ת.ז. פרק 6:

הפעם לא מדובר בזהות שלי, אלא בזאת של השכנים היקרים שלי.

הייתי בטוחה שיש אירוסין של איזה שכן ערבי, ושבגלל זה השמיים נקרעו מהקולות הרועמים של המוזיקה הערבית: סמירה טופיק, עלא דלעונה, והמכה הנצחת היתה של העיבוד לעברית של מלחם ברכאת "אווא-אווא-אווא" – שם קוד למי שמכיר את הביצוע המשוגע של השיר הזה שמיליונים בעולם הערבי רקדו אותו עד שכרון חושים. אבל לא ולא, מדובר בשמחת תורה (חג?) שהשכנים חגגו אותו בבית הכנסת הסמוך לביתי, בשכונת "נוזהה" שביפו.

הם ערבים אבל הם לא יודעים, אמר מכר שלי.

Avatar

אודות אסמא אגבארייה-זחאלקה