הבלוג של אסמא

אסמא אגבאריה זחאלקה היא חברת ההנהגה במפלגת דעם

משמרת מחאה מול שגרירות רוסיה: "דמוקרטיה לא עוצרים עם הפצצות ומטוסים"

פורסם בשיחה מקומית ב-26.10.2016. למאמר

עשרות אנשים השתתפו בהפגנה שנערכה מול שגרירות רוסיה בתל-אביב נגד ההפצצות הרוסיות על...Read More »

הזמנה לבניית אלטרנטיבה שפויה دعوة لبناء قيادة بديلة

כשאני רואה שהכוחנות של ממשלת הימין הישראלית דוחפת את הפלסטינים לזרועות ההקצנה הדתית, שהערך של חיי האזרחים הערבים הוא פחות מזה של היהודים,...Read More »


יומן אזעקות

האזעקה הראשונה. הלם. פחד. אין ממ"ד ואין בטיח. (בטיח דווקא יש). איך מגנים על הילדים. שתי דקות והנייד מצפצף, הודעה מאראלה (לא זאת של...Read More »


למה החלטתי להתמודד למועצת העיר תל אביב יפו

לא מבטיחה להביא חינוך שוויוני, דיור לכל והעסקה ישירה; לא מבטיחה שבעוד 5 שנים תהיה כאן סולידריות אין קץ בין דרום לצפון, בין...Read More »


אז מה היה לנו, יא אובמה?

אז מה היה לנו כאן? נשיא שמסמל את המעבר מעבדות לחירות, מדבר אל עם שעבר מעבדות לחירות, ו"ממליץ בחום" שיתנו לעם הפלסטיני ללכת גם...Read More »


לחם

הלחם הופך לעשן, הרבה עשן. ריח של חריכה ממלא את המסך, ריח של משהו שאינו ניתן לאכילה.

הלחם הופך לשאלה, המשתקפת בעיניו של ילד קטן...Read More »


אלטרנטיבות צריך לייצר

ובינתיים, ביבי מכעיס את העולם, שלי מאכזבת את מתנגדי ביבי, ואני מתעצבנת על בריכות הענק שבצידי המדרכות של רחוב העליה. אנשים מתרוצצים אחורה קדימה,...Read More »


ת.ז. חוזרת:

בסוף החוג אצל רותי וישי פנתה אלי זויה, רוסיה, וטענה אחת בפיה: הפריע לי שאמרת שאת לא "מרגישה ערביה", כי אני מרגישה רוסיה,...Read More »


אמא ואדם

אדם: גם היום כשיהיה לילה את הולכת?
אמא: היום לא. אבל אתה יודע לאן אמא הולכת?
אדם: לאן?
אמא: כדי להגיד לאנשים לעזור...Read More »


יום מנוחה מהבחירות

היה בום – אדם מספר, בום בום בום – זה עשה. פחדת? לא, רק אבא פחד. מה זה היה? מה אבא אמר? אולי...Read More »


לגמור ת'מלחמה

פורסם ב- Saloona.

דז’ה וו – השנה 2009. ירד הרבה דם. אני בבית החולים, ואדם שלי נולד. בחוץ, בקור, יותר מאלף ארבע מאות נהרגו....Read More »


על המנון אחד, המונים רבים וסולחה אחת

פורסם ב Saloona, בבלוג של אסמא אגבארייה זחאלקה אנחנו ה99%

האוויר צח, הגשם שטף את החול והאבק, ועדיין קשה לנשום. מה זה העצב...Read More »


על גזענות, אלימות, ותחבורה ציבורית

פורסם באתר saloona
בעודי מחכה בתחנת האוטובוס לקו 25 בצפון תל אביב, התלבטתי, האם לשלוף את העיתון בערבית או עדיף לקרוא את הטקסט...Read More »


ת.ז. פרק 12

חג הקרבן ואני לא מבינה מי פה הקרבן – הנשחט או השוחט. השוחט, וגם זה שידו אינה משגת לשחוט, שהוא כמובן יותר קרבן מהשוחט,...Read More »


