כבר שלושה שבועות מתנהלת מלחמה בין ישראל לחמאס, ואיש אינו יודע מתי היא תסתיים. יש לה תאריך ייצור אבל אין לה תאריך תפוגה. עד כה, גבתה המלחמה בעזה יותר מ-1,200 הרוגים בעזה, מעל 80% מהם הינם אזרחים, ביניהם 220 ילדים, 120 נשים, אלפי פצועים וכ–400 אלף עקורים. המלחמה הרסה את תשתיות החשמל והמים וכאלף בתים הפכו לעיי חורבות. כמו מלחמות רבות אחרות, היא לא התחילה ביום בו נורה הכדור הראשון. היא התחילה להתגלגל, למעשה, ב-15 ביוני, כאשר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הכריז שחמאס אחראי על חטיפת שלושת תלמידי הישיבה באזור חברון, למרות שהחמאס הכחיש את מעורבותו במקרה. נתניהו השתמש בחטיפה כדי לפתוח במסע הסתה אישי נגד יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, וכדי להכריז מלחמה נגד חמאס, כולל מעצרם מחדש של כל המשוחררים בעסקת גלעד שליט. נתניהו הקדיח את התבשיל כאשר התגרה בחמאס, והיום הוא נאלץ לבקש מארה"ב, ממצרים, ואפילו מאבו מאזן, לעזור לו להיחלץ מהפלונטר.
מלחמה שלא הייתה אמורה לפרוץ
נתניהו פעל משיקולים פוליטיים צרים. למלחמתו בחמאס לא היה כל קשר לעזה. ממשלת ישראל יצאה זה עתה מתשעה חדשי מו"מ עקרים עם אבו מאזן, בתיווכו של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי. הסירוב הישראלי לדון בנושאי הליבה, ובראשם קביעת הגבולות ופינוי ההתנחלויות, גרם לפיצוץ המו"מ. בנוסף, נתניהו החליט להפר את התחייבותו לבצע את הפעימה הרביעית של שחרור אסירים ביטחוניים. כתוצאה מכך, הבית הלבן האשים את ישראל בפיצוץ התהליך המדיני, וישראל נכנסה לבידוד בינלאומי. זה היה הרגע לו חיכה חמאס. הארגון פנה לאבו מאזן בהצעה להקים ממשלת אחדות פלסטינית. בזמן שנתניהו כינה את אבו מאזן "ראש כנופיית טרור", כדי שיוכל לתרץ את פיצוץ המו"מ, הביעו האמריקאים והאירופים תמיכה בממשלת האחדות הפלסטינית.
לפי החישובים של נתניהו, המלחמה הנוכחית כלל לא הייתה אמורה לפרוץ. חמאס היה באותה עת על הקרשים: ההפיכה הצבאית במצרים הפילה את השלטון הנבחר של האחים המוסלמים, וכללה את חמאס ברשימת הטרור. נשיא מצרים, הגנרל סיסי הפעיל את כל כוחו כדי לרסק את חמאס. הוא הרס את המנהרות שאיפשרו הברחת סחורות בין סיני לעזה, וסגר את מעבר רפיח. במציאות שנוצרה, חמאס רצה יותר מכל שאבו מאזן ייקח אחריות על מימון המשכורות של פקידי ממשלת חמאס שהתפטרה, ושיפעל להסרת המצור מעל עזה. אולם נתניהו, שחשב שחמאס מתקרב לסוף דרכו, ניצל כאמור את חטיפת שלושת הנערים, כדי לפתוח במסע מעצרים רחב היקף נגד פעילי חמאס בגדה, וכדי לחנוק את עובדי הארגון בעזה, באמצעות עיכוב המשכורות. היום אפשר להבין כמה גדולה הייתה טעותו. חמאס חזר לזירה בעזרתו האדיבה של נתניהו, על חשבונם של אזרחי ישראל ואלפי נפגעים עזתים.
המבצע הצבאי החל ב-8 ביולי. במשך שבוע שלם ישראל הפציצה את רצועת עזה מהאוויר, הרסה מאות מבנים, והרגה 250 פלסטינים, ביניהם ילדים ונשים. מערכת "כיפת ברזל" נתנה מענה למערך הרקטות של חמאס, ומנעה אבדות בצד הישראלי, בעוד שהפלסטינים נותרו חשופים מול אלפי טון חומר נפץ שנחתו עליהם ללא אבחנה. נתניהו ושותפיו – שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל בני גנץ – סברו שהמבצע יסתיים לאחר שבוע. ואכן, ב-15 ביולי נולדה היוזמה המצרית. היוזמה התקבלה בחיוב על ידי הצד הישראלי, כי היא תאמה את המדיניות של "שקט תמורת שקט". כלומר, קודם נוצרים אש, ואחר-כך דנים בתנאים להפסקת האש. היוזמה המצרית של הגנרל סיסי, הייתה פרס לישראל; ואילו לחמאס היא הייתה כתב כניעה, משום שלא כללה שום ערובה לפתיחת מעבר רפיח או להקלת המצור על הרצועה.
