נפילתו של משטר אסד סופו של הציר האיראני-רוסי

מאז פרוץ האביב הערבי בסוריה ב-2011, מפלגת דעם תמכה באופן חד משמעי במאבק העממי להפלת משטרו של אסד.

גילוי דעת של מפלגת דעם

נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה הינה בשורה לעמים הערבים, ולכל שוחרי החירות בעולם. מאז פרוץ האביב הערבי בסוריה ב-2011, מפלגת דעם תמכה באופן חד משמעי במאבק העממי להפלת משטרו של אסד. באותה תקופה ארגנו הפגנות מול שגרירות רוסיה בתל אביב וכן במהלך ביקורו של ראש ממשלת רוסיה בישראל, בדרישה להפסיק את רצח העם הסורי. בשנת 2014 יזמה מפלגת דעם את הקמת "הוועד לסולידריות עם העם הסורי" שבו השתתפו מעל 50 אישים יהודים וערבים. הוועד גייס כסף למען ילדי פליטים סורים והועבר ליעדו באמצעות save the children.

העיתוי של נפילת משטר אסד אינו מקרי. אחרי יותר מ-13 שנות דיכוי, שגרמו לעקירת 13 מיליון אזרחים סורים, להרג של חצי מיליון איש ולהשלכתם לכלא של מאות אלפים, הצליחו מתנגדי המשטר לסלקו כמעט ללא קרב. את נפילת אבן הראשה בהתפוררות המשטר הסורי ניתן לייחס למתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 , שנעשתה  בהכוונה ובתמיכה של איראן – הפטרונית של חמאס וגם של משטר אסד. קו ישר מחבר גם בין טבח ה-7 באוקטובר ובין רצח העם שהתרחש בסוריה מאז שנת 2011 בידי בני הברית איראן, חיזבאללה ורוסיה, במטרה להציל את משטר אסד.

מפלגת דעם גינתה בחריפות את המתקפה הברברית של חמאס, שחבר לציר האיראני וביקש לחסל את מדינת ישראל, ותמכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. עמדתנו נגד איראן ושלוחיה מבטאת את המחויבות שלנו גם לחירותם של העמים הערבים ומעל כולם העם הפלסטיני, שהיה קורבן לפליטות ולסבל שנים רבות. טענו שהמאבק לקדמה, דמוקרטיה וזכויות אדם באזור מחייב את ישראל להפסיק את סרבנותה לפתרון פוליטי, אבל הוא לא יתאפשר ללא הבסה של הציר האיראני, שחותר לבסס באזור שלטון תאוקרטי תוקפני וקיצוני הרואה בישראל מטרה להשמדה.

באמתלה של "שחרור ירושלים", התוקפנות האיראנית קיבלה בעשורים האחרונים תנופה. היא טיפחה וחימשה את בעלות בריתה, חיזבאללה, החות'ים וחמאס, שהרגו והרסו את  חייהם של מיליונים בתימן, בלבנון, בסוריה ובעיראק. היא גם יצרה טבעת אש סביב ישראל וביססה את עצמה כמעצמה אזורית. מטרותיה היו זרות לחלוטין לצרכים של העמים שהפכו לבני ערובה של המשטר האיראני.

התמוטטות משטר אסד החלה בעימות שנפתח בין איראן וישראל ב-7 באוקטובר 2023. האירוע שהכריע את הכף בתהליך הזה, ופתח את הדרך למהפכנים הסורים, היה ללא ספק חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שנה מאוחר יותר, ב-27 בספטמבר 2024. העובדה שישראל החליטה לחסל את נסראללה, ששיחק תפקיד מנהיגותי בולט במשמרות המהפכה האיראניים, היוותה איתות ברור ללבנונים ולסורים שהארגונים המשתייכים לציר האיראני, כולל איראן עצמה, אינם כל יכולים.  