ת.ז. פרק 11

אני כמדריכה

כיתה. 20 תלמידים. פעם ראשונה. לא משתלטת, כמעט נעלמת. אחת זורקת לחברתה, "פיש תקציב" לבניית ציפורניים. המילים עולות ללוח, והיתר נשאלים: שו...Read More »


ת.ז. פרק 10

היה זה כמו חלום. אני רואה את עצמי, מהלכת בלילות של תל אביב, אחרי שהשכבתי את חמשת ילדיי. כבר מתעורר בי הספק. מאיפה צצו...Read More »


ת.ז. פרק 9

שורשים:
די ח'לאס יש לי כבר הרעלת בתי קפה. והפעם אתם לא תאמינו אם אספר לכם שגם היום ישבתי בקפה ביפו מול מישהי...Read More »


ת.ז. פרק 8

היום קרה משהו מוזר. קבעתי עם מישהי להיפגש בקפה "תולעת ספרים" (אני בקטע של פרסומות לבתי קפה לאחרונה. זה חזק ממני). אוטובוסים, פקקים,...Read More »


סיפורי אמא ואדם, פרק 1:

אמא: על מה דיברתם היום בגן?

אדם: על הכעבה. אבראהים בנה אותה.

אמא: ומה עוד?

אדם: שצריך לתת כסף למסכנים.

אמא: ולמה שלא...Read More »


ת.ז. פרק 7


בקלות אפשר לטעות ולחשוב שהיא אשכנזיה בשל הגופיה בצבע וורוד זוהר, כנראה של פוקס. והיא אכן צפונית, אך מכפר ערבי בצפון...Read More »


ת.ז. פרק 6:

הפעם לא מדובר בזהות שלי, אלא בזאת של השכנים היקרים שלי.

הייתי בטוחה שיש אירוסין של איזה שכן ערבי, ושבגלל זה השמיים נקרעו מהקולות הרועמים...Read More »


תעודת זהות - פרק 5

בזמן שפרק 4 עסק בשאלת הזהות המהפכנית המתהווה בעולם הערבי, נכנסה הזהות הדתית למלחמת מאסף בקנה מידה מחריד. חריפות המאבק הזה על מקומה של...Read More »


אסמא אגבאריה זחאלקה ב"קול השלום"

הרשות הפכה לקבלן משנה של הכיבוש הישראלי

הקלטה: תוכנית הבוקר של תמי מולד חיו, קול השלום, ה- 12.9.12

אסמא אגבארייה-זחאלקה, אומרת כי המשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית...Read More »


תעודת זהות - פרק 4

ללא קשר לאירוע מיוחד בו יכלה להיות מעורבת תעודת הזהות שלי, ועם קשר לשיחה עם כמה מהחברים החדשים בדעם, עלתה השאלה של הזהות. וזה...Read More »


תעודת זהות - פרק 3

חמסה חמסה חמסה – הוא מספרו של הכביש המוביל לשכם, כביש המיועד למתנחלים בלבד. אומרים שבממוצע עשר מכוניות בשעה עוברות בו. האמת, שעמם אותי...Read More »


אני דרוזי ועלאווי, סוני וכורדי, אסמעילי ונוצרי, יהודי ואשורי..

עוד מנפלאות המהפכה הסורית – בשלט באחת ההפגנות בכפר נבאל: "אני דרוזי ועלאווי, סוני וכורדי, סמעולי ונוצרי, יהודי ואשורי.. אני המהפכן הסורי ואני גאה...Read More »


אסמא על השמאל והרשות שויתרו על זכויות הפלסטינים

דברים שאמרה אסמא אגבאריה זחאלקה ב"לשבור את הקרח", אירוע שהתקיים בשד' רוטשילד בתל אביב ב-28.8 בנושא "מחיר הקיפאון", על הקשר בין השאלה המדינית לחברתית, אך...Read More »


