הבלוג של אסמא ארכיון

  • <p>דז’ה וו – השנה 2009. ירד הרבה דם. אני בבית החולים, ואדם שלי נולד. בחוץ, בקור, יותר מאלף ארבע מאות נהרגו. נבחרו מי שנבחרו, ועוד ארבע שנים עברו. ושוב, מסתובב הגלגל, ושוב כותש תחתיו עוד בשר חי. ולבשר הזה, אין לאום ואין דת, לא צבע ולא מין, ומעכשיו, גם אין לו יותר חיים.<br /> <br /> קול השכול והזעקה עולה השמיימה – נ-ק-מ-ה! והגלגל ממשיך להסתובב.</p>

    לגמור ת'מלחמה

    דז’ה וו – השנה 2009. ירד הרבה דם. אני בבית החולים, ואדם שלי נולד. בחוץ, בקור, יותר מאלף ארבע מאות נהרגו. נבחרו מי שנבחרו, ועוד ארבע שנים עברו. ושוב, מסתובב הגלגל, ושוב כותש תחתיו עוד בשר חי. ולבשר הזה, אין לאום ואין דת, לא צבע ולא מין, ומעכשיו, גם אין לו יותר חיים.

    קול השכול והזעקה עולה השמיימה – נ-ק-מ-ה! והגלגל ממשיך להסתובב.

    המשך קריאה..

  • האוויר צח, הגשם שטף את החול והאבק, ועדיין קשה לנשום. מה זה העצב הזה? אני תוהה. ולא מצליחה לאתר את התשובה. אז החלטתי לכתוב.

 היום שמעתי את הניתוח הבא לסכם (או לחסל?) את מהות קיומנו כאן. הוא נאמר בצורה ישירה על ידי איש נאור, עם חיוך נבוך, מחנך דורות: אם ייפתר הסכסוך, תקום מלחמת אחים בין היהודים. לכן, צריך לתחזק אותו. את הסכסוך. יש אינטרס לקיים אותו, זה מלכד אותנו יחד. ואני חשבתי שהציונות היא הדבק המאחד, מסתבר שדווקא זה הערבים.

    על המנון אחד, המונים רבים וסולחה אחת

    האוויר צח, הגשם שטף את החול והאבק, ועדיין קשה לנשום. מה זה העצב הזה? אני תוהה. ולא מצליחה לאתר את התשובה. אז החלטתי לכתוב. היום שמעתי את הניתוח הבא לסכם (או לחסל?) את מהות קיומנו כאן. הוא נאמר בצורה ישירה על ידי איש נאור, עם חיוך נבוך, מחנך דורות: אם ייפתר הסכסוך, תקום מלחמת אחים בין היהודים. לכן, צריך לתחזק אותו. את הסכסוך. יש אינטרס לקיים אותו, זה מלכד אותנו יחד. ואני חשבתי שהציונות היא הדבק המאחד, מסתבר שדווקא זה הערבים.

    המשך קריאה..

  • בעודי מחכה בתחנת האוטובוס לקו 25 בצפון תל אביב, התלבטתי, האם לשלוף את העיתון בערבית או עדיף לקרוא את הטקסט המודפס בעברית, כדי לצמצם מתיחות? כדי שהאישה הזקנה שישבה לידי לא תיבהל. כי הרי מה יש לערביה לעשות באזורים הרגועים והיפים האלה של תל אביב? קניון אין שם וגם לא סופר פארם.

    על גזענות, אלימות, ותחבורה ציבורית

    בעודי מחכה בתחנת האוטובוס לקו 25 בצפון תל אביב, התלבטתי, האם לשלוף את העיתון בערבית או עדיף לקרוא את הטקסט המודפס בעברית, כדי לצמצם מתיחות? כדי שהאישה הזקנה שישבה לידי לא תיבהל. כי הרי מה יש לערביה לעשות באזורים הרגועים והיפים האלה של תל אביב? קניון אין שם וגם לא סופר פארם.

    המשך קריאה..

  • <p>חג הקרבן ואני לא מבינה מי פה הקרבן - הנשחט או השוחט. השוחט, וגם זה שידו אינה משגת לשחוט, שהוא כמובן יותר קרבן מהשוחט, אך פחות קרבן מהנשחט, נתפסים ביום החג שלהם, היום שבו הם הכי זוהרים ויפים וחדשים, דווקא ביום הזה כשהם במיטבם, בעיני המדינה הם אוויר. אפילו ברכה מסכנה אחת בעיתונות לא היתה. אדם שלי בבגדי החג רובץ חלק מזמנו מול ערוץ הילדים הופ, כדרכו בימים רגילים, והערוץ מתפקד גם הוא כבימים רגילים. מה הוא אמור להבין מזה, אני תוהה.</p>

