פנטזיה על שבירת גבולות לאומיים בערב דיון בואדי ערה

<img class="alignright" src="http://heb.daam.org.il/wp-content/uploads/2013/05/Arara_1.jpg" alt="" width="118" height="88" />הקרנת הסרט "פעם נכנסתי לגן" של הבמאי אבי מוגרבי, בערערה הוותה הזדמנות מיוחדת לדיון של יהודים וערבים על העבר והעתיד של העמים באזור. הסרט שעוסק בהסטוריה האישית של הבמאי ושל מורהו לערבית, עלי אלאזהרי, מתאר את המציאות באזור בשנות השלושים בה ניתן היה לחצות את הגבול בין תל אביב לביירות ודמשק ללא כל קושי ומשליך מכאן על האפשרות של חיים ללא גבולות לאומיים בעתיד.
<div><strong>
</strong></div>

הקרנת הסרט "פעם נכנסתי לגן" של הבמאי אבי מוגרבי, בערערה הוותה הזדמנות מיוחדת לדיון של יהודים וערבים על העבר והעתיד של העמים באזור. הסרט שעוסק בהסטוריה האישית של הבמאי ושל מורהו לערבית, עלי אלאזהרי, מתאר את המציאות באזור בשנות השלושים בה ניתן היה לחצות את הגבול בין תל אביב לביירות ודמשק ללא כל קושי ומשליך מכאן על האפשרות של חיים ללא גבולות לאומיים בעתיד.

הקרנת הסרט והדיון , שהתקיימו ב-30.4 בבית  בערערה ביזמה משותפת עם דעם מפלגת פועלים, הינו אירוע ראשון בסדרת ערבי תרבות ודיון פוליטי-חברתי, בהם ישתתפו יוצרים ערבים ויהודים וקהל מעורב מהאזור. המטרה היא לעורר דיון פוליטי-חברתי מעמיק בנושאים המטרידים את החברה הערבית והיהודית כאחד.

את הערב פתחו ווג'יה סידאוי, מנהל עמותת אלמונתדא אלתקדומי שאירח את המפגש, בהסבר על פעילות המרכז, וסאמי מסארווה, מיוזמי הערב, תושב הכפר וחבר מפלגת דעם, שסיפר על פעילות המפלגה בזמן הבחירות, ועל תמיכתה באביב הערבי ובהשפעותיו על הנעשה בישראל כיום, כשהסרט, שצולם בזמן תחילת המהפכה במצרים, הוא דוגמה לכך.

הסרט נקרא על שם השיר "פעם נכנסתי לגן", של הזמרת המצרית מהמאה הקודמת איסמהאן שהוא עדות אחת מיני רבות לתרבות הערבית המזרח תיכונית שהיתה לפני 1948, כאשר יהודים וערבים חיו במשותף תרבות אחת ושפה אחת ועברו בחופשיות בין לבנון, סוריה ופלסטין, דבר שנראה היום כמו פנטזיה רחוקה.

מוגרבי, כהרגלו, לא נשאר מאחורי המצלמה. הסרט עוקב מקרוב אחריו ואחר מורהו לערבית שמשתפים אחד את השני בעבר משפחתם- מוגרבי, יליד ישראל שמשפחת סבו היהודית היגרה מלבנון בזמן מלחמת 48, ואלאזהרי שמשפחתו גורשה מספוריה באותו זמן. שניהם, התלמיד ומורהו, צמאים לחיות לפי קודים שונים מאלה שהחברה שלהם מכתיבה. מוגרבי מייחל לדעת ערבית, לפרוץ את גבולות השפה, ויוצר קשר עם יוצרים בארצות ערב. אלאזהרי החי כיום ביפו, מגדל יחד עם אשתו ממוצא יהודי ילדה הדוברת את שתי השפות ומתמודדת עם זהותה השונה.

בתום ההקרנה נערך דיון עם מוגרבי ואלאזהרי, שעסק בתהליך הבלתי שגרתי של הפקת הסרט, שכלל מעורבות מלאה של המשתתפים בהליך קבלת ההחלטות. משם התפתח הדיון לשאלות דת וזהות לאומית שהחברה הערבית מתמודדת איתן. הקהל התעניין בבחירתו היוצאת דופן של אלאזהרי בחיים חילוניים מלאים בחברה שעדיין חיה על פי מסורת וצווים חמולתיים החולשים על אורח החיים ברמה האישית והציבורית, כמו אופן ההשתתפות השבטי בבחירות הכלליות לכנסת.

למעוניינים ליזום פעילות דומה ביישובם וכן להשתתף בסדרה, עקבו אחרי לוח האירועים בדף הפייסבוק

או צרו קשר: דני בן שמחון 050-4330039

ופאא טיארה 050-4330036

 

דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

אודות דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת. אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל. הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.