השמחה שעלתה מסרטוני הווידאו שהתפרסמו בשטחי סוריה המשוחררים בעקבות הריגתו של חסן נסראללה בידי ישראל, היתה בולטת. העם הסורי הכיר את לוחמי חיזבאללה ואת מנהיגם הנערץ נסראללה כמי שביצעו את הפשעים הנוראיים ביותר נגד תושבי העיירות והערים הסוריות קוסייר, מדאיה, זבאדני ורבות אחרות. פעולות הדיכוי שנקט חיזבאללה כללו רצח, אונס, הרעבה שיטתית ועינויים. השמחה שפרצה בסוריה על חיסול נסראללה ביטאה את העובדה שהעם הסורי רואה בחיזבאללה ובאיראן את אויביו, ולכן ראה בחיוב את מלחמתה של ישראל נגדם. בלבנון נוצרה חזית רחבה ביותר נגד מלחמת "הסיוע לעזה" שיזם חיזבאללה ב-8 באוקטובר 2023, באופן חד צדדי, וללא כל דיון בפרלמנט או בממשלה. הלבנונים הבינו היטב שהמלחמה הזו תביא להרס של לבנון, תרוקן את מוסדות המדינה מתוכן, וכי מטרתה להפוך את לבנון למדינת חסות איראנית שמהווה בסיס למלחמה אין סופית נגד ישראל. 

להצלחתם של המהפכנים למוטט את המשטר בדמשק, גורמים רבים, בהם היחלשות חיזבאללה ותבוסתו במלחמה נגד ישראל; כישלון חמאס; המכות שספגה איראן; וההסתבכות הרוסית במלחמה תוקפנית נגד אוקראינה. ארה"ב ואירופה המערבית המשיכו ביחסי הגומלין עם רוסיה גם אחרי 2015. את ההסכמה שבשתיקה נוכח ההפצצות הרצחניות של המטוסים הרוסים על חאלב בשנת 2015 במטרה להציל את משטר אסד, פירש פוטין אח"כ כאיתות שהוא יכול לפלוש לאוקראינה ואיננו צפוי להתנגדות מערבית רצינית.

אולם עשר שנים של כיבוש רוסי-איראני בסוריה לא הצליחו לייצב את משטר אסד. בעשור האחרון, בו הוא המשיך לדכא את מתנגדיו ביד ברזל, הלך המשטר מדחי אל דחי ואיבד כל תמיכה עממית. הרס הכלכלה, ההתבססות על כלכלת הסמים, והשחיתות השלטונית הנרחבת, הותירו דיכוי קיצוני כערובה היחידה לשרידות המשטר. סוריה, כמו לבנון, הפכה למדינה שאינה מסוגלת להגן על אזרחיה ולספק את צרכי הקיום המינימליים שלהם. חיי הסורים, כולל אלו המשתייכים לקבוצות שתמכו במשטר, הפכו לגיהינום. ב-2011, עם פרוץ המרד בסוריה כחלק ממהפכות האביב הערבי, המשטר, שהציג את עצמו כבלם היחיד בפני הגורמים הג'יהאדיסטים המאיימים על אורח החיים החילוני, נהנה מתמיכת המיעוטים ותושבי הערים המרכזיות. אולם הפעם, בעשרת הימים שהובילו להתמוטטות המשטר, נוכחנו שבסיס תמיכה זה התערער לחלוטין. כאשר החל טור המורדים לנוע לכיוון חאלב, חמה, חומס ודמשק הוא התקבל בתשואות ובריקודים  על ידי התושבים המקומיים. 54 שנות הרודנות של משפחת אסד בסוריה קוממו נגדה את העם הסורי כולו.

לאחר המלחמה ההרסנית האחרונה, שומה על כל עמי האזור, במיוחד העם הפלסטיני, לשקול מחדש את עמדתם לגבי הסכסוך. התמיכה במאבק המזוין, בציר ההתנגדות, ובאלימות, דחפו את האזור ואת העם הפלסטיני לאסון. ללא ספק, כיבוד חירויות הפרט ואימוץ הדמוקרטיה כשיטה בסיסית לפיתוח החברה היא ערובה לביטחונם של כל העמים.

נפילת המשטר הסורי היא אירוע היסטורי שמרעיד את כסאותיהם של כלל המשטרים הערביים האוטוריטריים במזה"ת. אלו קיבלו את אסד בחזרה לחיקם בשנה האחרונה, ונרמלו את היחסים עמו. המדינה הבולטת בהובלת הנורמליזציה הזאת היתה איחוד האמירויות, שפעלה בתמיכת הממשל האמריקאי. עבור כל אלו, נפילתו של בשאר אסד מסמלת את העובדה שהאביב הערבי טרם אמר את מילתו האחרונה.