    ת.ז. פרק 12

    חג הקרבן ואני לא מבינה מי פה הקרבן - הנשחט או השוחט. השוחט, וגם זה שידו אינה משגת לשחוט, שהוא כמובן יותר קרבן מהשוחט, אך פחות קרבן מהנשחט, נתפסים ביום החג שלהם, היום שבו הם הכי זוהרים ויפים וחדשים, דווקא ביום הזה כשהם במיטבם, בעיני המדינה הם אוויר. אפילו ברכה מסכנה אחת בעיתונות לא היתה. אדם שלי בבגדי החג רובץ חלק מזמנו מול ערוץ הילדים הופ, כדרכו בימים רגילים, והערוץ מתפקד גם הוא כבימים רגילים. מה הוא אמור להבין מזה, אני תוהה.

    המשך קריאה..

  • אני כמדריכה כיתה. 20 תלמידים. פעם ראשונה. לא משתלטת, כמעט נעלמת. אחת זורקת לחברתה, "פיש תקציב" לבניית ציפורניים. המילים עולות ללוח, והיתר נשאלים: שו יעני פיש תקציב?, והם יורים: פיש...

    ת.ז. פרק 11

    אני כמדריכה כיתה. 20 תלמידים. פעם ראשונה. לא משתלטת, כמעט נעלמת. אחת זורקת לחברתה, "פיש תקציב" לבניית ציפורניים. המילים עולות ללוח, והיתר נשאלים: שו יעני פיש תקציב?, והם יורים: פיש...

    המשך קריאה..

  • היה זה כמו חלום. אני רואה את עצמי, מהלכת בלילות של תל אביב, אחרי שהשכבתי את חמשת ילדיי. כבר מתעורר בי הספק. מאיפה צצו עוד ארבעה? אני ממשיכה ללכת, לא...

    ת.ז. פרק 10

    היה זה כמו חלום. אני רואה את עצמי, מהלכת בלילות של תל אביב, אחרי שהשכבתי את חמשת ילדיי. כבר מתעורר בי הספק. מאיפה צצו עוד ארבעה? אני ממשיכה ללכת, לא...

    המשך קריאה..

  • שורשים: די ח'לאס יש לי כבר הרעלת בתי קפה. והפעם אתם לא תאמינו אם אספר לכם שגם היום ישבתי בקפה ביפו מול מישהי וגם היא בלעה אותי, ככה סתם, בלי...

    ת.ז. פרק 9

    שורשים: די ח'לאס יש לי כבר הרעלת בתי קפה. והפעם אתם לא תאמינו אם אספר לכם שגם היום ישבתי בקפה ביפו מול מישהי וגם היא בלעה אותי, ככה סתם, בלי...

    המשך קריאה..

  • היום קרה משהו מוזר. קבעתי עם מישהי להיפגש בקפה "תולעת ספרים" (אני בקטע של פרסומות לבתי קפה לאחרונה. זה חזק ממני). אוטובוסים, פקקים, איחרתי, סימסתי, התקשרתי – פתאום המספר שאליו...

    ת.ז. פרק 8

    היום קרה משהו מוזר. קבעתי עם מישהי להיפגש בקפה "תולעת ספרים" (אני בקטע של פרסומות לבתי קפה לאחרונה. זה חזק ממני). אוטובוסים, פקקים, איחרתי, סימסתי, התקשרתי – פתאום המספר שאליו...

    המשך קריאה..

  • אמא: על מה דיברתם היום בגן? אדם: על הכעבה. אבראהים בנה אותה. אמא: ומה עוד? אדם: שצריך לתת כסף למסכנים. אמא: ולמה שלא נאגד אותם במקום? הערות: גן עיריה. חוק...

    סיפורי אמא ואדם, פרק 1:

    אמא: על מה דיברתם היום בגן? אדם: על הכעבה. אבראהים בנה אותה. אמא: ומה עוד? אדם: שצריך לתת כסף למסכנים. אמא: ולמה שלא נאגד אותם במקום? הערות: גן עיריה. חוק...

    המשך קריאה..

  • בקלות אפשר לטעות ולחשוב שהיא אשכנזיה בשל הגופיה בצבע וורוד זוהר, כנראה של פוקס. והיא אכן צפונית, אך מכפר ערבי בצפון הארץ. עוסקת במקצוע מכובד בהחלט, רוקחות. היא וחברותיה הציעו...

    ת.ז. פרק 7

    בקלות אפשר לטעות ולחשוב שהיא אשכנזיה בשל הגופיה בצבע וורוד זוהר, כנראה של פוקס. והיא אכן צפונית, אך מכפר ערבי בצפון הארץ. עוסקת במקצוע מכובד בהחלט, רוקחות. היא וחברותיה הציעו...

    המשך קריאה..