פוטין בהאג, השוק של המלחמה באוקראינה וממשלת המבוי הסתום – סקירה פוליטית 17.4.22

בישראל הנושא העיקרי שדנים בו הוא מסגד אל-אקסא. זה נושא שחוזר באופן תקופתי, אין לו קשר לדת אלא לשיקולים פוליטיים של שני הצדדים, שהופכים את נושא ירושלים לנושא הראשי שעוסקים בו בישראל. אבל העולם מתמודד עם נושא הרבה יותר חשוב, והוא המלחמה שמתנהלת על אדמת אוקראינה בין רוסיה לגוש הדמוקרטי.

המלחמה על אדמת אוקראינה:

אמנם הרוסים נסוגו מקייב ומצפון אוקראינה ורכזו את כוחותיהם למזרח המדינה, זאצ למרות הסיוע האדיר לארה”ב מעניקה לאוקראינה, שמגיע לסכום חסר התקדים של – 3 טריליון $! המלחמה עדין לא הוכרעה, כי לאוקראינה אין צבא מספיק גדול שיכול להביא לתבוסה רוסית מהירה, בשעה שלרוסיה יש יותר משאבים ואוכלוסייתה גדולה פי 3 מזו של אוקראינה, לכן יתכן שהאוקראינים לא יגיעו להכרעה והיא תמשך. אולם מתחולל שינוי גדול בכל מה שקשור לעמדת המדינות הדמוקרטיות באירופה, אמריקה ואסיה כלפי רוסיה ומדינות אוטוקרטיות, מה שישפיע על עתיד המשטר הרוסי, ועתיד המדינות האוטוקרטיות באופן כללי. זה ממשיך להשתנות עם התקדמות המלחמה, והתקדמות המערב בבידוד רוסיה.

המלחמה באוקראינה היתה הפתעה אסטרטגית גדולה לאירופה ולארה"ב. עד למלחמה ארה"ב התרכז ביריבות הכלכלית שלה עם סין, ולא השקיעה מחשבה מיוחדת ברוסיה. כלכלת סין הרבה יותר גדולה מזו של רוסיה, והיחסים הכלכליים שהתפתחו בינה לסין במשך עשרות שנים הם הרבה יותר מפותחים מהיחסים עם כל מדינה אחרת. הפלישה הרוסית לאוקראינה הפכה את המצב ושנתה את המדיניות שהתנהלה בין אירופה, ארה”ב ורוסיה במשך 30 השנים האחרונות. למעשה במשך 20 השנים האחרונות התפתח בין כולם שיתוף פעולה אסטרטגי, מתוך גישה שאפשר להשפיע על אופי המשטר באמצעות יחסים הכלכליים וחילופי הסחר. כלומר מתוך הנחה שהיחסים הכלכליים יעזרו להצמיח מעמד ביניים גדול, שירצה יותר חופש, חילופי ידע ושיתוף פעולה עם המערב. לכן האמריקאים האמינו שמלחמה לאומית הפכה לתופעה של העבר, ובלתי מתקבל על הדעת שמדינה תעשה דבר שיפגע בכלכלה שלה ותפתח במלחמה שתביא לבידודה בעולם.

פוטין השפיע על הדמוקרטיות, ולא להיפך:

גם אנחנו האמנו בזמנו שבלתי אפשרי להקים מדינה פלסטינית עצמאית, כי מדינות לאומיות הופכות לדבר בלתי אקטואלי בגלל האופי העולמי של הכלכלה. למשל, בישראל יש הרבה מאוד השקעות הון זרות בה, ובלי הכלכלה הבינלאומית היא לא יכולה להתפתח. לכן היה נראה שלא הגיוני שתפרוץ מלחמה לאומית מהסוג הישן, ומה שעשה פוטין אינו הגיוני במאה ה-21, אין לו מה להרוויח מהמלחמה כאשר העולם מטיל עליו חרם והוא מתבודד מהשוק העולמי.

היום ברור שהרעיון שיחסים כלכליים ישנו את אופי המשטרים הדיקטטורים היתה מוטעית. היום ברור שפוטין השפיע על הכלכלות המערביות באופן שלילי על ידי יצוא אידאולוגיות אנטי דמוקרטיות שהשפיעו ישירות על מדינות. טראמפ הוא הדוגמא המוחשית ביותר לכך, ועל זה אפשר להוסיף את מארין לה פן בצרפת ועוד. במציאות, כאשר המערב התחבר יותר ויותר לרוסיה, הרוסים נעלו את הקשרים התרבותיים ביניהם ואת זרימת המידע ההדדי. הטלוויזיות נשלטו לחלוטין ובאופן בלעדי על ידי המשטר, היה שם פיקוח על הפייסבוק והרשתות החברתיות, ואי אפשר היה לבנות שום אופוזיציה לפוטין. כך הצליח פוטין לבודד את השפעת המערב ברוסיה, ובו בזמן קנה את הנאמנות של גורמים במערב בהרבה מאוד כסף, והפיץ בו אידאולוגיות פשיסטיות ואנטי דמוקרטית. זוהי הסיבה שמדינות אירופה החליטו להתנתק מהגז והנפט הרוסי, ולפתח מקורות אנרגיה משלהם. פתאום הם הבינו שפוטין אינו בן ברית ליחסים שלום ושיתוף פעולה כלכלי, כי הוא מנצל את שיתוף הפעולה הכלכלי נגדם באופן פעיל.

