פליטים על ראשם

רגשות מעורבים משני צידי האוקיינוס האטלנטי: בעוד אובמה הבטיח לעצמו שקט בגבולותיו כשהשיג את מספר הקולות בסנאט הדרוש לאישור הסכם הגרעין עם איראן, באירופה אנג'לה מרקל מקוננת על כך שהיבשת סוגרת את גבולתיה בפני מאות אלפי הפליטים הבורחים משדות הקטל בעיראק ומחביות הנפץ המוטלות עליהם ע"י המשטר הרצחני בדמשק.

זה אינו צירוף מקרים. הבריחה ההמונית ממחנות הפליטים בתורכיה לאירופה קשורה קשר הדוק להסכם בין ארה"ב ואיראן. הפליטים מבינים היטב שהאסטרטגיה האמריקאית להילחם בדאע"ש קרסה, ושההסכם עם איראן מאריך את שלטונו של אסד ואת המשך מלחמת האזרחים.

כל עוד הפליטים הסתגרו במחנות הפליטים בתורכיה וירדן, לעולם היה נוח להתעלם מהזוועות המתרחשות בסוריה, ואף גרמני, בריטי או אמריקאי לא יצא לרחובות כדי לדרוש מממשלתו לעשות משהו כדי לעצור את הטבח הנורא. להיפך: ליברלים אמריקאים ועמיתיהם הבריטים עשו הכול כדי לסכל כל התערבות שתשים קץ למשטר הדמים בדמשק.

הקומוניסטים מצדם נזעקו נגד ההתערבות "האימפריאליסטית" בסוריה. הם גם הפכו לתומכים הנלהבים ביותר בהסכם עם איראן, ונאלמו דום לנוכח המסע המתוקשר נגד דעא"ש בתיאום עם איראן והמשטר בדמשק. ההתערבות האימפריאליסטית אכן נמנעה, והתוצאה היתה התגברות הטבח וההפצצות מהאוויר על האזרחים, עם מיליונים מהם שברחו לתורכיה או לירדן.

לא עזרו תחנוניה של תורכיה להקים אזור חיץ בגבולה עם סוריה כדי להבטיח את שלומם של הפליטים הסורים ולהשאירם באדמתם. אובמה דחה בעקביות את ההצעות התורכיות. הוא נהנה מתמיכתם של הליברלים המפחדים להסתבך במלחמה נוספת במזה"ת. האסון ההומניטרי שמתרחש בתורכיה, ירדן ולבנון, בבירור מעל ומעבר לכוחן הכלכלי, אינו מעסיק אותם.

כעת, כאשר השהות במחנות הפליטים המאולתרים הפכה לבלתי נסבלת, עם עוד חורף קשה שעומד להגיע ושום סימן באופק שיוכלו לחזור לבתיהם, התחילה הנדידה הגדולה של פליטים לאירופה בכל הדרכים האפשריות כדי להינצל מהתופת. עליבותם של הבריטים והאמריקאים בולטת במיוחד: בריטניה מסרבת לקלוט פליטים, אובמה קלט עד כה רק אלף, ומוכן לשקול עוד 8000 פליטים בעתיד.

אסד הוא האחראי הראשי לאסון האנושי המתרחש כעת על אדמת אירופה, אולם אדישות המערב היא שותפה ישירה לפשע. מדינות המערב מחויבות לשאת באחראיות המלאה במציאת פתרון לפליטים, רובם צעירים אשר איבדו כל תקוה למצוא את עתידם במולדתם. יש לשים לב לעובדה שכרגע מדובר על מיליון מבקשי מקלט, אולם התופעה הרבה יותר רחבה. מספר הפליטים אשר איבדו את בתיהם עקב מלחמות אזרחים שאיראן שותפה פעילה בהן – בעיראק, בסוריה ובתימן, מגיע למיליונים רבים.

ספק אם אירופה תוכל להתמודד עם תופעה כה המונית, אשר במוקדם או במאוחר תתדפק על שעריה. הדרך היחידה להתמודד עם התופעה היא ההבנה כי גם קליטתם ויישובם של מיליון פליטים לא ישימו לה קץ, ושכל עוד מלחמות האזרחים משתוללות במזה"ת היא צפויה להימשך.

