ת.ז. פרק 7

בקלות אפשר לטעות ולחשוב שהיא אשכנזיה בשל הגופיה בצבע וורוד זוהר, כנראה של פוקס. והיא אכן צפונית, אך מכפר ערבי בצפון הארץ. עוסקת במקצוע מכובד בהחלט, רוקחות. היא וחברותיה הציעו […]


בקלות אפשר לטעות ולחשוב שהיא אשכנזיה בשל הגופיה בצבע וורוד זוהר, כנראה של פוקס. והיא אכן צפונית, אך מכפר ערבי בצפון הארץ. עוסקת במקצוע מכובד בהחלט, רוקחות. היא וחברותיה הציעו שניקח קפה בשוק הפשפשים בבית קפה שבחר לעצמו את השם הערבי הדפוק, "שאפה", כמובן רק אחרי שדאגו לעוות אותו כהוגן (עריכה לשונית: במקור זה "שקפה"). אומנם לא ידעתי על קיומו, אך נגררתי אחריהן בכייף. וכך, הבחורות מצפון הארץ עזרו לי אני היפואית לגלות התנחלות תל אביבית בלב השוק היפואי, שפעם היה מזרחי, אומנם מוזנח, אך פעמו בו חיים, והיום מתה בו הנשמה. שכבה מסלקת שכבה, כך נרקמת לה ההיסטוריה.

וכך ישבה לה בתוך בית הקפה התל אביבי האופנתי, קבוצה יפה של כמה נשים ערביות, שלחלקן חשוב מאוד להגדיר את עצמן כפמיניסטיות פלסטיניות. אבל ככל שהתאמצו, לא הצליחו. הן כל כך נטמעו בנוף עד שהתחלתי לחשוב שאולי דווקא בגלל זה הן גלשו לדבר על אפליה בין הרוקחים הערבים ליהודים, כאילו כדי לכפר על העובדה שאתה יושב בבית הקפה של המדכא.

מילה ושתיים, ועולים המספרים: שכר מינימום, אפילו 900 ₪. ואני קפצתי, איפה מקבל רוקח 900 ₪? בבתי המרקחת של ערבים זה מה שרוקחת מקבלת. אה, את מדברת אתי על מעבידים ערבים: אלה שמפלים בין נשים לגברים, אלה שמנצלים נשים בגלל מדיניות האבטלה, ומשלמים 10 ₪ לשעה לעובדת ניקיון וחקלאות, ואם הם מתוחכמים אז יתנו למזכירה צ'ק ב4200 ₪ ויבקשו שתפרע אותו ותחזיר להם במזומן 2500.
קפאו לה המבטים בעיניים ולרגע אחד נדמה כאילו האסימון נחבט ברצפה, אז מי פה האויב ומי השותף? מה, כבר לא מספיק להיות ערבי כדי להיות בסדר? חבל, פעם זה היה כל כך קל ופשוט ושטחי? מה את שואלת אותי? החזרתי מבט, תשאלי את החברה שלך של ה900 ₪. היא בטוח תגיד לך.
תגיות:
Avatar

אודות אסמא אגבארייה-זחאלקה