השמאלן הקטן וסוריה

הוא משקשק, הוא רועד מפחד. אוי ואבוי, הולכים להחרים לו את האלכוהול ולמנוע מהנשים לעשן סיגריות ברחובותיה של דמשק. האסלאמיסטיים הנוראיים האלה, מה הם...Read More »

להאמין בעם הסורי ובכוח הרצון שלו

דמשק עדיין נתונה לשליטתה של משפחת אסד ובני דודיו, בריוניו וצבאו. המשפחה הפכה את מפלגת הבעת' למנגנון פרטי שלה כדי לשלוט על הארץ ולהפוך...Read More »


אודות העורך

Avatar

5 תגובות

  1. Avatar מנחם אבישר

    הייתי אמש במפגש שנערך בתמונע. את היית כמה דרגות מעל למשתתפים האחרים. אני מודה לך על דברייך והניתוח הבהיר של המציאות הדפוקה בה אנו חיים. ולגבי נושא הערב, האם השמאל יכול להיות אפקטיבי? מסובך. השמאל יכול להיות התנועה המשמעותית בישראל בתנאי שלא יהיה מזויף. במהות השמאל טמונה האמונה כי יש לשנות את האדם וכי יש לבנות את החברה מחדש. מיסדי המדינה היו אנשי שמאל עם חזון שמאלני אבל לערבים לא היה מקום בחלום/חזון הזה. היה מקום בו למהפכנים הרפובליקנים מספרד, ולעוד תנועות מהפכניות, רק לערבים השכנים הקרובים לא היה מקום. גם לא בשומר הצעיר – ולראיה ערבים , חברי מפ"מ שהיו מעונינים לא יכלו להתקבל לקיבוץ – פאר היצירה הסוציאליסטית בארץ. הצרוף המטורף בין סוציאליזם לתנועה לאומית לא צלח. אבל הגזענות היתה מופנית לא רק כלפי הערבים אלא גם כלפי המזרחיים "הדומים כל כך לערבים". אבל קיים גם תנאי נוסף והוא נכונות השמאל לשוב ולהיות תנועה עממית. להפסיק להיות תנועה "לבנה" כמו מרץ המזכירה לי את הנרודניקים ברוסיה של טרום המהפכה. הבעיות הכלכליות, חברתיות, בריאותיות, השכלתיות בישראל אינן כה מסובכות, הן בנות פתרון. בסך הכל מדובר במדינה בסדר גודל של עיר גדולה. יש משאבים לדבר אך אין רצון כי ההון נהנה מהמצב ומעצב כרצונו את השלטון.
    אני מתלבט בשאלה אם להצביע דעם בבחירות הקרובות. רוב עקרונות דעם מקובלים עלי, אבל אינני מבין את פשר ההזדהות עם העם הסורי, שוב קביעה קולוניאליסטית. אזרחי סוריה , ידוע לך ודאי, נחלקים לקבוצות לאומיות-דתיות-אתניות שונות המוכנות לחסל האחת את השניה. מדוע זה תתמוך דעם בזרם אחד מהזרמים המורדים? מי כשר? מי טמא? אינני בטוח שהעלווים הנלחמים למען אסד אכזריים יותר מאלה שנלחמים בהם. כורדים או סונים. מסורת הג'נוסייד מושרשת – ראי הטבח בדרוזים, הטבח שהביא להשמדה כמעט מוחלטת של האשורים, ועוד. ענין נוסף שמפריע לי היא הקביעה הנחרצת שיש לפרק את כל ההתנחלויות. אינני סבור שיש כח המסוגל לבצע זאת. מדוע לא לקבל את הנוסחה הקיימת של גבולות 67 עם תיקוני גבול וחילופי שטחים. גם אז אינני יודע אם אפשרי הדבר. ונקודה אחרונה, לא אהבתי את דרך הניסוח בחלק מהעקרונות, כאילו כתב אותם סטליניסט.
    אני מאחל לך הצלחה רבה, ומודה לך שוב על משב הרוח המרענן שהבאת לנו.
    מנחם אבישר