עבור מפלגת דעם, התנועה המהפכנית של האביב הערבי בשנים 2011-2012 שיקפה שינוי היסטורי עמוק, שביטא את שאיפותיהם של העמים הערביים לדמוקרטיה. סירבנו לקבל את הניתוחים שלפיהם היה זה אירוע חולף שרק שרת את גורמי האסלאם הקיצוני. פירשנו את ההתקוממויות בתוניסיה, מצרים, לוב, תימן, סוריה, ומאוחר יותר גם בלבנון ועיראק, כמצב חדש שבו עמי האזור מחפשים את מקומם בעולם המודרני של המאה העשרים ואחת. לאחר שנים של רודנות הם רוצים להיות שותפים להישגי הקידמה והפתיחות החברתית, הכלכלית, הפוליטית והתרבותית ששאר עמי העולם שותפים להם. נפילת משטרו של בשאר אסד היא סימן דרך חשוב וגורלי לנפילת הציר האיראני כולו. במיוחד היא תשפיע על מעמדו של חיזבאללה שלא יוכל להמשיך לפעול כמיליציה חמושה לצד מדינת לבנון.

נפילת המשטר הסורי מהווה גם מכה אנושה למשמרות המהפכה באיראן, ולפרויקט האיראני, שהשתמש בעוינות לישראל ובקריאה לחסלה כמכשיר יעיל לזכות באהדת ההמונים. לתבוסה הזו יהיו השלכות ישירות על הזירה הפוליטית האיראנית. הפגיעה במעמדם וביוקרתם של משמרות המהפכה, הגורם המיליטנטי באיראן, תגרום בהכרח להתחזקות התנועה הרפורמיסטית האזרחית. אם המשטר האיראני רוצה לשרוד לאחר נפילת סוריה, עליו לזנוח את רעיון ייצוא המהפכה השיעית וההשתלטות על מדינות ערב באמתלה של שחרור ירושלים, ולהשקיע את מירב המאמצים שלו בבניית המדינה, החברה והכלכלה האיראנית.

באשר לרוסיה, זו איבדה את כל הנכסים שהיו בבעלותה בסוריה, משדה התעופה חמיימים ועד לנמל טרטוס. למצב הזה תהיה השפעה מרחיקת לכת על יוקרתה של רוסיה כמעצמה צבאית, ומהלכיה באוקראינה.

למרות שפעולתה של ישראל ב-14 החודשים האחרונים לא שיקפה תכנית סדורה, היא מילאה תפקיד מכריע, בנפילת משטר אסד. ישראל הופתעה כשחמאס פתח במתקפת "מבול אל-אקצא" ב-7 באוקטובר, אבל למרות הכישלון הצורב שספגה באותו יום מר היא הוכיחה לעצמה ולעולם את כושר העמידות שלה. זאת בניגוד לטענות נסראללה שכוחה של ישראל מדומה ומשול ל"קורי עכביש". בהסתמך על תמיכה גורפת של אזרחיה, יכולותיה הכלכליות, החברתיות, הצבאיות והטכנולוגיות ובתמיכה ביטחונית וכלכלית אמריקאית נדיבה, ישראל הצליחה להפוך את המשוואה. כשהיא נלחמת במספר חזיתות, היא הוכיחה שהציר האיראני הוא הגורם החלש.

המלחמה הזו גבתה מחיר בלתי נסבל, בייחוד עבור העם הפלסטיני, ששילם מחיר נורא בעשרות אלפי הרוגים ופצועים, רעב, פליטות ועקירה של יותר משני מיליון תושבי עזה. גם בגדה המערבית נוצר משבר קשה, שאחד מביטויו היה סגירת המעברים בפני מאתיים אלף עובדים שנותרו ללא פרנסה, שלא לדבר על העם הלבנוני שתושביו נעקרו, בתיו נהרסו  ורבים מתושביו שילמו בחייהם. וכמובן יש לזכור שהשבר הטקטוני הזה החל בפעולתו הנמהרת והרצחנית של חמאס שכלל מעשי רצח, אונס וחטיפת אזרחים ביניהם  קשישים, נשים וילדים המוחזקים עד היום כבני ערובה.

כל זה יכול היה להימנע לו ישראל פעלה אחרת. אפשר היה לפרק את הציר האיראני לו ישראל היתה בוחרת לתמוך בכוחות הדמוקרטיים בסוריה נגד המשטר. כאשר התקומם העם הסורי בשנת 2011, ישראל העדיפה לצפות באירועים מרחוק והעדיפה את "הנבל המוכר" בשאר אסד בשלטון. ישראל אפשרה את ההתערבות המאסיבית של רוסיה, איראן וחיזבאללה שתמכו באסד. התוצאה היתה התעצמות הכוח האיראני בסוריה וחימוש חיזבאללה, שהפך לכוח אימתני שהצטרף לחמאס ב-8 באוקטובר 2023.

