנים האחרונות, המשיך ייבוא עובדים לחקלאות מתאילנד ומנפאל בתנאי ניצול קיצוניים. התוצאה היא שאין לחקלאים כל צורך לשלב נשים ערביות בעבודה. היעדר תחבורה ציבורית ומעונות יום מהווה מכשול נוסף לאפשרות של נשים להשתלב בעבודה. הפסקת התופעה של ייבוא מאורגן של מהגרי עבודה מהווה תנאי הכרחי ליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה בחקלאות ובסיעוד.
3. דיור ופיתוח: דעם דורשת להפסיק את הרס הבתים ביישובים הערבים, להרחיב את שטחי הבנייה והשיפוט של המועצות המקומיות הערביות, לבטל את כל החוקים והתקנות הגזעניים המונעים מערבים לגור בכל מקום שבו יבחרו, ליזום בנייה ציבורית ברשויות הערביות, להכיר ביישובים הערביים "הבלתי מוכרים" ולשים קץ למדיניות נישול הערבים והרס הבתים בנגב.
לאחר הפקעת האדמות הערביות על ידי המדינה נותרו ליישובים הערביים שטחים מצומצמים בלבד לבנייה ולפיתוח. התוצאה היא אלפי בתים ביישובים הערביים הנתונים לאיום הריסה. בנגב המצב קיצוני אף יותר, כאשר כ-100 אלף תושבים ערבים נמצאים היום בסכנה של גירוש מאדמתם. היישובים הערביים מתאפיינים כיום בצפיפות אוכלוסין גדולה, בחוסר תכנון אורבני ובעלות גבוהה של מחירי הקרקע. דעם דורשת להפסיק את מדיניות החנק של יישובים ערביים, ואת תוכניות ייהוד הגליל והנגב, ודורשת לאפשר לישובים הערביים להתפתח, וכן לפתור את משבר הדיור והצפיפות החונקת את היישובים הערביים.
4. חינוך ושירותים חברתיים: דעם תובעת את הפסקת האפליה הממוסדת מטעם המדינה כלפי הערבים בתחום ההקצאה של תקציבים לפיתוח, לחינוך ולשירותים חברתיים ותרבותיים; מינוי צוותים חינוכיים על פי יכולות ולא על פי מפתח משפחתי או שיקולים זרים; הקצאת עובדים סוציאלים ופסיכולוגים; הקצאת תקציבים לתשתיות וליום לימודים ארוך; דעם פועלת לערב את התושבים בנעשה בבתי הספר, לטפל בנושא האלימות ולהשקיע בתלמידים במסגרות רשמיות והתנדבותיות.
דעם רואה בחינוך את אחד היסודות לשנוי בחברה הערבית. הטיפול חייב להיות מערכתי. מדיניות החינוך מאופיינת במחסור בתשתיות, במינוי מורים, מנהלים ומפקחים על פי מפתח משפחתי, בהיעדר משאבים למועצות המקומיות, ובמדינה המפלה את החינוך הערבי לעומת היהודי. התוצאה היא הנצחת העוני, השמרנות והפערים, כאשר שיעור הילדים הערבים העוברים את מבחני הבגרות הוא מחצית מהשיעור הממוצע ברחוב היהודי.
שני שליש מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני. המצב הכלכלי של המשפחה הערבית אינו מאפשר לה להקצות משאבים לחינוך משלים. על רוב הילדים הערבים להסתפק במה שהם מקבלים בבתי הספר. קיימים בתי ספר ערבים פרטיים, אולם רק שכבה מצומצמת יכולה להרשות לעצמה לשלוח את ילדיה אליהם, וכך מונצח הפער החברתי גם בתוך החברה הערבית.
מחסור במקומות עבודה הדורשים השכלה, ואפליה בקבלת עבודה, משמעותם היעדר כל אופק של התקדמות בסולם החברתי. התוצאה היא יחס של אדישות וייאוש כלפי בית ספר. כך נוצר מעגל קסמים של תלמידים חסרי מוטיבציה, מורים חסרי יוזמה והורים אדישים. כל אלה מעודדים אלימות בתוך בתי הספר, בין תלמידים לבין עצמם ובין תלמידים למורים.