  2. דני אני מסכים עם כל מה שאתה אומר ולכן אני תומך בדעם ואף הצטרפתי לדעם. כי אם תצפה בנאום של אסמא מהפגנת 45 שנה לכיבוש תראה שהיא יוצאת בביקורת קודם לעולם הערבי, אח"כ למנהיגות הפלסטינית הן ב 48 ושל 67 ורק אז נגד המנהיגות הציונית.
    http://www.youtube.com/watch?v=IiW_E3zIPE4

  3. Avatar דני

    אסמא שלום, קראתי כמה פוסטים מהבלוג שלך, ואני די מסכים עם רוב הדברים שאת מציגה, וגם לי מציקה מאוד וחורה לי העובדה שלמיליוני אזרחים פלסטינים אין זכויות אזרח מלאות כמו בכל מדינה דמוקראטית מערבית, הם חיים בעוני יחסי, ויש הגבלות על יבוא, קשיים בפיתוח הכלכלה, תשתיות גרועות, לא מערכת בריאות נורמלית (הם נאלצים לבוא לישראל), לא מערכת חינוך שתכשיר מספיק אנשי מקצוע שדרושים למשק מודרני של המאה ה-21. המדינה שלי, שבמקרה אני משרת בצבאה, עוזרת להנציח מצב מעוות שכזה וזה מכאיב לי.
    לאחרונה, עם זאת, צצות בי ספקות באשר לכנות של ההנהגה הפלסטינית, באשר לתהליך השלום, במוטיבציה של הציבור הערבי בשטחים ובעזה להשיג הסדר הוגן של שתי מדינות חופשיות מהסכסוך. מטרידה אותי השנאה התהומית ואפילו האוטיסטית, של הציבור הפלסטיני (כבודו במקומו מונח, אני לא מהנוער הגבעות או מהליכוד שלא תביני לא נכון ) כלפי כל דבר שנשמע ומריח ונראה כמו ישראלי, המון הערות אנטישמיות בעיתונות, זה כאילו הם רואים את ישראל דרך קשית קטנה שיש בה רק חייל או מתנחל עם סנדלי שורש מכוערות ואם 16 או אקדח שמטריד פלסטינים.
    קשה לי לראות איזשהי תקומה לעם שמבסס את הסיפור הלאומי שלו על הנכבבה (שאותה אני לא מכחיש), שמנהיגים מנציחים מסכנות, חיים במחנות פליטים על חשבון אונר"א. ובכלל, אני לא מבין למה לא מפרקים את מחנות הפליטים האלה? רובם ככולם כבר לא נמצאים תחת שלטון ישראלי, האם באמת אנשים רוצים לחיות במקומות כאלה, בשביל להיות סמל לאומי למסכנות הפלסטינים? הרי בכל מקרה אותם אנשים לא ישובו ללוד, רמלה, וצפת, חיפה איקרית וברעם שמהם גורשו סביהם בכוח ועורמה על ידי צה"ל ואצ"ל ולח"י. אני מודע למה שקרה ב-1948, אני לא מהישראלים שמכחישים את הדברים שקרו, אני חושב שההתנחלויות הן חטא על פשע. אבל זה נראה כאילו אצל המנהיגות של פת"ח וחמאס יש אינטרס להשאיר את התושבים במצב מצוקה קיומי, כדי שיהיה אפשר לנגח את ישראל בכל פעם. וכמובן שלהזכיר את הפונדמנטליזם האיסלאמי שצומח בגדה כמו בהרבה מדינות ערביות, שזה מכעיס, לראות מפלגות עם מצע חיובי ופרוגרמה קוהרנטית וקונסטרוקטיבית נדחקות לשוליים. ובמקומכם מצביעים חמאס והאחים המוסלמים. למה?
    רק לשם ההבהרה, אני לא ימני, אולי עשיתי רושם של כזה כי אלה דברים שמטרידים אותי, ואשמח לקבל תשובה.

טראקבקים / פינגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*