סוריה: ז'נבה נכשלה, משנים כיוון

<p><br />המו"מ בין נציגי המשטר לבין האופוזיציה הסורית הסתיים בכישלון חרוץ לאחר שני סבבי שיחות. ברגע זה סוריה במבוי סתום, המבטיח את המשך הטבח של חפים מפשע באין מפריע ואת המשך גוויעתם מרעב של תינוקות.</p>

המו"מ בין נציגי המשטר לבין האופוזיציה הסורית הסתיים בכישלון חרוץ לאחר שני סבבי שיחות. ברגע זה סוריה במבוי סתום, המבטיח את המשך הטבח של חפים מפשע באין מפריע ואת המשך גוויעתם מרעב של תינוקות.

אובמה טעה פעמיים

ועידת ז’נבה 2 הייתה בעיני האמריקאים חזות הכול, האמצעי האולטימטיבי שיביא לפתרון מוסכם של מלחמת האזרחים בסוריה, על בסיס נוסחה פשוטה: אסד הולך, המשטר נשאר. ג'ון קרי הטריח עצמו עד הקרמלין כדי לקבל את הסכמת פוטין לרעיון. לאחר שהרוסים הסכימו, האמריקאים הפעילו מכבש לחצים על מדינות המפרץ ועל האופוזיציה הסורית, כדי להביאם לשולחן המו"מ עם נציגי המשטר.

מעודדים מההסכם הרוסי-אמריקאי לפירוק הנשק הכימי מסוריה וסילוקו,האמריקאים החליטו כמחווה של רצון טוב להפסיק כל סיוע לוגיסטי למורדים. אובמה התפאר בכך שהאיום הצבאי עבד, ואין ספק שאסד למד את הלקח. אלא שאובמה טעה פעמיים. ראשית אסד לא למד שום לקח, ושנית הניסיון להפריד בין המשטר לבין אסד איננו מציאותי. בסוריה אסד והמשטר חד הם, ואם אסד הולך המשטר מתמוטט כבנין קלפים.

התוצאה של ההסכם על פירוק הנשק הכימי, שאיפשר לאמריקאים להימנע מהפצצת סוריה, הייתה קטסטרופלית. המשטר קיבל חסינות להמשיך את מלחמתו נגד אזרחיו בנשק קונבנציונלי, בהפגזות מהאוויר והחרבת ערים שלמות, ועל ידי הטלת מצור על האזרחים והרעבתם. ההימנעות האמריקאית המוקפדת מהגשת סיוע צבאי לצבא סוריה החופשית החליש אותו, וחיזק את מעמדה של אל-קאעידה, שהשתלטה על אזורים נרחבים במזרח ובצפון המדינה. כך נותרו האזרחים הסורים לכודים בין משטר רצחני מצד וארגון רצחני לא פחות, כאשר האופוזיציה הדמוקרטית נאלצת להאבק בשתי חזיתות.

פוטין מריח את חולשת אובמה

ועידת ז’נבה 2 הייתה אמורה לתת מענה למצב המסובך הזה, אלא שכבר בפתיחתה התבהר כי המשלחת הסורית אינה רשאית כלל לדון בנושא שלשמו כונסה הועידה – כינונה של ממשלת מעבר. המשטר הסורי החליט כי הנושא היחיד שיידון הוא המאבק בטרור, ופרסם רשימת טרור של אלף אישים, הכוללת את כל אנשי משלחת האופוזיציה. אפילו המתווך מטעם האו"ם, אל-אח'דר אל-אברהימי התייאש מנציגי המשטר, וציין שהם אינם מוכנים כלל לקבל את הצעתו לדון בשתי הסוגיות במקביל – המאבק בטרור וממשלת המעבר. במקביל, התעקשו נציגי אסד שללא נשיאם אין לסוריה עתיד.

עמדתה של המשלחת הסורית כלל לא הפתיעה. כל משתתפיה היו עושי דברו של אסד, ולאופוזיציה לא היו שום צפיות. מי שהפתיעו היו הרוסים, אשר הגנו על אסד בחירוף נפש. הדבר היחיד שהיה לרוסים לומר על הפצצות ערים בחביות נפץ, על הרעבה של ערים שלמות ועל העינויים היה, שכל מה שנאמר ונכתב במערב הוא פרופגנדה זולה. האמריקאים ציפו משותפיהם הרוסים שירסנו את המשטר ויעמדו בסיכומים של מסמך ז’נבה 1, הקורא להקים ממשלת מעבר. אלא שההצלחות הצבאיות של אסד, והעובדה שאל-קאיעדה דחקה את רגלי האופוזיציה, רק עודדו את הרוסים לדבוק במשטר ביתר שאת ולכסות על פשעיו.

פוטין מריח את חולשת אובמה, ודוחק את עצמו לזירה הבינלאומית בכוח. אסד כבר לא לבד, הגנרל המצרי עבד אל-פתאחא-סיסי ביקר לאחרונה במוסקבה, שם הוא קיבל את ברכתו של פוטין לרוץ לנשיאות מצרים ובכך להשלים את הפיכתו נגד מוחמד מורסי, הנשיא הנבחר מטעם האחים המוסלמים. רוסיה מכשירה כל שרץ במזה"ת, ומנסה להחזיר את עטרת ברה"מ ליושנה. אלא שהפעם, הנסיון לחזור על ההיסטוריה כבר אינו פרסה אלא טרגדיה. ארה"ב מצידה מרגישה מרומה, ורואה בעיניים כלות איך מדיניותה הנרפית חיזקה את ארגון אל-קאעידה, אשר השפעתו מתחזקת מצפון סוריה ועד מערב עיראק.

