![פורסם בשיחה מקומית ב-26.10.2016. למאמר עשרות אנשים השתתפו בהפגנה שנערכה מול שגרירות רוסיה בתל-אביב נגד ההפצצות הרוסיות על העיר חאלב, וזכו לברכות תודה מפעילים סורים. משטר הדמים של אסד לא […]](http://heb.daam.org.il/wp-content/uploads/2016/10/פוסטר-115x115.jpg "משמרת מחאה מול שגרירות רוסיה: \"דמוקרטיה לא עוצרים עם הפצצות ומטוסים\"")
![כשאני רואה שהכוחנות של ממשלת הימין הישראלית דוחפת את הפלסטינים לזרועות ההקצנה הדתית, שהערך של חיי האזרחים הערבים הוא פחות מזה של היהודים, ושהם הופכים לסכנה גדולה אף יותר אם […]](http://heb.daam.org.il/wp-content/uploads/2014/12/asma480-115x115.jpg "הזמנה לבניית אלטרנטיבה שפויה دعوة لبناء قيادة بديلة")
פורסם ב"הארץ" ב 2.3.15. בבחירות 2015 אין אג'נדה. האידיאולוגיה הלאומית לעומת זאת זוכה לעדנה. המחנות התפלגו בהתאם ללאום והתבצרו בו.
"אין הבדל בין יאיר לפיד לליברמן - הם אותו הדבר" אסמא אגבארייה זחאלקה, יו"ר מפלגת דעם, בראיון על הבחירות הקרובות והלך הרוח בתקופה הנוכחית במגזר הערבי.
מה הבשורה אם כן? היא ועוד הורים ערבים ויהודים (מעטים) נלחמו על הזכות ללמוד יחד. והעיריה כנראה תפתח להם בית ספר חלופי עם אותו מנהל מוצלח בבית הספר התיכון הסמוך, עירוני ז'. סיפור יפה, לא?
עיר ללא גבולות שהתמודדה בבחירות העירוניות בתל אביב על ייצוג במועצה היתה רשימה ייחודית, יהודית ערבית, שפרצה לזירה הפוליטית כחודשיים לפני מועד הבחירות. אין ספק שהזמן הקצר לא אפשר לה להתקבע בתודעה הציבורית. ובכל זאת, 1900 הקולות שקיבלה מהווים אינדיקציה לכך שיש מקום לרשימה מסוג זה. העובדה שרוב מוחץ של הקולות הגיע מתל אביב, מעידה על רוח רעננה המנשבת בציבור היהודי, שבחר לתת אמון ולגיטימציה לרשימה שבראשה אישה ערבייה מיפו שהתמודדה בבחירות הארציות בראשות מפלגת דעם. ואף על פי כן, הבחירות העירוניות הסתיימו בתוצאות מאכזבות מבחינת רשימת "עיר ללא גבולות" שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה, ובתחושה של הזדמנות שהוחמצה.
מי שמכיר את פועלי ב- 18 השנים האחרונות, במאבקים לזכויות הדיור ביפו משנות התשעים; למען ארגון עובדים ערבים ויהודים; למען העצמת נשים; במאבק נגד תוכנית ויסקונסין; בחינוך נוער ערבי ויהודי, וארגון מפגשים ביניהם ברחבי הארץ; ובעיקר במאבק להפלת החומות המפרידות בין ערבים ויהודים; יודע איזה סוג של עבודה אני אביא איתי למועצה.
אז מה היה לנו כאן? נשיא שמסמל את המעבר מעבדות לחירות, מדבר אל עם שעבר מעבדות לחירות, ו"ממליץ בחום" שיתנו לעם הפלסטיני ללכת גם הוא לחופשי. הייתי אומרת שזה היה נאום ציוני קלאסי של מר"צ, אלמלא המשפט הזה של אובאמה:
