נשמתה של אמריקה מול נשמתו של נתניהו

כאשר צ'ק שומר, יו"ר הסנט האמריקאי , קרא לישראלים לקיים בחירות כדי להפיל את ביבי נתניהו, נראה שמשהו מאוד עמוק השתבש ביחסים בין ארה"ב לישראל. נאומו המכונן של שומר ביטא חרדה לעתידה של ישראל לאור טבח ה-7 באוקטובר. אבל נראה שמעל לכל, מה שבאמת מדיר את שנתם של אנשי הממשל האמריקאי, הוא צלו המאיים של טראמפ, שלא מפסיק לנשוף בעורפו של ביידן.

אפשר לומר בוודאות, שגורלו של נתניהו נחרץ באותה שבת איומה, כאשר הוא וכל מפקדי הצבא לקו בשיתוק מוחלט. רק קולו הרועם של ביידן – Don't! עצר את המפולת, ואפשר את התאוששותה של אומה, שעדיין חווה את הטראומה במלוא עוצמתה.

למרות מדיניותו החברתית כלכלית, ולמרות נתונים מקרו כלכליים חיוביים, תלוי גורלו של ביידן על בלימה. עמדתו הנחרצת מול הבריונות של פוטין, ותמיכתו בעובדים, בשחורים, ובנשים, אינן מסייעות לפופולריות שלו להתרומם. לעומתו, ככל שדונלד טראמפ מקצין את הרטוריקה הפשיסטית שלו, מפסיד במשפטים שמתנהלים נגדו, מוצג כשקרן פתולוגי, גנב ופרובוקטור, הפופולריות שלו רק ממריאה.

המכה הקשה שספגה ישראל, וחוסר מוכנותה להתמודד נפשית וביטחונית עם אסון בקנה מידה כמו זה שכפתה עליה המתקפה של חמאס, הכריחו את ביידן להיכנס בעל כורחו למערכה הרסנית ויצרית. וכך מצא עצמו הנשיא האמריקאי מככב בסרט אימה, שבו מוצגים הרס, מוות ורעב בקנה מידה חסר תקדים, והעולם המזועזע שואל את עצמו כיצד מעצמה צבאית רבת כח כמו ישראל, דורסת ללא רחם אוכלוסיה אזרחית של פליטים שמאבדים את המעט שיש להם.

ברחובות ישראל מתנוססת הסיסמא "אתה הראש, אתה אשם" בהתרסה כלפי בנימין נתניהו המסרב להכיר באחריותו לטבח. באותה שעה, ברחובות ניו יורק וערים רבות בארה"ב, מתקיימות הפגנות המוניות נגד ביידן המכונה בפי המפגינים Genocide Joe. לאמור, ישראל מבצעת רצח עם, ואתה אחראי באופן ישיר למעשיה בעזה.

הדרישה שמפנים המפגינים לביידן להכריז על הפסקת אש מידית, משמעותה מתן חבל הצלה לחמאס, ואור ירוק להתקדם ביישום תכניתו להקים את החליפות האסלאמית From the River to the Sea. הבעיה היא שהמפגינים הם חלק מהקואליציה של ביידן, ובלי קולותיהם הוא יתקשה לגבור על טראמפ. נצחונו של האחרון,  יפיל את ארה"ב לתוך התהום. בסרט הזה כבר היינו.

רצה הגורל שביידן ונתניהו יתנגשו ראש בראש, כאשר כל אחד מהם מתמודד עם בעיה קיומית. מהצד האחד ניצבת הקואליציה של ביבי עם בן גביר וסמוטריץ'. מולה עומדת הקואליציה של ביידן עם בני סנדרס ורשידה טליב. מדובר בשתי קואליציות מנוגדות בתכלית. הראשונה חברה לגורמי ימין קיצוני; ואילו יריבתה כוללת שמאל רדיקאלי ואת תנועת השחורים האקטיביסטית Black Lives Matter. ביידן מנסה בכל דרך אפשרית לפרק את השותפות בין ביבי לבן גביר וסמוטריץ'. הוא הכריז עליהם כאישים בלתי רצויים, הטיל סנקציות על מתנחלים, וחזר והסביר לביבי שמעשיהם והצהרותיהם גורמים לנזק תדמיתי חסר תקדים.

אבל ביבי לא ממצמץ. הוא יודע שסיום השותפות עם בן גביר וסמוטריץ' יפיל את ממשלתו ויביא קץ לקריירה הפוליטית שלו. העימות בין ביבי לביידן התחיל לפני יותר משנה, כאשר יריב לוין הכריז על ההפיכה המשטרית, וסמוטריץ' קרא למחוק את חווארה. היום, חמישה חודשים לאחר טבח ה-7 באוקטובר, כאשר עזה הרוסה עד היסוד, ותמונות המוות והייאוש מוקרנות על כל מסך ברחבי העולם, הדרדרו היחסים בין שני המנהיגים לכדי משחק סכום אפס: ביבי או ביידן.

נראה ששני הצדדים הסירו את הכפפות. נתניהו גייס רוב של 100 ח"כים בכנסת כדי לדחות את רעיון שתי המדינות, והוא מגייס מחדש את הבייס למלחמת ראש בראש עם ביידן. כך הוא ממצב את עצמו כמנהיג היחיד שיכול "לעמוד מול הלחץ" האמריקאי; היחיד שיכול למנוע הקמת מדינה פלסטינית; והיחיד שיכול להוביל את ישראל "לחיסול חמאס". כל מי שמסכים עם ביידן מוצג כמשת"פ, ומי שקורא לבחירות עכשיו פוגע באפשרות להשיג "ניצחון מוחלט". ביידן מוצג כמי שהפך מאוהב לאויב. לתפישת ממשלת ישראל, ביידן פועל נגד האינטרס הישראלי משיקולים אלקטורליים; וצ'ק שומר מואשם שהוא מתייחס לישראל כאל רפובליקת בננות.