ארה"ב משנה כיוון

כך הפך כשלונה החרוץ של ועידת ז’נבה 2 לזרז שהכריח את הבית הלבן לעשות חשבון נפש ולשנות כיוון, וזאת משני טעמים: ראשית, הרוסים מערערים על מעמדה של ארה"ב כמעצמה עולמית; שנית, ההשתלטות של אל-קאעידה על אזורים נרחבים מהווה איום ממשי על ארה"ב ועל בני בריתה באזור. מסיבה זאת הטיח ג'ון קרי האשמות ישירות נגד הרוסים התומכים בפשעי אסד. העובדה שבזמן שיחות ז’נבה הגביר אסד את ההפצצות מהאוויר באמצעות מסוקים שסופקו ע"י הרוסים, כשהוא מנסה להכתיב את תוצאות המו"מ ע"י התקדמות בשדה הקרב, העלה עוד יותר את קצפם של האמריקאים.

התגובה האמריקאית לא איחרה לבוא. כתב ה"וושינגטון פוסט", דויד איגנציוס, דיווח כי לפני שבועיים התקיים בוושינגטון מפגש של ראשי הביון של מספר מדינות, וביניהן סעודיה, ירדן, טורקיה וקטאר. המטרה – לתאם עמדות לקראת העברת נשק וציוד צבאי, כולל טילי כתף נגד מטוסים, לצבא סוריה החופשית. כתוצאה מהפגישה הוחלף מפקד צבא סוריה החופשית סלים אידריס בקצין בשם עבד אל-הלאא אל-באשירבמטרה ליעל את העברת נשק והתאום בין הבריגדות והיחידות המרכיבות את צבא סוריה החופשית. אחת המשימות המיידיות של מהלך זה הוא לדחוק את רגלי אל-קאעידה מאדמת סוריה, ולהגביר את הלחץ על המשטר. כך מפנה המהלך הדיפלומטי את הדרך למהלך צבאי, בנסיון להכריח את הרוסים לשנות את עמדתם.

בחודשים שקדמו לוועידת ז’נבה 2 התנהל בתוך האופוזיציה הסורית ויכוח חריף בנוגע להשתתפות בועידה. השוללים טענו שאין טעם לשאת ולתת עם משטר הטובח בעמו, וחששו מכל פשרה עם אסד. אלא שלאחר מעשה אין כמעט חולקים על כך, שההשתתפות בוועידת ז’נבה עזרה להוכיח מי אחראי למבוי הסתום בסוריה. אפילו אל-אח'דר אל-אברהימי, המתווך מטעם האו"ם, שנטה לרוסים, נאלץ להודות שהרוסים נסוגו מהסכמתם לסלק את אסד מהשלטון, וכי המשטר אינו מוכן כלל לנהל מו"מ.

ד"ר בורהאן ג'ליון, מי שהיה נשיא המועצה הלאומית הסורית, כותב על כך בדף הפייסבוק שלו: "לאחר קיפאון ארוך מתברר יותר ויותר שהשתתפות הקואליציה [הלאומית הסורית האופוזיציונית] במו"מ, ששרפה את הקלף הרוסי בז’נבה, וחשיפת עמדת המשטר המסרב לכל פתרון פוליטי, שינו את המציאות הדיפלומטית, ופתחו את הדרך לשנויים גדולים, הן במישור הצבאי והן במישור הפוליטי. היענות האופוזיציה לאתגר ז’נבה עזרה לה להעמיד את הקהילה הבינלאומית על אחריותה, שחררה את ידי המדינות התומכות, וקירבה את הגשמת המטרה של העם לחסל את משטר הכיבוש והעבדות."

הטרגדיה היא, שאנו נכנסים לשנה הרביעית של מלחמה שבה אסד מחריב את סוריה, והוא ממשיך לעשות זאת ללא לאות למרות שברור כי אין לו סיכוי לשרוד. אמנם אסד הוא פושע מלחמה, ורוסיה ואיראן הן שותפות ישירות לפשע, אבל אי אפשר למחול לעולם, ובעיקר לאמריקאים, אשר השליכו את יהבם על מדיניות מוטעית של אי התערבות בסוריה, כלקח מניסיונם בעיראק ובאפגניסטן. סוריה איננה עיראק. בסוריה לא מדובר על שנוי משטר מהחוץ, אלא על תמיכה בהתקוממות עממית נגד משטר רצחני, אשר כל מטרתו היא לשרוד על גופותיהם של אזרחיו.

האמריקאים יוצרים במזה"ת תוהו ובוהו, והם אחראים ישירים למתרחש. את עיראק הם כבשו בעילות שקריות, והביאו אותה למלחמת אזרחים שהרסה את המדינה. לאחר שהסתבכו קשות במלחמה חסרת תכלית בעיראק הם מסרבים לתמוך בעם הסורי כאשר יש סיבות מוצדקות מאד לעשות זאת. האזרחים הסורים נטבחים על ידי מנהיג תאב שררה, ילדים ואזרחים גוועים מרעב, תשעה מיליון אזרחים הפכו לפליטים, האסירים מתים בעינויים, הערים נהרסו, והמשטר לא יודע שובע. הגיע הזמן לשים לזה קץ, וכל האמצעים לכך כשרים.

Avatar

אודות יעקב בן-אפרת