הממשלה הראשונה שקמה אחרי המהפכה, בראשות עיסאם שרף, מינתה את הדר' אחמד בורעי לשר העבודה, אשר ידוע כתומך בפלורליזם של האיגודים המקצועיים, ומועמדותו אף נתמכה על ידי האיגודים העצמאיים. בסיועו של השר בורעי נוסח, מיד בחודשים הראשונים שלאחר המהפכה, חוק איגודים מקצועיים חדש, כל זאת בשעה שנשיא האיגוד הרשמי (השייך למפלגת השלטון של מובארכ), חוסיין מוג'אוור, הושלך לכלא בהאשמה בקבלת שוחד ובמעורבות בדיכוי ההפגנות בתחריר. הדמות הבולטת בפדרציה של האיגודים העצמאיים שהוקמה בתוך התהליך המהפכני הוא ללא ספק כמאל אבו עיטא, מנהיג האיגוד של פקידי מס הקרקע. אבו עיטא, המשתייך למפלגת "כראמה" נבחר בנובמבר 2011 לפרלמנט ברשימת המפלגה בעלת האוריינטציה הנאצריסטית, הוא פעיל ותיק בזירה הפועלית ולזכותו עומדת העובדה שעמד בראש האיגוד העצמאי הראשון שהוקם עוד בתקופת השלטון הישן (13).
דוגמא נוספת להתפתחות חיובית שהתרחשה בחודשים הנידונים הם הבחירות שנערכו באוקטובר 2011 למוסדות איגוד הרופאים. בבחירות הופיעה רשימת העצמאות החילונית-שמאלית שזוהתה עם קבוצת רופאים נטולי זכויות, בראשות דר' מונא מינה, וזכתה לתמיכה רחבה בערים הגדולות (קהיר, אלכסנדריה, סואס לוקסור). למרות שהאחים המוסלמים זכו ברוב המושבים בהנהגת האיגוד, משקפים הישגי הרשימה של השמאל החילוני, בראשותה של דר' מינה, את התחושה שכוחות חדשים עולים בתנועת המהפכה (14). דר' מינה, אישה מרשימה ממוצא קופטי, הוליכה את מאבק הרופאים המתמחים, בתקופה שקדמה למהפכה, אל מול הנהגת האיגוד המאובנת, שנשלטה כבר אז על ידי האחים המוסלמים. בראיון שנתנה דר' מינה לאסמא אגבריה, בקהיר שנת 2008, היא סיפרה על מאבקם. ניכר היה שדמות כזו, מגובה בפעילים כמוה, תיצור אמינות ותהווה גורם המסוגל להתמודד מול האחים המוסלמים.
צעד אחד קדימה שני צעדים אחורה
מסיבות שאינן לגמרי ברורות, הקשורות גם לנסיבות הכלליות וללחץ האדיר שמפעילה המועצה הצבאית על כל הגורמים, וכן להעדר מנהיגות פוליטית בעלת משקל משמעותי המייצגת עובדים ואת האינטרסים שלהם במאבק על עתידו של המשטר, ניתן לראות נסיגה במעמדם של האיגודים החל מנובמבר 2011.
החלטת השר אחמד בורעי לדחות את הבחירות לאיגודים המקצועיים הרשמיים בגין הצטלבותם עם מערכת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות, אפשרה למנהיגות הישנה והמושחתת לחזור ולתפוס את עמדות השליטה באיגוד, בתמיכתה הגלויה של המועצה הצבאית שמעוניינת במניעת צמיחה של איגודים דינמיים ועצמאיים. האחים המוסלמים, שהחלו רוקמים חלומות על מעמדם העתידי החדש כשליטי מצרים, מעדיפים גם הם איגוד צייתן על פני דמוקרטיה של עובדים המאוגדים בוועדים משלהם, הקובעים את מדיניותם בהתאם לאינטרסים שלהם עצמם. בד-בבד, השבאב והכוחות הליבראליים, שאימצו את התפיסה המוטעית לפיה הדמוקרטיה קודמת לצדק החברתי, הותירו את העובדים בשולי המאבק והרחיקו אותם מדעת הקהל, העיתונות והזירה הפוליטית.
כמו כן, הדיון בחוק האיגודים המקצועיים נדחה, בתמיכתם של המועצה הצבאית והאחים המוסלמים, מה שאיפשר להתאחדות הרשמית את המשך השליטה בתקציבי ממשלה נדיבים, וכספי
כתיבת תגובה