תעודת זהות – פרק 4

ללא קשר לאירוע מיוחד בו יכלה להיות מעורבת תעודת הזהות שלי, ועם קשר לשיחה עם כמה מהחברים החדשים בדעם, עלתה השאלה של הזהות. וזה נושא, וודאי תסכימו אתי, פחות משעשע מסיפורי תעודת הזהות הכחולה. כי הרי לא בצבע מדובר. אם כי במקומות מסוימים עלי אדמות, הצבע כן קובע את הזהות, או כך קבעו הבריות באותם מקומות. ומכיוון שבעניין כבד עסקינן, הנמכתי ציפיות באשר למספר הלייקים שאקבל עבור סטטוס זה. אז חברות וחברים, תרגישו חופשי לא לאהוב, אם כי כדאי מאוד כן לחשוב. השאלה עלתה כי דעם היא מפלגה מרקסיסטית שיש בה גם יהודים וגם ערבים, או בלשון עממית יותר, מפלגה יהודית ערבית או ערבית יהודית, תלוי בהעדפה. בפליטת פה הכי פרוידיאנית שבעולם, אמרתי שאיני מגדירה את עצמי כערביה ואיני מתייחסת לחברים היהודים כיהודים, וכך ההפך. ואז הבנתי שזה כלל וכלל לא מובן מאליו, כי אז מה את, עולה השאלה?

הזהות הלאומית הינה הגדרה שהתאימה לתקופה היסטורית מסוימת ונולדה בעקבות נסיבות כלכליות פוליטיות מיוחדות לאותה תקופה, ובתכל'ס זאת המצאה של הבורגנות. פעם היא היתה מתקדמת כי חסלה את הפיאודליזם והמלוכה ואז הפכה לקולוניאליסטית. ובאשר ללאומיות הערבית, כשנולדה היא היתה מתקדמת ונלחמה באימפריאליזם, וכשקיבלה מדינה נלחמה ושדדה את העם שלה. האביב הערבי ביסודו הוא מהפכת נגד התנועה הלאומית הערבית שאותה יצגה הבורגנות הערבית ומעמדות הביניים. האם זה אומר שפני העמים הערביים לאיסלאם? ספק גדול, אם כי לא ניתן לנבא. נכון שהאיסלאמים לקחו את השלטון, אך זאת משום שהם הכוח הפוליטי המאורגן ביותר. אך אם תחפשו את האמת תמצאו אותה בשטח למטה, במפעלים, בכיכרות, וגם ברשתות הפייסבוק, בסופרים שהתחילו ליצור ספרות ותרבות חדשה, שם מתעצבת לה זהות חדשה, זאת היא הזהות המהפכנית, המזוהה עם העניים והמדוכאים והמובטלים. זאת הזהות שלי.

אודות אסמא אגבארייה-זחאלקה