בתחום הרווחה תובעת דעם להפסיק את האפליה בהקצאת משאבים המותנית בתרומה של הרשות המקומית. שיטה זו יוצרת מחדש את האפליה ומעמיקה אותה מדי שנה. דעם קוראת להפעלת מדיניות שתקצה תקציבי יתר וכן אמצעים ותקנים לטיפול בבעיות חברתיות כדי להתמודד עם המשבר החברתי העמוק.
5. דעם מתנגדת לשירות הלאומי:
דעם מתנגדת לשירות הלאומי משום שהוא מתנה קבלת זכויות שצריכות להיות מוקנות לכל אזרח באשר הוא בשירות למדינה שמפלה את האזרחים הערבים בעקביות. ההזנחה של הנוער הערבי, היעדר תעסוקה, חינוך, תרבות ומרחב ציבורי ראוי, כל אלה יוצרים עזובה, עוני ואלימות. השירות הלאומי לא יתקן את המצב ולא יוסיף מקומות עבודה. החברה הישראלית אינה מנסה לשלב את הנוער הערבי בתוכה, ולכן אין לו מוטיבציה אמיתית לשרת אותה.
שלום,
מעניין אותי מה התפישה של דע"ם לגבי מדינת ישראל כמדינה יהודית. האם דע"ם מקבלת הגדרה זו או לא?
כמו כן, אם דע"ם מאמינה במתן שוויון זכויות מלא לאזרחיה הערבים, מדוע היא מאמינה בפירוק ההתנחלויות? מדוע שמדינת פלסטין לא תתן שוויון זהה לתושביה היהודים?
אני חושב שמפלגה שמשמיעה קול ערבי שמאמין בשוויון זכויות מלא לאזרחים הערבים במדינת ישראל, יחד עם הכרה מלאה בהיות מדינת ישראל מדינה יהודית יכולה להיות משהו חריג וחיובי, כמו גם כזו שמאמינה בזכות קיומה של מדינה פלסטינית, שמעניקה זכויות מלאות לתושביה היהודיים.
אם כבר שמים ערכים נכונים לפני הצלחה פוליטית כזו או אחרת, אני חושב שאלו הדברים שנכון לקדם.
מה דעת דעם על צביונה של המדינה?
אתם קוראים להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' – ועל זה עמדתכם ברורה.
אך מה עם מדינת ישראל?
האם תהיה מדינה דו לאומית – כל אזרחיה שתכלול ערבים ויהודים?
או שלאחר שתקום מדינה פלסטינית יש לכם תכנית לספח שטחים כגון המשולש למדינה הפלסטינית?
קצת מאכזב שלא זרקתם איזו מילה על זכויות בעלי חיים.
עודד, עמדת דעם בנושא זכויות בי"ח וסביבה נמצאת כאן: http://goo.gl/I3SDh
טל, עמוס ושאר המתעניינים לגבי השירות הלאומי:
ראשית, דעם לא מתנגדת לפעולת ההתנדבות אלא לרצון לכפות שירות לאומי על ציבורים שונים (ערבים, חרדים) בשם השיוויון. קשה להגיד שיש משהו שיוויוני בדרישה מאזרח שמופלה לרעה ע"י המדינה בכל התחומים להתנדב כפייה.
שנית כדאי לבחון את נושא השירות הלאומי בכללותו באופן ביקורתי יותר. הרצון של אזרח להתנדב עבור החברה הוא יפה, אבל מצד שני מנגנון השירות הלאומי משרת את מדיניות ההפרטה הממשלתית, כי הוא מאפשר למדינה להעביר כח עבודה זול לעמותות פרטיות הנותנות שירותים שאמורים להינתן ע"י הממשלה. כך יוצא שאזרחים המבצעים עבודות חשובות ביותר לא מקבלים שכר הוגן, ומצד שני שירותים חשובים ניתנים ע"י אנשים שלעיתים אין להם הכשרה מספקת (או בכלל), וע"י גופים פרטיים שאינם מחוייבים לאזרח כמו המדינה.
לדעתי (האישית) עדיף לאזרח הרוצה לתרום לחברה לפעול לשינוי המצב הפוליטי במדינה באופן ישיר מאשר להתנדב לשירות לאומי, אבל זו כמובן בחירה אישית.