דחיית הפסקת האש על-ידי חמאס סיפקה לנתניהו עילא להרחיב את המבצע, חסר היה רק תירוץ מתקבל על הדעת, שיצדיק כניסה קרקעית "מוגבלת". נראה שהאמריקאים לא היו מוכנים לתת לנתניהו המחאה פתוחה, ולכן הוא יצא עם כותרת חדשה – המנהרות. מאז 18 ביולי ועד היום, טוחנים ערוצי הטלוויזיה ושאר אמצעי התקשורת את נושא המנהרות, עד כדי כך, שכל ישראלי יודע כבר להבחין בין פיר לשטח יציאה, ובקיא בקשיי חשיפתן.
השמאל עם נתניהו, האמריקאים – נגד
בעזרת המנהרות, הצליח נתניהו לאחד את עם ישראל מאחורי מלחמתו – מהמתנחלים ועד מרצ. הכניסה הקרקעית יצרה קונצנזוס ישראלי, לפיו כבר שנים שישראל לא ניהלה מלחמה "יותר צודקת". האזעקות התכופות בתל אביב החדירו את חמאס לכל בית, והישראלים התאהבו לפתע בשיקול הדעת ובאיפוק של נתניהו. היירוטים מעל שמי תל אביב השכיחו מלב האזרחים את העובדה, שנתניהו הוא שזרק את האבן לבאר, וכעת כל חכמי העולם מתקשים להוציאה משם. אפילו מבקריו הגדולים של נתניהו, כמו שמעון שיפר ונחום ברנע, קראו בטוריהם "להכריע" את חמאס. מרצ מצדה תומכת בהתלהבות ביוזמה המצרית, ובאפשרות להחיות את "הציר המתון", שכולל את אבו מאזן, את המלך עבדאללה הסעודי ועבדאללה הירדני, וכמובן את הגנרל המצרי סיסי.
חגיגת האחדות הזאת הייתה יכולה להמשך לולא הפריעו לה שני גורמים בעלי משמעות. בניגוד למבצע "עופרת יצוקה" שבו נהרגו 10 חיילים בלבד, הכניסה הקרקעית לרצועה גבתה עד כה את מחיר חייהם של 56 חיילים, ויצרה הרס אדיר בעזה, שמשודר ללא הפסק בכל הרשתות, וגורם לכרסום מתמיד במעמדה של ישראל בעולם, שאינו יכול לשאת את המראות. יומיים לאחר שהתחיל המבצע הקרקעי התבררו ממדי ההרס בשכונת שג'אעיה. ההערה של קרי: "A hell of a pinpoint operation", ביטאה את הזעזוע שחש העולם. לראשונה בתולדותיה, נדמה ישראל לגלות שממשלת ארה"ב אינה מתייצבת לצדה באופן אוטומטי.
לא רק שהממשל האמריקאי לא אהב את המראות מעזה, הוא גם לא ראה ביוזמה המצרית בסיס יציב לסיום המלחמה. לכן, כאשר הציג חמאס את יוזמת קטאר-תורכיה, שמתנה את הפסקת האש בהסרת המצור מעל עזה, נעמדו האמריקאים בתווך בין שתי היוזמות. הגידופים שספגו האמריקאים על עמדתם, הגיעו מכל קצווי הקשת הפוליטית הישראלית, כולל מפלגות השמאל, שמאז ומעולם צדדו בממשל האמריקאי מול ממשלת נתניהו. נוצר מצב מוזר, שבו הצדדים הנצים – מצרים, אבו מאזן, סעודיה, קטאר, תורכיה וכמובן ישראל – כולם בני בריתה של ארה"ב. כך שהמריבה היא "בתוך המשפחה", ואין שום "ציר רשע" שאפשר להתאחד נגדו.
לאמיתו של דבר, עמדת ממשל אובמה היא מאד עקבית. אמנם השמאל הישראלי אימץ אל לבו את המחנה הערבי "המתון" שמסייע לו במאבקו נגד הימין הקיצוני המסרב לכל הסדר, אך האמריקאים רואים בו מחנה בעייתי, שאינו מסוגל להביא ליציבות באזור. המשטר הסעודי נתפס על ידי ארה"ב של אובמה, כבסיס לאסלאם הפונדמנטליסטי שהצמיח את בן לאדן, ואילו המשטר המצרי מצטייר כקריקטורה, חיקוי עלוב למשטר מובארק, שעלה בעקבות הפיכה צבאית ודיקטטורה קשה.
