דעם בפייסבוק
תחומים נוספים
- 7 באוקטובר
- אביב ערבי
- אביב פלסטיני
- אמנות ותרבות
- בחירות 2013
- בחירות 2015
- בחירות 2019
- בחירות 2020
- בחירות 2021
- בחירות 2022
- בחירות מוניציפליות
- במת כותבים
- דעם
- ה 7 באוקטובר
- הודעות לעיתונות
- הועד לסיוע הומניטרי לעם הסורי
- הפיכה חוקתית
- הפלסטינים בישראל
- כותבים
- מדברים עלינו
- מדיני
- מסמכים
- מצע
- משבר האקלים
- נשים ומיגדר
- סביבה
- סביבתי
- סמינרים
- סקירה פוליטית
- עבודה וחברה
- עדויות מהכיבוש
- עיר ללא גבולות
- רפורמה משפטית
- תנועת המחאה בישראל
ג'ון קרי ארכיון
-
פורסם ב 23 ביולי 2015
הסכם וינה מבטא אכן שינוי אסטרטגי במדיניות האמריקאית באזור. עד היום שיחק האינטרס הביטחוני הישראלי תפקיד מרכזי בהתוויית המדיניות המזרח תיכונית של הממשל האמריקאי. מצב זה הולך ומשתנה היום, כאשר המלחמה בדאע"ש מקבלת עדיפות עליונה.
-
צוק איתן – ידידות מופלאה בין נתניהו לשמאל
פורסם ב 30 ביולי 2014
כבר שלושה שבועות מתנהלת מלחמה בין ישראל לחמאס, ואיש אינו יודע מתי היא תסתיים. יש לה תאריך ייצור אבל אין לה תאריך תפוגה. -
מדינה יהודית! נקודה.
פורסם ב 30 באפריל 2014
ג'ון קרי הסתבך. הוא הגה את המילה "אפרטהייד" כאשר הוא צפה את עתידה של ישראל, ולנוכח זעקות השבר שעלו בישראל ובקרב תומכי הימין בארה"ב הוא מיהר לתקן את עצמו. המילה אפרטהייד לא באה לתאר מציאות אלא להטיל ספק בלגיטימיות העתידית של המשטר הישראלי. קרי כמו רבים אחרים בא לברך ויצא מקלל, הוא בסך הכול אמר את המשפט הבא: " פתרון שתי המדינות יתברר כאלטרנטיבה המציאותית הריאלית היחידה. כי מדינה אחת מובילה או למדינת אפרטהייד עם אזרחים מדרגה שניה או למדינה ההורסת את האפשרות של ישראל להיות מדינה יהודית." בקיצור, המשך השליטה על הפלסטינים חותר תחת ההגדרה של ישראל כמדינה יהודית. דבריו של קרי העידו על ייאושו מהממשלה הישראלית, יותר מאשר על עמדתו כלפי ישראל. -
בנפול הרשות הפלסטינית, ייפול הימין הישראלי
פורסם ב 9 באפריל 2014
משבר השיחות בין ישראל והפלסטינים לא הפתיע איש, לא בקרב הציבור הישראלי ולא בקרב הציבור הפלסטיני. שני הצדדים איבדו מזמן את האמון בפתרון של שלום על בסיס שתי מדינות, ומטרתן היחידה של השיחות היא לרצות את הבית הלבן. הרשות וישראל תלויות לחלוטין בתמיכה אמריקאית, מה שהזין את האשליה של אובמה וקרי, שניתן לאלץ את הצדדים להגיע להסדר על ידי כיפוף ידיים. -
סוריה: ז'נבה נכשלה, משנים כיוון
פורסם ב 19 בפברואר 2014
המו"מ בין נציגי המשטר לבין האופוזיציה הסורית הסתיים בכישלון חרוץ לאחר שני סבבי שיחות. ברגע זה סוריה במבוי סתום, המבטיח את המשך הטבח של חפים מפשע באין מפריע ואת המשך גוויעתם מרעב של תינוקות. -
כשקרי התאהב בליברמן
פורסם ב 2 בינואר 2014
עיתון הארץ מנסה למכור לנו את ליברמן החדש. בכותרת הראשית (2.1.14) הוא מודיע: "ליברמן לקראת הגעת קרי: 'יש לתת סיכוי למו"מ'". מהפרשן ברק רביד, אנו למדים שליברמן, בפאזה החדשה שלו, שינה את טעמו. עכשיו הוא מוכן לתת לקרי את מה שנתניהו מסרב לו מזמן - סיכוי למצות את המהלך שלו ללא פרובוקציות. בצד הישראלי של המתרס, אם כן, מסתמנת אופטימיות, גם אם זהירה. -
נתניהו בדד ישכון
פורסם ב 13 בנובמבר 2013
נתניהו מפגר אחר קצב ההיסטוריה, כאשר הוא ממשיך לנגן את אותה המנגינה הנושנה ביחד עם בשאר אסד, עבד אל פתח א-סיסי, ומלכי סעודיה וירדן, שגבם אל הקיר. לעומתם, האיראנים נאלצים להכיר בצורך לשנות את דרכם אם חפצי חיים הם. גורלו של אסד סימן להם שזמנה של המהפכה האסלאמית אוזל, ואם הם ימשיכו בניסיונותיהם להשתלט על עיראק, סוריה, בחריין, לבנון ועזה, הם יאבדו את הבית. לכן הם בחרו בחסן רוחאני, ומאז הם לא מפסיקים לחייך. -
תשעה חודשים והפלה ידועה מראש
פורסם ב 31 ביולי 2013
אנחנו שוב בהריון, הודיעו ציפי לבני וסאיב עריקאת לאחר כמה ניסיונות כושלים, הפלות אין ספור, ודם שזרם כמים לאחר כל כישלון. הפעם הדברים נראים אחרת, הם מבטיחים, ומדוע? כי הציפיות הן כה נמוכות, עד שמכאן אפשר רק לעלות. -
ההימור הכושל של אבו מאזן
פורסם ב 22 ביולי 2013
ביום שישי ה-19.7 הודיע ג'ון קרי, שר החוץ האמריקאי, על חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים. ההודעה לא יצאה מירושלים או רמאללה, אלא דווקא מהבירה הירדנית עמאן, שהפכה לבסיס הקדמי של משרד החוץ האמריקאי באזור. קרי לא נפגש בסיבוב הנוכחי עם בנימין נתניהו, מאחר והיה ברור שלא נתניהו הוא מי שצריך להחליט. הכדור נמצא במגרשו של מחמוד עבאס, והוא זה שהתבקש לקבל את התנאים הישראלים המוכרים - מו"מ ללא תנאים מוקדמים, כלומר משא ומתן לשם משא ומתן, כנהוג מאז החתימה על הסכם אוסלו. -
ההפצצה הישראלית בדמשק: אסד חוטף סטירה ומבליג
פורסם ב 8 במאי 2013
עם פרוץ המהפכה בסוריה, הודיעה ממשלת ישראל שההתרחשויות בסוריה אינן מעניינה, ושאין בכוונתה להתערב. 40 שנות השקט ברמת הגולן, ודו הקיום עם המשטר הסורי, הביאו את ישראל למסקנה שאסד עדיף על פני כל תחליף. אך בחלוף שנתיים, כאשר המורדים שולטים על אזורים נרחבים, הצבא הסורי מתפורר, והמשטר מתקשה לשרוד, המדיניות הישראלית עוברת שינוי, מפסיביות זהירה להתערבות פעילה.