אז מה היה לנו כאן? נשיא שמסמל את המעבר מעבדות לחירות, מדבר אל עם שעבר מעבדות לחירות, ו"ממליץ בחום" שיתנו לעם הפלסטיני ללכת גם הוא לחופשי. הייתי אומרת שזה היה נאום ציוני קלאסי של מר"צ, אלמלא המשפט הזה של אובאמה:
"אני מבין שחוסר היציבות באזור – המפגינים ברחובות, שינויי ההנהגה, עלייתן של מפלגות לא־חילוניות – מגבירים את הפיתוי להתכנס פנימה. אבל זו בדיוק העת להגיב לגל המהפכה עם פנייה נחושה לשלום. כאשר עוד ועוד ממשלות מגיבות לרצון הציבור, הימים שבהם יכלה ישראל לחתור לשלום עם קומץ שליטים יחידים, עברו ונגוזו. שלום חייב להיעשות בין עמים, לא רק ממשלות. איש לא יכול לשנות בין־לילה את שבלבבותיהם ומחשבותיהם של מיליונים. אבל התקדמות עם הפלסטינים היא דרך רבת עוצמה להתחיל בכך, במקביל להרחקת הקיצונים שמשגשגים מעימותים ופילוג".
באמירה הזאת יש הרבה אמת, יש ראייה אסטרטגית שביבי אינו שותף לה, וגם לא הקונצנזוס הציוני בכללותו. תם עידן כפיית ההסכמים מעל לראש של העמים. העמים הערביים קמו לתחיה, אכן יצאו מעבדות לחירות, ודורשים את שמגיע להם – דמוקרטיה וצדק חברתי, והממשלות נדרשות למלא את רצונם. עם הדבר הזה ישראל לא יודעת להתמודד, סחתיין יש לה דמוקרטיה חלקית בפנים, אך עם הדמוקרטיה ההולכת ומתעצבת בעולם הערבי היא לא יודעת מה לעשות, עד כדי כך שהיא מתה מפחד ממנה ומגדירה אותה חורף ירוק אסלאמי. והנה בא הדוד סאם השחור, העבד לשעבר, ומסביר יפה יפה, שזאת המציאות החדשה ואליה ישראל תצטרך להסתגל, אם היא חפצה חיים. ומראה לה את הדרך לשם, סיום הכיבוש הוא המפתח.
אך בישראל, לא רוצים להבין זאת, ההיא אומרת שזה לא פתיר, וזה אומר בלי תנאים מוקדמים, וזה החדש אומר שתי מדינות זה אסון. אבל, יא אובאמה יא חביבי, איך בדיוק אתה מתכוון לעזור לחברה הטובה ביותר שלך, והחזקה ביותר במזרח התיכון, אם אתה לא מטיל עליה ווטו? לא מאלץ אותה להפסיק את ההתנחלויות? לא מאיים עליה בסנקציות כדי "לעזור" לה להבין מה האינטרס החיוני שלה? איך לכל הרוחות אתה מסייע לה כשאתה מאלץ דווקא את האיש ברמאללה, בעל השלטון הרעוע שעומד לקרוס בכל רגע נתון, לחזור למו"מ בלי תנאים מוקדמים ולמלא אחר רצונו של ביבי וללכת נגד הרצון של עמו שלו? אכן סתירה בדבריך, מנהיג מדופלם. אולי מוטב שניקח מנאומך ההיסטורי את האמירה החתרנית, אל תחכו למנהיגים, תעשו זאת בעצמכם.
הבעיה עם האמירה הזאת שלך היא שאינה תקפה לעת עתה לגבי העם בישראל, הוא הוכיח שאינו רוצה להתעסק בשאלה הבוערת של הכיבוש, והמליך עלינו רק לפני ימים מעטים ממשלה ימנית שלא רוצה שלום, ואתה האבו מאזנים חייבים לתפיסתך לשאת ולתת. אבל, אולי דבריך לעם בישראל ימצאו אוזניים קשובות דווקא בקרב הפלסטינים המאוכזבים קשות ממך, הם לבטח שעוד לא מימשו את חירותם, יש להם אינטרס עליון לסיים את הכיבוש, ואתם ללא ספק יצעדו הנאורים והמתקדמים בתוך ישראל גם כן.
כתיבת תגובה