ומי אחראי על המחדל הנורא ב-7 באוקטובר? לפי הנרטיב של ביבי, האשמים העיקרים הם הרמטכ"ל וראש השב"כ, ועליהם ללכת. וביבי עצמו? הוא חייב להישאר. בעוד שלכל פקיד או גנרל יש תחליף, לביבי אין. כפי שהוכח בעשרים השנים האחרונות, בכל פעם כשהיה נדמה שהוא נופל, הוא  הצליח לקום מחדש. העם בישראל צריך מנהיג חזק כמו נתניהו. שממתין, יחד עם מנהיגים "חזקים" אחרים דוגמת פוטין או ארדואן שידידם דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן.

הבעיה של ביידן איננה רק ביבי וממשלתו. צ'ק שומר הזכיר בנאומו את קן הצרעות שמונע השגה של כל הסדר שלום. לצד סמוטריץ' ובן גביר, הוא מנה גם את חמאס והרשות הפלסטינית. יכולנו להוסיף לרשימה הזאת עוד שמות רבים נוספים, כמו חמינאי, בן סלמן ונסראללה, העומדים בראש משטרים רודניים ועוינים לעיקרון הדמוקרטיה.

לא זו בלבד, אלא שכמו ביבי גם ביידן נתון לחסדיהם של גורמים קיצוניים. האחד רוצה את ארץ ישראל השלמה כמדינת הלכה אוטוקרטית; והשני רוצה את פלסטין מהנהר עד הים כמדינת הלכה אסלאמית. אולם, בעוד שביידן וצ'ק שומר מתנגשים עם האגף הקיצוני במפלגתם, נתניהו מתמסר בכל לבו לימין הקיצוני. הוא מוכן לסכן את עתידה של מדינת ישראל, את אופייה הדמוקרטי, ואת מקומה בקרב העמים הנאורים, למען מטרה אחת – לשרוד בשלטון.

ישנו גורם אחד שיכול להציל את הדמוקרטיה, הן באמריקה והן בישראל. זהו אותו גורם שאף אחד לא מזכיר, אבל הוא לא מפסיק להיות נוכח. זה הגורם היחיד שיכול להציג קבלות, מאחר והוא הצליח לסכל את המהפכה המשטרית במאבק ארוך ועיקש. אם יש לביידן בן ברית בישראל, הרי שזו תנועת המחאה, אותם מאות אלפי פעילות ופעילים שיוצאים היום פעם נוספת לרחובות,  בדרישה "בחירות עכשיו".

בזמן שכל מפלגות הקואליציה ורוב מפלגות האופוזיציה היו שבויות בקונספציה שניתן לנהל את הסכסוך עם הפלסטינים במקום לפתור אותו. וכדי להבטיח שלא יהיה פתרון, הן  האכילו את המפלצת בעזה, עד שהיא קמה על יוצריה. לעומתם, תנועת המחאה הובילה  מאות אלפים נגד הימין הקיצוני המשיחי, נגד  החרדים, המתנחלים, ונגד כל אלה ששואפים להפוך את ישראל לדיקטטורה. החזון של תנועת המחאה הוא ישראל שוויונית ודמוקרטית, שתחייה  בשלום וביחסי שכנות טובים עם הפלסטינים. תומכי הדמוקרטיה אינם מוכנים לחיות במדינת אפרטהייד או במדינת הלכה, ולכן הם יצאו לרחובות כדי ליצור מציאות אחרת, ולהבטיח את עתיד הדורות הבאים.

זאת הסיבה שישראל צריכה ללכת לבחירות עכשיו. ההנהגה הפוליטית וראשי מערכת הביטחון איבדו את אמון העם. השאלה עליה ייסובו הבחירות הבאות לא תהיה מדינה פלסטינית כן או לא, כפי שביבי היה רוצה. השאלה שתעמוד בפני הבוחרים תהיה מאוד  פשוטה – מי אחראי לטבח ה-7 באוקטובר. מי בנה וקידום את הקונספציה שכשלה. בבחירות הבאות אנחנו נצטרך להתמודד עם השאלה האם לנהל או לפתור את הסכסוך. אלו שהיו מוכנים לחזק את חמאס כדי למנוע פתרון,יאלצו ללכת הביתה.  הקונספציה שלהם תיזרק אל פח הזבל של ההיסטוריה.

אבל, האם הסתלקותו של ביבי מהזירה הפוליטית תפתור את השאלה הפלסטינית? כנראה שלא. בסופו של דבר, השאלה הזו תלויה בפלסטינים עצמם. למרבה הצער, רוב הפלסטינים מקבלים את הרשות הפלסטינית  כגזירה משמיים, ונגררים אחרי הרטוריקה הקיצונית והמתלהמת והנצחונות המדומיינים של חמאס. בסופו של יום יהיה עליהם להחליט לאן פניהם מועדות.

ומה עם עתידו של ביידן? אין ספק שהסתלקותו של ביבי תעזור לביידן לחזק את הכוחות השפויים במפלגתו ולהביס את טרמפ והמחנה הפשיסטי בארה"ב. אם זה יקרה, דיינו.