רצח חאשוקג'י קבר את בן סלמאן

טבח המתפללים בבית הכנסת בפיטסבורג האפיל על השערוריה הבינלאומית של רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י. למרות שלכאורה אין קשר בין טבח על רקע אנטישמי לבין רצח פוליטי, הנשיא טראמפ קשור לשתי הפרשות באופן הדוק. לא במקרה הקהילה היהודית בפיטסבורג מסרבת לקבל את פניו של טראמפ. היא רואה ברטוריקה הגזענית שלו, ובהכרזתו על עצמו כ"לאומן", לא פחות מליבוי יצרים שמעודדים מעשי רצח.

לעומת זאת, טראמפ ממשיך להיות אורח מאוד רצוי בריאד בירת סעודיה, והוא עושה את כל שביכולתו כדי לעזור לידידו הנסיך מוחמד בן סלמאן להכחיש את הרצח, ולאחר מכן לטייח את העובדות ולרחוץ את ידיו מהמעשה. טראמפ מיהר להודיע כי הוא מאמין לנסיך בן סלמאן כפי שהוא מאמין לפוטין, לקים ג'ונג און, לדוטרטה של הפיליפינים, ועכשיו לנשיא הימני החדש של ברזיל ז'איר בולסונארו.

רבים התפלאו מהצורה הגסה ומהחובבנות בה התבצע הרצח המזעזע של חאשוקג'י בתוך הקונסוליה הסעודית באיסטנבול. אולם באופן טבעי, כאשר טראמפ ובני חסותו, ובראשם מוחמד בן סלמאן, מרגישים שיש להם חסינות מלאה מפני כל פשע, וכאשר נשיא ארה"ב הפך את השקר למכשיר לגיטימי כדי לתקוף את יריביו, אין סיבה ששקריו של בן סלמאן לא יתקבלו אף הם כאמת מוחלטת, במיוחד כאשר נשיא ארה"ב מכריז כי "הוא מאמין לו". בן סלמאן עשה באיסטנבול את מה שטראמפ עושה כל יום בוושינגטון. הוא מנסה לחסל יריבים פוליטיים באמצעות שקרים, שמעודדים מתקפות כגון חבילות נפץ נגד בכירי המפלגה הדמוקרטית, וטבח של יהודים בעת תפילתם.

בן סלמאן רצח את חאשוקג'י כי בעת הזאת "כל דאלים גבר". אלא שהרצח של חאשוקג'י לא היה סתם עוד רצח פוליטי, אלא אירוע שמזעזע את בית המלוכה הסעודי, ומאיים על כיסאו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. הרצח חשף בפני העולם כולו את אופיו ההרפתקני, האלים והרצחני של "הנסיך הנאור", שאמור להצעיד את סעודיה אל עבר המאה ה21 תוך ביצוע שנויים מרחיקי לכת בכלכלה וברפורמות החברתיות בתוכה, ובראשן שנוי במעמד האישה.

המלחמה האכזרית שמנהל בן סלמאן בתימן, שגורמת לאסון הומניטרי, חטיפתו של נשיא לבנון סעד אל חרירי לסעודיה לפני כשנה, מעצרם וסחיטתם הכספית של מתנגדי בן סלמאן מתוך בית המלוכה ובראשם המיליארדר טלאל בן וואליד, אמנם גרמו ליותר מהרמת גבה בעולם, אלא שעיסקות הנשק הענקיות שבן סלמאן מנהל בעולם, ובמיוחד בארה"ב, גרמו להעלמת עין מהתנהגותו הרודנית. הרצח של חאשוקג'י שינה את המשוואה, ונראה שבן סלמאן הגדיש הפעם את הסאה.

ג'מאל חאשוקג'י לא היה עיתונאי תמים. הוא היה אישיות פוליטית ממדרגה ראשונה המקורבת מאוד לחצר המלוכה, והיווה דובר לא רשמי שלה בעוד הנסיך תורכי אל-פייסל מי שהיה ראש שירותי הבטחון פרס עליו את חסותו. חאשוקג'י אמנם נהג לדבר על דמוקרטיה, אבל דאג להבהיר שהמשטר הדתי מלוכני בסעודיה הוא המתאים ביותר עבור החברה הסעודית השמרנית. שורשיו המקצועיים של חאשוקג'י נעוצים עמוק באפגניסטן ובקרבתו לאוסמה בן לאדן, עת היה חביבו של הנשיא רונלד רייגן. אלא שבעקבות ההפיכה של מוחמד בן סלמאן מצא חאשוקג'י את עצמו, ביחד עם רבים מתומכי הדור הוותיק בחצר המלוכה, מנודה מהשלטון ונחשב לאויבו של השליט החדש.

בעקבות עליית בן סלמאן החליט חאשוקג'י לצאת לגלות ולנהל את מאבקו נגד המשטר החדש מרחוק. הוא לא הסתפק בכך אלא בחר ב"וושינגטון פוסט" כבמה שממנה השליך את הבליסטראות נגד בן סלמאן. כידוע, ה"וושינגטון פוסט" הוא בבעלות ג'ף בזוס, הבעלים של ענקית המסחר המקוון "אמזון", ומהמתנגדים הבולטים ביותר לדונלד טראמפ. במילים אחרות, ג'מאל חאשוקג'י שימש ככלי של האגף הליברלי בארה"ב לנגח את ממשל טראמפ על מדיניותו במזרח התיכון, ובמיוחד בכל הנוגע לתמיכתו במוחמד בן סלמאן.