אולם החטא הקדמון של ישראל, שהוביל למלחמה הנוראה באוקטובר 2023, נעוץ בסירובה המתמשך מזה עשרות שנים להגיע לפתרון מדיני צודק לבעיה הפלסטינית. ישראל פעלה באופן שיטתי להכשיל את בנייתה של ישות פלסטינית עצמאית, וחתרה להעמיק את הפילוג הפנים פלסטיני על ידי תמיכה כלכלית בחמאס. בגלל עיוורונה של המערכת המדינית והצבאית כולה, היא אימצה גישה שראתה בחמאס כוח חזק אבל מורתע, סוג של ערובה שמבטיחה את הנצחת המצב הקיים, במיוחד נוכח העדר כל לחץ עולמי להגיע לפתרון מדיני. במשך שנים העלימה ישראל עין כשחמאס בנה את כוחו הצבאי והשתמש בסיוע הנדיב שקיבל לבניית רשת המנהרות שיועדה מראש לתקיפתה.  

נפילת המשטר הסורי משרתת ישירות את האינטרס הביטחוני הישראלי, משום שהיא מונעת אספקה ​​צבאית מטהראן לחיזבאללה דרך סוריה. "חגורת האש" האיראנית סביב ישראל קרסה. במקביל, ישראל  עוקבת בחשש ובחשד אחר האירועים הדרמטיים בסוריה. הצמרת הביטחונית והפוליטית בישראל, שכוללת את הקואליציה והאופוזיציה כאחד, מסתכלת על האירועים דרך משקפת צבאית טהורה. היא פועלת למזער נזקים ככל שיופיעו גורמים סוררים שירצו לפעול נגד ישראל במהלך תקופת הדמדומים המהפכנית בסוריה.

העם הסורי מצדו רואה באיראן וברוסיה את האויב העיקרי שלו, ולא את ישראל. המורדים הסורים יודעים היטב שאת ניצחונם הם חבים לעליונותה של ישראל במלחמה שהיא הכריזה על איראן והמיליציות שלה באזור. היום סוריה, לבנון, תימן ועיראק הן מדינות מתפוררות וחלשות. ייקח זמן רב לבנותן מחדש לאחר תהליך ההרס השיטתי שגרם להן הכיבוש האיראני.

בשעה שהעם הסורי חייב לפתוח במלאכת שיקום פנימי ארוך, חשוב שישראל תפסיק כל התערבות בענייניו, ותאפשר לו לבנות מחדש את חייו הפוליטיים, החברתיים והכלכליים על פי רצונו. כך גם באשר לשיקומה של לבנון. סוריה ולבנון אינן מהוות איום על ישראל. כל מה שהן מבקשות הוא לרפא את הפצעים העמוקים שהותירו בהן המשטר האיראני ובעלי בריתו, משטר אסד וחיזבאללה.

בתוך ישראל, יש לנו חשבון עם ראש ממשלת ישראל נתניהו. צודק העיתונאי הלבנוני, פארס חשאן, שכתב בחשבון הטוויטר שלו (יום א' 8.12) כי "בשאר אל-אסד הוא פושע גדול יותר מנתניהו. שכן נתניהו פעל נגד אויב חיצוני שאיים להכחיד את ישראל בעוד אסד פשע נגד עמו ואנשיו".

 למרות שמשטר אסד היה גרוע יותר מנתניהו, אין בכך כדי לבטל את הערכתנו שנתניהו הינו ראש הממשלה הכושל ביותר שהיה לישראל. הוא זה שתמך ועודד את חמאס וסיכל כל פתרון מדיני עם הפלסטינים. הוא זה שבסרבנותו פתח את הדלת לרווחה בפני המשטר האיראני שהציג את עצמו כמגן העם הפלסטיני. נתניהו העמיק את הכיבוש וטיפח משטר אפרטהייד שבו מחזיקה ישראל 5 מיליון פלסטינים ללא זכויות אדם ואזרח בסיסיות. הוא זה שכשל ולא הגן על אזרחיו מול מעשי הטבח הנוראים שביצע חמאס נגד ישראלים חסרי הגנה ב-7 באוקטובר. הוא זה שהכניס לממשלתו מפלגות גזעניות מוצהרות, הוא זה שהקדיש את כל מרצו להחליש את השיטה הדמוקרטית בישראל ולבצע הפיכה נגד מערכת המשפט כדי להציל את עצמו מהתיקים הפליליים נגדו. נתניהו אימץ בשנים האחרונות את סיסמתו של אסד: "נתניהו, או שנשרוף את המדינה".