מה שמראה על השינוי בעולם ובמיוחד בארה”ב קשור לפניה של ארה”ב לבית הדין לפשעי מלחמה בהאג, לאור פשעי המלחמה שלו באוקראינה. לכן ארה”ב מובילה את המאמץ לאסוף מידע על פשעי המלחמה של פוטין באוקראינה כדי להביא אותו לבית הדין לפשעי מלחמה. זה היה צריך לקרות מזמן לאור פשעי המלחמה שלו בסוריה, שהיו עשרות מונים יותר גרועים ממה שרואים היום באוקראינה. רוסיה ואיראן פשוט הרסו את סוריה על ראש תושביה. בכל המלחמות הקודמות שהיו, ארה"ב התנגדה לבדוק פשעי מלחמה, ועד היום האמריקאים לא חתמו על מסמך היסוד שעל בסיסו הוקם בית הדין לפשעי מלחמה בהאג, כאשר טראמפ בכלל ניסה להעניש אותו והסתלק משם. אם ארה”ב חוזרת וחותמת על מסמך היסוד של בית הדין בהאג, מבלי להתערב במלחמה ישירות צבאית, זה שינוי גדול. ביחס לישראל זה שינוי גדול מאוד, כי ישראל תמיד התנגדה לבית הדין הזה בטענה שהוא מוטה נגדה, כשהיא נשענת על עמדת ארה"ב, ומהיום היא לא תוכל להמשיך לעשות את זה.

השוק של 9/11/2001:

השנוי בעמדה האמריקאית נגד מדינות דיכוי, מביא גם לשינוי עמדה ביחס לסעודיה. 30 חברי קונגרס דמוקרטים שלחו לביידן מכתב שבו הם קוראים לו לחשוב מחדש על היחסים עם סעודיה. אין זה סוד שסעודיה לא מכבדת את זכויות האדם והאזרח, מה שמסביר את הקשר בין פוטין לבין מחמד בן סלמאן. בשנות ה- 70 וה- 80 האמריקאים היו סבלנים כלפי הסעודים בגלל נושא הנפט. זה גם ידוע שלחברות הנפט האמריקאיות היה אינטרס מובנה לבנות את היחסים עם סעודיה. המשטר הסעודי מבחינתו השתמש בהכנסות העצומות מהנפט כדי להפיץ בתוך סעודיה ובעולם המערבי את הרעיון הווהבי הפונדמנטליסטי, וגם התערבה באפגניסטן. כל זה הביא להתקפה על בניין התאומים ועל הפנטגון ב-11 לספטמבר 2001, שהיה הפתעה מוחלטת. השוק הזה שינה את מדיניות ארה"ב גרם לה לכבוש עיראק ולהיכנס לאפגניסטן, מה ששינה את המצב במזה"ת לגמרי. עד אז הם נהגו לעצום עיניים מבלי לבדוק את האידאולוגיה של המשטר, כל עוד הם מכרו להם נפט. ומאז השתנה היחס לסעודיה, ולבן סלמאן.

פוטין גם הוא עשה דבר דומה. גם מנע כל אפשרות לעשות ביקורת על המשטר, מה שלא מנע מחברות האנרגיה בגרמניה ואיטליה להמשיך לשתף אתו פעולה. פוטין אמנם לא הפיץ את הרעיון הווהבי, אבל הוא הפיץ את הרעיון הלאומני פשיסטי במטרה לפרק את האיחוד האירופי ואת המדינות הדמוקרטיות. ידוע שמאות אם לא אלפי חברות אמריקאיות פעלו ברוסיה, ולא האמינו שפוטין עשה את מה שעה. מבחינה זו אוקראינה היתה כמו ה- 9/11 לאמריקאים ולעולם. היום נראים היחסים עם המדינות האלה כדבר שבסופו של דבר הורס את הדמוקרטיות, ולכן הם משנים את יחסיהם לא רק כלפי הסעודים, אלא גם עם מצרים. ראה הקריאה של שר החוץ האמריקאי בלינקן לשחרר את עלאא עבד אל-פתאח שהיה פעיל מאוד ב- 2011, נידון לארבע שנות מאסר אחרי שישב בכלא חמש שנים. העולם משתנה, וכל הדמוקרטיות צריכות להתייחס למשטרי דיכוי, ולהכפיף את האינטרסים הכלכליים שלהם לדמוקרטיה, כי בלי דמוקרטיה, אף חברה לא יכולה להתפתח. רוסיה איננה סעודיה, היא לא רק דיקטטורית, היא מושחתת, אין בה חוק, ומשאביה משרתים קבוצות של אוליגרכים שנמצאים סביב המפלגה הקומוניסטית. החיים ברוסיה נשלטים על ידי השאיפות של אנשים ששולטים לגמרי בעם שלהם ובמידע המגיע אליו, ועושים מה שהם רוצים.

