בסופו של דבר ובאופן בלתי נמנע, הדרך לשינוי אמיתי חייבת לעבור דרך הפוליטיקה […]. אנשי מסיבת התה ידעו זאת, האם יודעים זאת גם אנשי לכבוש את וול סטריט?"
בימים אלו מתנהלת מחלוקת חריפה בתוך התנועה בנוגע לתמיכה באובמה. חלק מן המפגינים רוצים לתמוך באובמה לקראת הבחירות וחלק אחר רוצה לבסס את תנועת המחאה הבינלאומית על המאבק בבנקים הבינלאומיים, כמו הדויטשה בנק. מכאן שעדיין לא הבשילה האפשרות להקמת מפלגה פוליטית חדשה. התנועה משחזרת את הערוץ האקטיביסטי והלא ממוקד פוליטית של קודמתה – התנועה נגד הגלובליזציה.
חלק שני – לשחרר את רוטשילד מהכיבוש
נקודת המוצא של המחאה החברתית בישראל זהה לזו של תנועות המחאה בכל חלקי העולם, כפי שעולה ממחקר חדש של הביטוח הלאומי. האמת שבקעה מתנועת אוקיופיי וול סטריט וקיבלה אישור ממחקר שנערך על ידי ועדת הכלכלה של הקונגרס, מקבלת אישור גם בישראל – צעירים, בני 30-55, נמנים יותר עם העשרונים התחתונים ופחות עם העליונים. המעמד הצעיר והעובד, ההולך ומתרושש, הוא שהניע את גל המחאה החברתית בעולם במטרה לכבוש מחדש את מקומו בזירה הכלכלית-חברתית.
בדומה לאחיותיה בעולם, תנועת המחאה בישראל כבשה את הציבור בישראל כשהיא משופעת בכוחות תוססים, סקרניים, מלאי עניין ותעוזה. התנועה החדשה הגבירה את האמונה באפשרות השינוי בעקבות ההשפעה הגדולה על דעת הקהל.
סטפן הסל טען ביחס לתנועה שקמה ברוטשילד כי זו אינה מהווה מהפכה אידיאולוגית. הדור הזה, לדבריו, אינו תובע מהממשלות להיעלם, אלא אך לשנות את דרכי התמודדותן עם הצרכים שלו. במילים של מאהל רוטשילד: "אתם עובדים בשבילנו". משמע, גלגול האחריות בתוך השיטה הקפיטליסטית אל יחסי עובד-מעביד, ולא אל יחסים פוליטיים של אזרח מול שלטון. תנועת המחאה ביקשה מן הממשלה להיות מה שאינה יכולה להיות: לוותר על האידיאולוגיה שלה ולהפוך לאחרת. כל זה במקום שתנועת המחאה עצמה תנסח אידיאולוגיה משלה ותבחר באמצעים למימושה.
דפני ליף נולדה בשנת 1986, כשנה לאחר שהוחלט בישראל על המעבר מסוציאליזם ציוני אל קפיטליזם חזירי. השיטה הקפיטליסטית שהמתווה שלה נכתב ופורסם בשנת 1985 – "תכנית הייצוב" – אשר כללה הפרטה, שבירת כוח העבודה המאורגן, חוק ההסדרים וצמצום הגרעון התקציבי, הביאה את ישראל לצמיחה כלכלית שהנהנים ממנה הם האלפיון העליון, בעוד ששאר בני החברה נאלצים לעבוד קשה מאוד על מנת לממן את יוקר המחייה שגובה הצמיחה. שני עשורים חלפו עד שהבין הדור שנולד לאחר שנת 1985 כי הוא חי במדינה שאינו שותף לדרכה, אלא הנו רק בגדר פועל לבן שמקיים אותה למען הבורגנות.
הקריאה לצדק חברתי נולדה בישראל ב-14 ביולי, מהספה שהציבה ברוטשילד דפני ליף. קריאה זו העמידה לראשונה בישראל תנועה ציבורית רחבה, הקוראת תיגר על מדיניות הממשלה ומבטאת אי-אמון בשיטה הכלכלית-חברתית הקפיטליסטית.
מפלגת דעם ראתה בתנועה זו תופעה חדשה ואותנטית הראויה לתמיכה ולהכוונה. התנועה התעוררה על בסיס השחיקה הכלכלית של מעמד הביניים, מכירת הכלכלה ל-12 משפחות במימון אשראי הציבור והפרטת השירותים הציבוריים: פנסיה,
כתיבת תגובה