ארה"ב רואה באחים המוסלמים גורם ממתן מול הפונדמנטליזם נוסח דאעש. לדעתה, יש לאסלאם הפוליטי השפעה ושורשים עמוקים בחברה הערבית, ובתנאים רגילים הוא יהיה מוכן לשחק את המשחק הדמוקרטי, כפי שאכן קורה בתורכיה ובתוניסיה. דרכו של הגנרל סיסי ושותפו הסעודי מובילה, לדעת האמריקאים, למבוי סתום, לאי-יציבות פוליטית, לשחיתות ודיכוי, ואינה נותנת מענה לבעיותיה הכלכליות של מצרים.
בין אלטרנטיבות קשות
המדיניות האמריקאית מבוססת על שיתופם של האחים המוסלמים בתהליך הפוליטי. מכאן נובעת תמיכתה של ארה"ב בממשלת האחדות הפלסטינית, שנתניהו מנהל נגדה מלחמת חורמה. בסופו של יום, לאחר שהוביל אותנו למלחמה הארורה הזאת, אין לנתניהו פתרון אלטרנטיבי לחמאס או לממשלת האחדות הפלסטינית. הוא בעצמו חושש להכריע את חמאס, כי האלטרנטיבה היא דאעש מבית מדרשה של סעודיה. כעת הוא מחפש דרך מילוט, שלא תאלץ אותו להסכים לויתורים מרחיקי לכת.
כך נוצר מצב, שמי שרוצה לחזק את אבו מאזן על חשבון חמאס, ועל בסיס היוזמה המצרית, מוצא את עצמו באותו מחנה עם נתניהו. אבל, ככל שישראל והשמאל הציוני מהדקים את החיבוק של אבו מאזן, כך העם הפלסטיני, בסיס כוחו היחיד של הראאיס, דוחה אותו יותר. במקביל, כל מי שמעוניין לחזק את סיסי על חשבון האחים המוסלמים, כמו רבים מהליברלים החילוניים במצרים, הופך שותף לדיקטטורה רצחנית. ברגעים אלה מתנהל במצרים מו"מ על פתרון ביניים בשם "היוזמה המצרית המתוקנת". ארה"ב מנסה ליישב בין שותפותיה המתקוטטות, ולהביא לפשרה בין קטאר לבין מצרים. סבתא בישלה דייסה והיא מחלקת אותה: לאבו מאזן תתן את מעבר רפיח, לחמאס הקלה במצור, לסיסי לגיטימיות, ולישראל את השקט הנכסף.
המלחמה תגיע אל סופה, אבל הבעיות רק יעמיקו, כי הכיבוש, שהוא מקור כל הרעה, ימשיך לזעזע ולהפתיע את ישראל שוב ושוב. היוצאים להגן על "מלחמתו הצודקת" של נתניהו, אם מקרב השמאל הישראלי, ואם מבין קובעי דעת קהל בתקשורת ואחרים, שוכחים שהעולם מאס בכיבוש, בהפרה הבוטה של זכויות האדם, בסגר, בגדר ההפרדה, בהתנחלויות, במחסומים, במתנחלים, בחיילים משועממים שיורים בתלמידים, ובמראות החורבן ששבות ומגיעות מעזה.
החברה הישראלית צריכה לקחת אחריות על כך שממשלת ישראל כולאת בשמה את הפלסטינים, וממררת את חייהם. לא מספיק להתעורר רק כאשר נורים טילים מעזה. כאן גם לא יעזרו העיניים המתגלגלות למרום בשאלה המתחסדת: "יצאנו מעזה, מה הם רוצים מאתנו?". ישראל יצאה מעזה ללא הסכם, בניסיון להחליש את הגדה ולפלג את העם הפלסטיני. טריקים ולהטוטים, בריתות כאלו או אחרות, עליונות צבאית וטכנולוגית, כיפת ברזל – כל אלה לא יצליחו להפוך את העקוב למישור. הכיבוש חייב להסתיים, הסכם שלום הוגן חייב להיחתם עם שני חלקיו של העם הפלסטיני, בגדה המערבית וברצועת עזה. אלה התנאים היחידים שיאפשרו לישראל להשיב לעצמה את הלגיטימיות הבינלאומית, ויעצרו את הידרדרותה המהירה במדרון החלקלק לעבר הפיכתה לחברה ברברית וכהניסטית.
לצערי המאמר מתאר עמדה שמרנית למדי. עמדה שהה שמאמינה שסיום הכיבוש יסיים סכסוך. עליך לנסות ולהסביר מה בין אמונה דתית לכיבוש .
לצערי גם החברה הישראלית מערבת אמונות דתיות מסוכנות לצורך הצדקה של מעשיה.
ואני חושב שהאמירה שדת היא הבעייה אמירה שאפיינה. אתכם
חייבת להיות האמירה
חמאס ומתנחלים מוכיחים את החולי
של האמונה המונותאיסטית
זו הבעייה!