ישראלי לעומתם ממשיכה בקו הישן, כי היא מצפה שציר פוטין – בן סלמאן- סין יחזור למה שהיה לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, כי העיקר זה האינטרסים הכלכליים. הציבור הרוסי או הסעודי או הסיני לא מצליח להבין בצורה עמוקה את הפוליטיקה. יש בהם רק את המידע שהשליט מעוניין שיגיע אליהם, ואם פוטין טוען שהאוקראינים נשלטים על ידי נאצים, העם מקבל את זה ומצדיק את המלחמה. אין מידע חופשי, אין מפלגות, אין דיון, השליט שולט במה שהם חושבים. ברוסיה, מי שטוען שמתנהלת מלחמה באוקראינה מקבל 15 שנים בכלא. זה מה שקורה גם בסעודיה ובסין. הדמוקרטיה פותחת פתח לשינוי עמדות וחילופי מידע, אבל לזה יש מחיר. דמוקרטיה יכולה להביא לירידה בפופולריות של שליט, במקרה זה ביידן, אבל זה מקור הכוח של דמוקרטיה, שאנשים יכולים לבחור במי שהם רוצים ולשנות את דעתם. אם יוקר המחיה עולה, אפשר להחליף נשיא, בעוד שברוסיה, גם אם הכלכלה תתמוטט, אנשים ימשיכו להאמין בפוטין כגיבור, גם אם נהרגו 20 אלף חיילים רוסים כי הוא מלעיט אותם בשקרים. בארה”ב זה היה גורם להפגנות אבל ברוסיה כלום.

לכן ישראל אומרת לעצמה, בואו נחכה, המשטר הרוסי ימשיך להתקיים בכל מקרה. אם נותנים לרוסים עבודה ודיור, הם לא רוצים לחשוב יותר מדי, או לבחור בין ימין ושמאל, או להתמודד עם השאלה איך לנהל את המדינה והמשאבים שלה. זה לא בידיים שלהם אלא בידי גרעין קטן שמחליט. לכן ישראל מאמינה שארה”ב תחזור לידיים של טראמפ. יש בחירות בקונגרס בנובמבר, ואם ביידן יאבד את הרוב, הוא לא יוכל לחוקק ולהנהיג, והיא מקווה שזה יפתח את הדרך לטראמפ. מצד שני, הדמוקרטים בארה”ב הכריזו מלחמה נגד חברות הנפט האמריקאיות תומכות ברוסיה ומתנגדות להוזיל את מחירי הנפט כדי לפגוע בלגיטימיות של ביידן.

ישראל, הכיבוש והדמוקרטיה:

החברים של ישראל במצרים וסעודיה נחשבים כאויבי הדמוקרטיה, החל מדיכוי נשים, ועד רצח העיתונאי חשוקג'י – לאף אחד מהם אין חסינות. ישראל רוצה לחזור לעולם הדיכוי הישן והטוב. לסגור 2 מיליון פלסטינים בעזה, ולדכא עוד 3 מיליון פלסטינים בגדה. בימים אלה ממש ונוכח עיני העולם כולו, היא דורשת נקמה על רצח ישראלים על ידי בודדים, ופותחת במתקפות על ג'נין ומקומות נוספים כשהיא הורגת 14 בני אדם, כולל נשים ונוער, מחומשים או לא, מה שרק יגרום להתקפות נוספות היא התכוונה לשפוך דם בכוונת תחילה כנקמה, כעונש קולקטיבי נגד אנשים שאין להם שום קשר למי שתקף ישראלים – וזה פשע מלחמה. וזה מוביל לאבדן דרך שממשיכה כבר 50 שנה. ישראל נכנסה לג'נין ב-2002 ורצחה רבים, ואחרי 20 שנה שוב נכנסת והורגת בני נוער שעדין לא נולדו לפני 20 שנה. באותו הזמן, היא גם רוצה לאפשר ליתר הפלסטינים להמשיך לעבוד בישראל, כדי לא לפתוח חזית יותר רחבה ולקנות את השקט בעזרת עבודה. לכן היא אפשרה לערבים מישראל להיכנס לג'נין כדי לקנות סחורות, כדי שהכלכלה לא תתמוטט. זאת הדרך הכפולה שבה היא מנהלת את הבעיה הפלסטינית.

