אם נשאל את ילדי הגן מה עושה מורה, ישיבו כי המורה מלמד. ואם נשאל מה עושה הרופא, ישיבו כי הלז מרפא. ואם נוסיף וננדנד, כמעשה הורים אמביציוזיים שלנגד עיניהם עומד תפקידם כמתווכי המציאות עבור ילדם, ונשאלם מה עושה האדריכל, ישיבו המעורים שבהם – מתכנן מבנים. תפישה זו יפה אמנם לכיתת הדרדקים, אך כשם שהפרה במציאות אינה "נותנת" לנו חלב, כך גם האדריכל (וכמוהו אנשי מקצוע רבים אחרים) אינו בפשטות "מתכנן מבנים", אלא מבקש לתכנן את האופן שבו אנו חווים את המרחב. והאופן שבו הוא מעוניין שנחווה את המרחב, את המציאות היומיומית הקונקרטית שלנו, את ביתנו, תלוי במידה רבה באידיאולוגיה שבה הוא אוחז.
"במקום לחנך לסולידריות, התוכנית נותנת גושפנקא רשמית לגזענות, לשנאת זרים ולאלימות נגד מבקשי מקלט", אומרת אסמא אגבארייה זחאלקה העומדת בראש הרשימה. היא מעודדת מעשים מכוערים כמו סילוק ילדים מבית ספר על רקע צבע עורם ומוצאם. במקום לבנות חברה פתוחה לאנשים מתרבויות שונות, היא יוצרת גטאות של פחד וחשדנות".
רשימת עיר ללא גבולות, בראשות אסמא אגבארייה זחאלקה, מודיעה בזאת על התמודדותה במסגרת הבחירות המוניציפאליות למועצת העיר תל אביב יפו.
נשים בלבן, יהודיות וערביות, וגברים שחושבים כמוהן, צעדו יחד לאורך השדרה של שד' בן ציון מרחוב קינג ג'ורג' עד לפינת שדרות רוטשילד והבימה. היתה שם הרבה אנרגיה וקריאות קצובות שהובילה עם המגפון אסמא אגבארייה זחאלקה ממפלגת דעם: היא צעקה: "שוביניזם" והצועדים ענו "אירחל" ("תסתלק" בעברית). "ניצול עובדות – אירחל, תקיפה מינית- אירחל, תקיפה צבאית- אירחל"... השדרה קצרה מדי, מסתבר, למחאה אמיתית.
לקראת יום האשה הבינלאומי יזמה מפלגת דעם בשתוף עם עמותת "כלת הים" ותאטרון סראיה, התיאטרון הערבי יהודי ביפו, ערב מיוחד שבו הועלתה הצגת היחיד "יאפאתי” ולאחריה התנהל פאנל שעסק בתעסוקת נשים ערביות בארץ בכלל וביפו בפרט. ההצגה לוותה בכתוביות בעברית.
כשהסתיים הפאנל יצאתי אל הרוח הסוחפת ואל הגשם שטיפותיו הגדולות לא נתנו לי מנוח. הרגשתי כי שתי נשים בכל זה העבירו מסרים אותנטיים ששיש בהם תקווה לחיים עתידיים. האחת עוד לא גיבשה כיוון באופן מוחלט אבל כוונותיה כנות וטובות, וזוהי דפני ליף. והשנייה היא אסמא אגבארייה זחאלקה שדבריה הידהדו בקהל. היא דיברה על עתיד חף מלאומנות שבו יימצאו הפתרונות הנכונים ליצירת חיים של צדק לכולם.
יש רק דרך אחת להפריח את הכלכלה שלנו, דרך אחת ליצור שגשוג ורווחה כפי שלא היו כאן מעולם. כן: לסיים את החלק הקשה, העצוב והמטורף בהיסטוריה של החברה שלנו - השלטון הצבאי על העם הפלסטיני. לסיים אותו .ולצאת משם. ללכת משם. לעזוב אותם לנפשם ולחייהם. להראות להם לראשונה, באופן שלם, אמיתי וגאה, שאחים אנחנו. להסתכל עם לעם בגובה העיניים, בענווה ובכבוד, ולהביא מנוחה ושגשוג לכולנו.
עובדי וול-מארט מתכננים לשבות ביום "שישי השחור", יום הקניות העמוס ביותר בשנה. בית המשפט יוצא נגדם." title="באיזה צד אתם ?" />עובדי וול-מארט מתכננים לשבות ביום "שישי השחור", יום הקניות העמוס ביותר בשנה. בית המשפט יוצא נגדם.
