תעודת זהות – פרק 3

חמסה חמסה חמסה – הוא מספרו של הכביש המוביל לשכם, כביש המיועד למתנחלים בלבד. אומרים שבממוצע עשר מכוניות בשעה עוברות בו. האמת, שעמם אותי נורא מצב "האין פקקים" הזה. בסיכומו של היום הזה, הגעתי למסקנה שבניכוי כבישים מסוג זה, ובניכוי מתנחלים בכלל, ניתן להצהיר באחריות שאין כיבוש. ולא זאת בלבד, אלא שמצב הערבים הוא טוב לאין ערוך מזה של היהודים, ועוד הרבה יותר טוב מזה של היפנים.זה מה שגיליתי ביציאה משכם. מאחורי ההגה, התיישבה לה חברתי הדס. מספיק, היא חשבה, להגיד להם "מה נשמע?" כדי לקבל אור ירוק לעבור. אבל לא ולא, העובדים המשקיענים של חברת האבטחה הפרטית (ולא החיילים המנומנמים), זיהו נוסעת יפנית במושב האחורי, וזה נראה להם חשוד. מיד הם נכנסו לפעולה, ודרשו תעודות זהות. חברתכם, התרווחה לה בכיסא ומסרה את תעודת הזהות. אך המאבטחת פשוט ויתרה עלי והתמקדה ביפנית ובישראלית המארחת אותה. את לא יודעת מה עשו הזרים אחרי שנה של היכרות אתם, הסביר סרגיי המאבטח בנימה מגוננת, להדס שבדיוק ענתה לו שחזרנו מאריאל. היפנית נלקחה לחקירה קצרה. מזל משמיים שהבינה איכשהו שעליה לומר שהיינו באריאל.

הרגשה מוזרה להיות במעמד פריבלגיוני. אני כל כך לא רגילה להיות שם שהרגשתי מובטלת בעוד שתי חברותי בחקירות. דקה ושתיים הבנתי שאפילו גזלו ממני את הזכות להיות החשודה המיידית. מישהו פה התבלבל, רציתי לזעוק, אני הסחורה המבוקשת! אבל הערכתי שעדיף לשתוק, ובתור פתרון ביניים גייסתי את התבנית הרגילה ואמרתי, שוב את מופלית לרעה.
לא אלאה אתכם בפרטים על הביקור הקצר בשכם, אך בלטה מאוד הבניה המואצת, המכוניות החדישות, שכונות הפאר בצד השכונות העתיקות. לא כיבוש ולא בטיח. כל זה אשליה, אמר המלווה שלנו, בועה. כל הרכוש הזה הוא לא שלהם, זה של הבנקים. הבנקים מפזרים הלוואות נוחות. ישנם העובדים 18 שעות ביום כדי להחזיר את ההלוואות, ועם משכורות הנעות בין 1200-3500 ₪, אינתיפאדה היא ממש אבל ממש לא בלו"ז שלהם. הרשות מנהלת את הכיבוש יופי, ובכלל מאז שראש העיר הוא מחמאס שכם פורחת ומשגשגת.
אבל רגע אחד, הרי תושב עזה כבר שרף את עצמו למוות ושני תושבי הגדה ניסו גם הם לשרוף את עצמם, במחאה על האבטלה והעוני. האם זה לא מסר פוליטי נגד הפת"ח ונגד חמאס? בעודי מסתובבת בעיר היפה עם 40% האבטלה, המוניות שבתו במחאה על מחירי הדלק.
אין לדעת מה יביא המחר, אך דבר וודאי הוא שבועות סופן להתפוצץ ואשליות להתנפץ, ואולי אנחנו קרובים מתמיד. חכמים לפנינו אמרו – האפילה העמוקה ביותר היא זאת שבאה רגע לפני עלות השחר.

אודות אסמא אגבארייה-זחאלקה