כאשר העולם רואה את זה, כשישראל מדברת על דמוקרטיה ועל סיום המלחמה ופתיחת יחסים כלכליים עם כולם, וממשיכה לנהוג בשיטות הכיבוש האלימות של המאה ה-20, אין לזה שום הגיון. הכלכלנים ומשכילים מבינים שאין להתנהגות כזאת מקום בעולם שהכלכלה בו מאוחדת. הם מבינים שצריך לבנות כלכלה שמועילה לכל האנשים, ולא רק לחלקם על בסיס דתי, לאומי או כל עקרון שהמפלגה הקומוניסטית מחליטה עליו. לכן ההיגיון של ישראל אינו שונה בהרבה מזה של פוטין, כאשר החברה הבינלאומית לא מוכנה לקבל את הטיפול הישראלי בפלסטינים, או של סיסי ובן סלמאן עם העמים שלהם. בנט, סיסי ובן סלמאן הם שותפים, כאשר אף אחד מהם לא מתערב בפוליטיקה הפנימית של האחרים, והם מגנים זה על זה. המזרח התיכון כולו שוקע בבעיה הזאת, כאשר עמי האזור חיים בכלא גדול שקוראים לו המזרח התיכון. זהו אזור מפגר, שלא מסוגל להיכנס למאה ה- 21 על בסיס כלכלה מתחדשת ושוויונית, שמאפשרת התפתחות. הם מעדיפים את הכלכלה שמבוססת על כיבוש, ועל פערים חברתיים שמובילים לבעיות פוליטיות שאי אפשר לצאת מהם. לא בנושא הפלסטיני ולא בנושא החברתי בתוך החברה הישראלית. אין שום יוזמה לעשות כאן שינוי שורשי.

ממשלת המבוי הסתום:

במצב הנוכחי, הממשלה הגיעה למבוי סתום עם 60 חברי כנסת, ואינה יכולה להעביר שום חוק, אבל גם אין אפשרות להפיל אותה, כי זה דורש 61 ח"כים. המשותפת לא רוצים להפיל את הממשלה הנוכחית וללכת לבחירות חדשות, ומנצלת את המצב כדי לעשות הרבה כותרות בתקשורת. ראה את איימן עודה עם הפרובוקציות שלו נגד השוטרים שמשרתים במשטרה או בצבא, מה שלא מפריע לו לתמוך בפוטין, באסד, וברשות הפלסטינית, שהיא הבוגדת הבולטת מכולם בבני עמה. לכן למשותפת אין שום פרוגרמה אלטרנטיבית, מלבד לצאת בהצהרות קיצוניות ומתגרות, שאין מאחוריהם שום עיקרון. העולם היום נמצא במלחמת קיום של ממש, לא פחות מזה. האם אנו רוצים את פוטין, סיסי, בן סלמאן ובנט? או שאנחנו רוצים חברה דמוקרטית שוויונית עם שיתוף פעולה בין עמים ואנשים על בסיס עקרונות דמוקרטים? איננו מוכנים להתקשר לרעיונות ללאומיים ודתיים, שתואמים את פוטין, טראמפ, מארין לה פן, והסינים, כי מלחמות דתיות לאומיות אינן מובילות לשום מקום.

ב-סי.אנ.אנ. שמענו את אחד מתומכי טראמפ, שטוען שהם נלחמים נגד הרעיון הניאו-ליברלי כי הוא רעיון של הדמוקרטים, וביידן הוא ניאו-ליברלי. זה מזכיר את הנאצים, כאשר היטלר טען שהמשטר הקפיטליסטי הוא גרוע ונשלט על ידי יהודים, וצריך לבנות את גרמניה כמדינה שמשרתת את אזרחי הלאום הגרמני, נגד שאר העולם הקפיטליסטי. זה היה מזעזע לשמוע את זה במאה ה-21 בטלוויזיה כמו ה-סי.אנ.אנ. כאילו חזרנו לתקופת הנאצים. לטענתו, הדמוקרטים בארה"ב, שתומכים בשחורים ומיעוטים, בנשים, בלהט"בים, בשוויון, ומעודדים התאגדות עובדים, הם הניאו-ליברלים והם האויב האמתי. בלי קשר לעובדה שביידן ואנחנו לא תומכים בניאו ליברליזם אלא במדינת רווחה. כאשר האידאולוגיה של פוטין, אסד, סיסי, ונתניהו/בנט מופיעה בארה"ב בראש החדשות, זה מפחיד. אם זה מה שישלוט –אין לנו עתיד.