לאחר המלחמה ההרסנית האחרונה, שומה על כל עמי האזור, במיוחד העם הפלסטיני, לשקול מחדש את עמדתם לגבי הסכסוך. התמיכה במאבק המזוין, בציר ההתנגדות, ובאלימות, דחפו את האזור ואת העם הפלסטיני לאסון. ללא ספק, כיבוד חירויות הפרט ואימוץ הדמוקרטיה כשיטה בסיסית לפיתוח החברה היא ערובה לביטחונם של כל העמים. על הפלסטינים לשנות את הגישה השגויה של החרמת כל מה שהוא ישראלי לרבות הכוחות הדמוקרטים בישראל, בתירוץ של התנגדות ל"נורמליזציה". במקום מדיניות עקרה זו שמובילה למבוי סתום, דרושה מנהיגות יצירתית שתציג תכנית לבניית החברה הפלסטינית בשותפות עם החלקים הפרוגרסיביים בישראל.

למשוואה זו נדרש גם מרכיב ישראלי. הכוחות הליברלים והדמוקרטים בישראל חייבים לשקול מחדש את עמדותיהם ולשים קץ לתפיסה לפיה ניתן "לנהל" את הסכסוך עם הפלסטינים ולדחות למועד רחוק את פתרונו. כאשר מותירים את שלטון הכיבוש והאפרטהייד בשטחים על כנו – גם אם מבצעים צעדים ל"צמצום הסכסוך", יוצרים קרקע פורייה לצמיחה של כוחות גזעניים ופשיסטיים ושופכים דלק למדורת ההפיכה המשטרית וחיסול הדמוקרטיה. התוצאה היא השלטת שלטון דתי משיחי אנטי ליברלי, שחוק הלאום בשנת 2018 היה קריאת ההשכמה שלו להפיכה המשטרית של לוין בשנת 2023. תנועת המחאה למען הדמוקרטיה הפגינה חודשים ארוכים נגד ממשלת הימין הקיצוני והוכיחה שיש בישראל כוחות דמוקרטים בעלי השפעה ותמיכה ציבוריים רחבים המודעים לסכנה. תנועה זו חייבת לפרוץ את החשיבה השמרנית ולאמץ פתרונות רדיקליים המבוססים על שותפות של שלום ודמוקרטיה עם עמי האזור, כאשר השלום וההכרה ההדדית עם הפלסטינים הם מרכיבים מרכזיים שיבטיחו את עתיד העמים ואת היציבות והבנייה של החברה הישראלית עצמה. 

דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

אודות דעם כלכלה ירוקה - מדינה אחת

מפלגת דעם מציעה את הגרין ניו דיל ישראלי-פלסטיני כתשובה המתאימה הן למשבר הפוליטי והכלכלי שישראל עוברת, והן ליצירת בסיס לבניית שותפות ישראלית-פלסטינית אמתית. זוהי התכנית שבאמצעותה ניתן לסיים את הסכסוך בין העמים, ולהביא לביטול משטר האפרטהייד אשר ישראל כופה על הפלסטינים בשטחים הכבושים. זאת התכנית שבכוחה להחליף את הכיבוש בשותפות על בסיס של צדק אזרחי, שיעניק זכויות אזרחיות מלאות לפלסטינים כמו לישראלים במסגרת מדינה משותפת. אנו קוראים לשינוי סדר העדיפויות הכלכלי והחברתי. המאבק לעצירת משבר האקלים והצלת העולם מכיליון, אינם משימה "ציונית" או "פלסטינית", אלא משימה כלל אנושית. כמו שאי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בארה"ב במנותק מטיפול בגזענות נגד השחורים; כך אי אפשר ליישם מדיניות ירוקה בישראל במנותק מחיסול משטר האפרטהייד כלפי הפלסטינים, והאפליה הגזענית נגד האזרחים הערבים בישראל. הצטרפו היום למאבק במשבר האקלים ולמען חברה צודקת ושוויונית.