בהתלבטות שלי בין מפלגות לקראת הבחירות הבאות עלינו, אתם כובשים את ליבי, למרות שראשי מסתייג מחלקים במצע שלכם. קשה לי להאמין שהדרישות המוצדקות במצע כלפי המדינה מתישבות אם החיבוק למשטר פונדמנטליסטי כפי שמתחיל להצטייר במצרים ויתכן לצערינו יחשיך גם את העתיד של סוריה. הייתי חושב שיש לתמוך ב"אביב" שלהם על בסיס התניית איזו מן חברה ומשטר יקום בעקבותיו. ולמרות ההבנה שלי בנסיבות המביאות אותכם להתנגד לשירות לאומי, אני חושב שהדבר הינו טעות טקטי וגם מוסרי. זאת, בעיקר כאשר השירות יכול לפעול בתוך אותו מגזר המופלה לרעה ע"י המדינה. ואולי כמה סעיפים נוספים אינם מתיישבים עם מה שהייתי רוצה לקרוא. אבל…………
ועדיין ליבי עמכם. חילוקי דעות בין מחפשי צדק חברתי ושלום בין עמים, הינם קטנים ביותר מול הסכנות הנרקמות ע"י כוחות ימנייים ופונדמנטליסטיים. חבל שחילוקי הדעות האלו מביאות להתפצלות כה גדולה בין אלו הצריכים להיות ידידים ושותפים. אינני יודע עדיין עבור מי אצביע….אך ראו בי ידיד ושותף.
העלו כאן לפני את עניין השירות הלאומי. אני מאמין שאמנם, כל עוד ישנה אפליה ממסדית של הציבור הערבי, זו היא צביעות לדרוש ממנו את אותן החובות החלות על הציבור היהודי עתיר הזכויות. הסיסמא צריכה להיות: 'שיוויון חובות רק לאחר שיווין זכויות' ולא להיפך. מאידך, היתה מישהי לפני המזדהה עם המפלגה בה בעת שהיא רואה את קיומה של מדינת ישראל כדבר זמני. זו שאלה מעניינת, האם דעם אמנם רואה עצמה כמפלגה פוסט או אנטי ציונית או ככזו השואפת לשיוויון זכויות מלא בתוך מדינת ישראל? זה מתקשר גם לעמדת דעם ביחס לגופי הסירוב, חיזבאללה, חמאס ואחרים ועמדתם השוללת את קיומה של מדינת ישראל. לא ראיתי כי משהו נאמר על כך. ולבסוף, לעניין ה'אביב הערבי'. ידוע שבסוריה, וכפי שהיום ברור, במצרים, משתתפים גופים ימנים דתיים בנסיון להשתלט על השלטון. הזה החזון של דעם לגבי העולם הערבי? לא חייבים להיות נאיביים. תודה.
אתה טועה.
קודם כל חורשים ומטפחים את השדה אחר כך יש מה לאכול.
הפעם אני מצפה מהערבים להרים את הכפפה ולעשות שירות, ואז נדבר על זכויות.
מאז ומעולם תמיד ישראל באה לקראת הערבים – אם בהסכמי אוסלו: פינוי שטחים אדירים תמורת חתיכת נייר – "שלום" – שמעולם לא ראינו בפועל.
וגם פטור מכל חובה למדינה, אבל על הנייר הם זכאים לכל הזכויות שאני זכאי להם. הם יכולים להתחיל ללמוד "חופשיים" באוניברסיטה כבר בגיל 18. זה הוגן?
ה"אפליה" יכולה אולי להיות מצד האנשים – אך היא אינה מצד המדינה. לא תצליח לשנות את דעת האנשים בשטח. השוויון האמיתי שהם מייחלים לו יגיע אך ורק שהערבים יוכיחו לציבור שהם ראויים לכך. כל ניסיון אחר לחוקק חוקים – זוהי אפליה מתקנת, ולא שוויון אמיתי
שלום
המצע שלכם מאד קרוב לאידיאולוגיה שלי. באופן זמני, כל זמן שמדינת ישראל קיימת – אפילו אני, כאנרכיסטית – חשה צורך לפעול במסגרות הפוליטיות, לצד פעילות השטח האנרכיסטית שלי.