בו בזמן הוא פעל כאדם המעורה היטב בנעשה בסעודיה, וכמקור של ביקורת על הנעשה בממלכה וחשיפת הצדדים האפלים של השליט החדש. זה ללא ספק פגע בבן סלמאן, אשר מיומו הראשון הפעיל מערכת יחסי ציבור אגרסיבית, והשקיע הון בענקיות ההייטק בעמק הסיליקון. מטרתו של בן סלמאן היא ליצור מהפכה טכנולוגית כדי לממש את תכניתו השאפתנית "2030", האמורה לשים קץ לתלות של סעודיה בנפט כמקור הכנסה עיקרי, על בסיס משיכת השקעות זרות גדולות למשק הסעודי בתחומי האנרגיה המתחדשת, החינוך, הבריאות והתרבות.

אלא שמחלותיה של הממלכה רבים וקשים, והם עומדים כמכשול בפני מטרותיו של בן סלמאן: ראשית – הסעודים התרגלו לחיי בטלה, הם השאירו את העבודה הקשה לעשרה מיליון פועלים זרים, בעיקר פקיסטאנים והודים. הם התרגלו לחיות על חשבון הכנסות הנפט, כאשר צרכי היום יום שלהם  מסובסדים והם פטורים מתשלום מיסים. כך קנה לעצמו המשטר שקט פנימי, בעודו מתעשר ללא גבול. שנית –  המשטר החוקי בסעודיה מבוסס על השריעה הדתית, ואין לו מערכת משפטית מודרנית שיכולה להבטיח את האינטרסים של החברות הזרות. שלישית – במדינה שמחצית מאזרחיה, הנשים, מובטלות ומדוכאות, אין כל סכוי לצמיחה כלכלית. צעדיו של בן סלמאן בנוגע לנשים עדיין רחוקים מאד מהנדרש לשילובן בחברה ובכלכלה. רביעית – במדינה שכל מילה של ביקורת אסורה בה, אין אפשרות ליצירה תרבותית או מדעית, בהיותן מנוגדות לחוקי ההלכה האיסלאמית. לכן המעבר לחדשנות הוא בלתי אפשרי. סעודיה תצטרך הרבה יותר ממנהיג כריזמאטי, כדי להצעיד את עצמה לעולם המודרנה.

הסעודים מבינים היטב שזמנו של הנפט עבר, האנרגיה המתחדשת כבר תופסת מקום מרכזי בכלכלות המובילות בעולם, וההון הגדול מופנה לפיתוח מכוניות אוטונומיות וחשמליות, דבר המאיים על עצם קיומו של המשטר הסעודי השמרני והמפגר. לכן רציחתו של חאשוקג'י מסמלת לא רק את התחלת הסוף של מוחמד בן סלמאן, אלא גם את המבוי הסתום של הנסיון ליצור קוקטייל חדש של רודנות דתית מלוכנית המשולבת בכלכלה מודרנית, מעין נסיון לחקות את הקומוניזם הסיני האנכרוניסטי השולט על משק קפיטליסטי מודרני.

הרצח הזה גם מעביר מסר ברור לבנימין נתניהו ולכל הגורמים בישראל המצדדים ב"ציר הסוני" כבן ברית חיוני נגד איראן, וכתחליף להסדר עם הפלסטינים. ישראל הרשמית נמנעה מגינוי רצח חאשוקג'י. שיתופי הפעולה עם אוהבי ישראל כדוגמת ויקטור אורבן ההונגרי, דוטרטה הפיליפיני, בולסונארו הברזילאי, שלא לדבר על ההתרפסות בפני "הלאומן הלבן" טראמפ, מתורצים על ידי האינטרס הבטחוני העליון. אלא שיסודות המשטר הסעודי בנויים על חול, תרתי משמע, וההתקרבות הסעודית לישראל נובעת מחולשה פנימית וחיצונית ולא מתוך כוח. משטר המרגיש בטוח בעצמו אינו שולח בבהילות חמישה עשר אנשי בטחון במטוס פרטי כדי לחסל עיתונאי בודד שנכנס לקונסוליה באיסטנבול כדי לקבל ניירות שיאפשרו לו להתחתן בשנית.

סעודיה משמשת כשגרירת ממשל טראמפ בעולם הערבי בנסיון להעביר את "עיסקת המאה", שתעניק לישראל שליטה בגדה המערבית תמורת אוטונומיה מוגבלת לפלסטינים. סעודיה, העומדת בראש המדינות הערביות הסוניות, שתקה כאשר טראמפ העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. בתמורה ישראל שתקה כאשר המשטר הסעודי חיסל את חאשוקג'י. סעודיה מימנה את ההפיכה הצבאית במצרים ותומכת בדיקטטורה של הגנרל סיסי, שגם הוא ידיד נפש של ישראל. היא גם מממנת את המיליציות הג'יהאדיסטיות בסוריה שחיסלו את הנוער הדמוקרטי שהנהיג את המהפכה נגד משטר הדמים בדמשק. הכסף הסעודי גם עזר להפיץ את האסלאם הפונדמנטליסטי ע"י בניית מסגדים בתוך ישראל ברחבי העולם.

על כן הנסיגה של המשטר הסעודי מסמלת מעל לכל את נסיגתו של האסלאם הפונדמנטליסטי כפי שהכרנו אותו מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. הנסיגה הזו יכולה לפתוח פתח לכוחות הדמוקרטים שחוללו את האביב הערבי לחזור לזירה כנסיון מהפכני שיכונן משטר דמוקרטי. רק כוחות כאלו, הבאים מלמטה, מתוך העם עצמו, יכולים להביא את העולם הערבי לפתחה של המאה ה21 על בסיס המהפכה התעשייתית הרביעית, המתפשטת על פני כדור הארץ כולו.

 

Avatar

אודות יעקב בן אפרת