המדיניות של אובמה ומעצמות המערב שהגיעו להבנות עם המשטר האיראני כדי למנוע מלחמה עתידה עם איראן תוך התעלמות מוחלטת מתפקידה ההרסני במזרח התיכון, הביאה למצב אבסורדי. מיליוני אזרחים מאבדים את ביתם ועתידם, מאות אלפים נהרגים, והמדינות נתונות לחסדיהן של כנופיות המשטר ודאע"ש. זה המצב בשעה שבוושינגטון חוגגים את חתימת ההסכם עם איראן כהישג הגדול ביותר ביחסי החוץ האמריקאים. יתר על כן, ההחלטה של אובמה ובעלי בריתו במערב להלחם נגד דאע"ש מבלי להפיל את משטר הדמים בדמשק רק החריף את המצב, וחיזק הן את אחיזתו של דאע"ש והן את זו של המשטר. כך הולכת ומתרחבת תופעת הפליטים ככל שהמלחמה הארורה הזאת מתארכת.

הניסיון הנואל של העולם השבע להתבודד, להתכרבל בתוך הבית החם ולאטום את הלב והכיס נוכח בעיותיהם של זרים הוא בלתי אפשרי בעולם הגלובלי. ארה"ב ובנות בריתה הן האחראיות הישירות להתפרקות עיראק ולהתחזקות של דאע"ש ושל איראן. לשווא ירחצו אובמה ועמיתו קמרון בנקיון כפיהם, יטענו שידם לא היתה במעל, שקודמיהם הרסו את עיראק עד היסוד וגרמו למלחמת אזרחים, ושיש להשאיר לסורים והעיראקים את מלאכת שיקום ההריסות שהותירו אחריהם.

אין איש במזה"ת שלא מודע לאחריות המוסרית והפוליטית של ארה"ב על המתרחש באזור, בין אם במעשיה או במחדליה. היא זו שנתנה יד להקמת משטר עדתי בעיראק בשיתוף פעולה עם איראן, היא זו שחתמה על הסכם עם איראן, היא זו שהכריזה על תמיכתה באופוזיציה הסורית ולא עשתה דבר כדי לחזקה, והיא זו שנלחמת נגד דאע"ש בתאום עם אסד למרות שהכריזה קבל עם ועדה שהוא פושע מלחמה שגורלו נחרץ.

שאלת הפליטים איננה שאלה הומניטרית, אלא שאלה פוליטית ממדרגה ראשונה. הוויכוח בין הגרמנים והבריטים מי יקלוט את הפליטים אינו נוגע בשורש הבעיה. אירופה מתגלה במלוא תפארתה הקסנופובית, אדישה ומנוכרת לסבלם של אחרים, שאיננה מוכנה שזרים יפריעו את מנוחתה ויפגעו באורח חייה התרבותי. לכן רודנים באפריקה, באסיה ובמזה"ת מקבלים מאירופה אור ירוק להתאכזר לאזרחיהם, לבזוז את רכושם, לענות אותם ולטבוח בהם באין מפריע.

הרווחה היחסית באירופה היא אשליה. גלי ההגירה, הגופות הצפות בים, הפליטים הממלאים את כבישי היבשת הם עדות לכך שאי אפשר עוד לברוח מהמציאות. הפתרון השורשי לבעיית הפליטים הסורים הוא סילוק הרודן בשאר אסד והקמה של משטר דמוקרטי שיבטא את רצונם של כלל אזרחי סוריה על כל גווניהם ועדותיהם.

היום יהיה קשה הרבה יותר להשיג זאת מאשר לפני ארבע שנים, כאשר תנועת הצעירים יצאה לרחוב בהפגנות לא אלימות, אבל סילוקו של משטר אסד הוא לא בלתי אפשרי, ומהווה את המפתח היחידי לפתרון. כל יום שאסד נשאר בשלטון רק מעצים את האסון ההומניטרי אשר ימשיך ללחוץ על אירופה ועל העולם כולו. הפחדנות, האופורטוניזם והאדישות כבר תרמו את שלהם להיווצרות בעיית הפליטים. עמדה בינלאומית אמיצה ונחרצת תיתן מענה לאסון האנושי המתגלגל מול עינינו. הפתרון אינו בגרמניה אלא בסוריה. עתידו של העם הסורי הוא בסוריה חופשית ודמוקרטית, ותפקידה של גרמניה והמערב הוא לסייע לעם הסורי להשיג את מה שאירופה ואמריקה הבטיחו לעצמם, שלום ורווחה.