לשני נושאים חשובים לא התייחסתם במצע. לא אוכל להצביע עבורכם, אם לא אגע שאתם תומכים בדעתי ומתכוונים לפעול בנושאים אלו.
מדובר בנושא הירוק, כלומר בסביבה ובעלי חיים, ומדובר בנושא של ציבור הלהט"בים.
בנושא הירוק נכללים נושאי הסביבה השונים, כולל המאבק נגד זיהום המים, הקרקע והאוויר בארץ, כולל הפסקת השימוש בחומרים בלתי מתכלים למטרות אריזה, כולל הכנסה לנוהל קבוע של נושא הייצור והשימוש בקומפוסט, ועוד.
בנושא הירוק נכללת גם הלחימה לשמירת זכויותיהם של בעלי החיים.
זה כולל את חיות הבר אשר ניצודות ונרצחות בלי רחם, ואשר סביבת החיים הטבעית שלהן ניזוקה עקב זיהום הסביבה והרס המתווה הטבעי והצמחים שבו.
זה כולל גם את חיות המחמד, אשר היחס האכזרי כלפיהן בחנויות, לצד הנטישה והיחס המחפיר כלפי חיות המשק וחיות העבודה, דורשים תחיקה מתאימה ותכניות פעולה לאכיפת החוקים.
לגבי זכויות ציבור הלהט"בים, שאותן אני מכירה מקרוב כלסבית פמיניסטית פעילה, יש צורך לחוקק חוקים מתאימים לשם אפשור הקמת משפחות להט"ביות, למניעת אפליה בכל תחומי החיים ולשוויון זכויות מלא, כולל אכיפת החוקים וכולל מאבק כנגד כל סוגי האפליה והאלימות.
אני מציעה שניצור קשר טלפוני 03-6883421 (כל שעות היממה, כולל תא קולי).
להתראות
באחוות א/נשים
אורנה לביא
שלום אורנה
את העמדה שלנו בנוגע לאיכות הסביבה וזכויות בעלי חיים אפשר למצוא כאן:
http://heb.daam.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/
בנוגע לזכויות ציבור הלהטב"בים – לדעם אין מצע מנוסח בנושא, אך כן מתייחסת לנושא של חוקי אישות ונישואים אזרחיים ודוגלת בזכות של כל פרט להתחתן ולהקים משפחה עם מי שהוא\היא רוצים, ותפעל לכך.
למה ומדוע–לא מופיעה התביעה לחיסול-הציונות (בישראל)ולהסרה-ביטול- "המדינה היהודית"-שהרי זו אפליה וגזענות………..
באופן כללי אני די מסכים עם המצע המוצע מה גם שאי שוויון של שנים קשה לתמצת במספר שורות. מה שחסר לי זה 1 – התייחסות אל הקהילה הגאה. 2 – נושא השרות הלאומי או השרות בצה"ל נראה לי יותר בשביל למצוא חן ביעיני הציבור הערבי. 3 – אומנם אני לא דתי אבל עניין ירושליים המזרחית צריך להיקבע במשא ומתן. ולו בגלל הרגישות של שתי הדתות לעיר זו.כל קביעה אחרת נתפסת כלאומנית או כניסיון למצוא חן בעיני מצביעים לאומנים שכמובן לא יצביעו למפלגה כמו דעם.
קיוויתי שאוכל להצביע למפלגה, אבל לאחר קריאת המצע אני לא באמת מאמין שהיא יהודית ערבית או להיפך.
בברכה עמוס
מפעים לקרוא את המצע של דעם. אכן זה שיח חדש ומרענן, אבל בולטת בהיעדרה התייחסות לזכויות הייצוג והשיוויון של המיעוטים המיניים והמגדריים. אין אף מילה על התנגדות לאפליה על רקע נטיה מינית או זהות מגדרית, או על עמדתה כלפי המאבק בהומופוביה ובטרנספוביה, שלא לדבר על תמיכה מפורשת במאבקיו של ציבור הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) לשיוויון אזרחי מלא.
ברור שדעם מחויבת לזכויות אדם לשיוויון של כל בני החברה, אבל שיוויון וזכויות אדם אינם מתמצים במישור הלאומי, העדתי והמעמדי. ממפלגה כמו דעם הייתי מצפה למחוייבות מלאה ומפורשת לזכויות הציבור הגאה.
מצטרף למה שנכתב בתגובתה של נורה גרינברג
והייתי שמח לדעת מה עמדת דעם בנושא?
לא ברורה לי ההתנגדות לשירות לאומי. אף אחד לא מדבר על לשלוח נערים ערבים לסוכנות היהודית כשירות לאומי, אלא למוסדות רלוונטיים לחייהם. מדוע להתנגד לכך? מי מפסיד מתרומה פעילה של הפרטים בחברה לשכבות החלשות בה (חולים/קשישים וכו')?
סעיף זה במצע, אינו מנומק היטב ומדיף ריח של ריצוי מגזר שנהנה מפריוולויגיה לה הוא זוכה כיום. אם המצע היה קורא לביטול כל שירות חובה (בצה"ל או לאומי), אז היה לי יותר קל לקבל אותו, אבל בניסוח הנוכחי הוא פשוט קורא בריש גלי להפליה בחברה, ואני לא יכול לקבל את זה.
אשמח לקבל את התייחסותכם,
שלום רב,
את האמת קראתי בעיון את המצע של המפלגה וציפיתי למצוא את הנושאים החשובים לנו במגזר הערבי, ציפיתי למצוא משהו שונה מהמפלגות הערביות הוויתיקות אבל בסיומו של המצע לא מצאתי את מה שציפיתי ואת זה גרם לי לאכזבה!!!
אני חושב שכדאי לכם לשים דגש על שיתוף פעולה עם הגורמים השונים בממשלה כדי לקבל תקציבים, פרוייקטים חינוכיים, ולא רק סיסמאות המצע של המפלגה, בכדי שאצביע למפלגה אני מצפה מכם לשים בפני הקהל תוכנית המתארת את תהליך פתרון הבעיות הנוקשות במגזר כדוגמת המורות שמחכות ליום קליטתם בבתי הספר, כמו בעיות קבלת משכנתאות בכפרים, כמו פיתוח מפעלים וקריירה במגזר ועוד הרבה נושאים חשובים …לכן אני חושב כדי שתוכלו להביא שינוי ומהפכה פוליטית אתם צריכים לחשוב אחרת מהמפלגות הוותיקות כי אחרת הכל שווא.
אני מאחל לכם הרבה הצלחה .
אשמח מאוד לקבל את תגובתכם ..
איך הנושא של רצח על כבוד המשפחה איננו מוזכר כלל במצע הזה?
במצע דעם – תביעות: מופיע הסעיף הבא בנוגע לאלימות נגד נשים:
אלימות נגד נשים: דעם דורשת להגביר את האכיפה והענישה של חקיקה הנוגעת לסחר בנשים, זנות, הטרדה מינית ותקיפה מינית.
במצע המורחב מופיעה הפסקה הבאה הדנה בנושא האלימות בחברה הערבית נגד נשים.
"דעם חותרת ליצור שינוי פנימי עמוק בחברה הערבית ונאבקת נגד השחיתות, המבנה הפטריארכלי משפחתי, השמרנות, ודיכוי האישה הערבייה, ופועלת להעצמה כלכלית, אישית וחברתית של נשים ערביות. דעם רואה בסלחנות של החברה הערבית כלפי אלימות המופנית נגד נשים וילדים, את המקור להתפשטות האלימות, שהפכה למגיפה חברתית. דעם מעמידה סדר יום אלטרנטיבי, שבמרכזו שינוי פנימי של החברה הערבית והיפתחותה לשותפות עם גורמים חברתיים שמאליים ברחוב היהודי, יחד עם המאבק נגד הגזענות בחברה הישראלית, ובעד שוויון זכויות מלא ובלתי מותנה של האוכלוסייה הערבית."
בפועל חברי דעם פועלים באופן יומיומי נגד האלימות נגד נשים, באמצעות ארגון העובדים מען, המקיים קבוצות העצמה לחברות מען, ונושא האלימות נגד נשים תופס שם מקום חשוב.
ברור שדעם מתנגדת לכל רצח, קל וחומר רצח נשים מסיבה כלשהי.