אלון חסן – התרוץ בדרך להפרטה

<p><br />הכתבה שפורסמה בערוץ 2 ביומן שישי (14.6.13) העלתה על המוקד את יו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד, אלון חסן, כחלק ממתקפה מתוזמנת של אמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה עליו. הכתבה לא ציינה שהמתקפה על חסן קשורה עם רפורמה מרחיקת לכת של הממשלה בנמלים.</p>

הכתבה שפורסמה בערוץ 2 ביומן שישי (14.6.13) העלתה על המוקד את יו"ר ועד העובדים של נמל אשדוד, אלון חסן, כחלק ממתקפה מתוזמנת של אמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה עליו. הכתבה לא ציינה שהמתקפה על חסן קשורה עם רפורמה מרחיקת לכת של הממשלה בנמלים. כזכור, שר התחבורה ישראל כץ, ונפתלי בנט שר הכלכלה, שאיימו לשלוח צבא לנמלים, מתכננים לבנות נמלים פרטיים ליד נמלי אשדוד וחיפה, ולהפריט את הנמלים הקיימים. ריסון כוחם של הועדים החזקים הוא תנאי להצלחת תוכניתם. בחתירתה להוריד את כוח המיקוח של העובדים ולהפוך את כולנו לעובדי קבלן חסרי זכויות שמועסקים בשכר מינימום וללא כל בטחון תעסוקתי, (כמו מחצית העובדים הלא מאורגנים בישראל), חייבת הממשלה לרסק את מה שנשאר מהעבודה המאורגנת, ולתת על הדרך מתנה שמנה לטייקון, שיהנה מרווחי הנמלים המופרטים.

כותב שורות אלו, שהיה בין מייסדי ארגון עובדים אלטרנטיבי (ארגון העובדים מען) שמטרתו העיקרית היא להתנגד להפרטה וריסוק העבודה המאורגנת, דוחה על הסף את הנורמות הפסולות של אלון חסן. התנהלותו רק עוזרת לממשלה לשבור את העובדים ולפגוע בזכות ההתארגנות שלהם. דמותו של חסן כפי שעולה מהתחקירים שפורסמו, של אדם כוחני המשתמש בתפקידו כדי לקדם את עסקיו הפרטיים בניגוד עניינים בוטה, דוחפת את הציבור הרחב למסקנה המוטעית, כי ההפרטה היא הפתרון לניהול המושחת של מונופולים ממשלתיים, וכי העבודה המאורגנת היא שם נרדף לשחיתות כוחנית.

שחיתות שלטונית כנורמה

אין ספק שעל חסן ופטרוניו ללכת, ולאפשר לעובדי נמל אשדוד, שחלק לא מבוטל מתוכם כלל לא נהנה מהחגיגה, לבחור מנהיגות ראויה. יחד עם זאת, אלון חסן חושף שני נושאים חשובים שהממשלה מעדיפה להסתיר:

ראשית – השחיתות והכוחניות הן נורמה מקובלת בממסד הציבורי בישראל ובחברות הפרטיות שמנוהלות ע"י טייקונים. הן ההסתדרות והן מבקר חיצוני של הנמל היו מודעים לעסקיו של חסן, בדקו אותם, ולא ראו בהם חריגה מהנורמות המקובלות. שנית – השחיתויות בהן מואשם חסן מתגמדות ליד הנורמות המקובלות בצמרת הכלכלית והפוליטית בישראל. העסקים והרווחים של חסן קטנים לאין שיעור מהעסקאות והדילים שבהם מעורבים טייקונים, גנרלים, שרים וראשי ממשלה, שצברו מיליארדים בזכות קשריהם המסועפים עם הממסד.

ביום בו פורסמה הכתבה על חסן בערוץ 2 , פרסם מוסף השבת של הארץ כתבת תחקיר על רה"מ לשעבר אהוד אולמרט, החושפת את קשריו חובקי העולם עם הטייקונים דנקנר, ליבנת ואוליגרך מקזחסטן, זאת בשעה שאולמרט עומד לדין על חלקו בפרשת הולילנד ומעטפות הכסף של טלנסקי. אולם ערוץ 2 לא קפץ על המציאה, סערה ציבורית לא התעוררה, שרי הממשלה לא נדרשו לעניין, ואפילו שלי יחימוביץ לא הודיעה על ניתוק יחסים.

הקשר בין הון לשלטון בישראל הוא סוד גלוי. נוחי דנקנר, פישמן, תשובה, לבייב, שרי אריסון, משפחת עופר ואחרים הם קבוצה קטנה של בעלי הון שמחזיקים נכסים ברחבי העולם, והם חבים את הונם ועושרם להטבות והקלות שקיבלו ממקורבים בשלטון. הסרט "שיטת השקשוקה" חשף כיצד השתלטה משפחת עופר תוך שנים ספורות על בתי הזיקוק, מפעלי ים המלח וצים. ניר גלעד, החשב הכללי באוצר באותה תקופה, סידר לאחים עופר עסקה נוחה עם חברת הספנות "צים", וקיבל בתמורה מהאחים עופר ג'וב של מנכ"ל החברה לישראל הנמצאת בשליטתם, שבצידה שכר ודיוידנדים בהיקף של עשרות מיליוני ₪ עם פרישתו. אלון חסן הוא דג רקק ליד הכרישים האלו, וההתמקדות בו משרתת קודם כל את האינטרסים של הכרישים.

יתר על כן אלון חסן לא פעל במחשכים, ומנהיגים פוליטיים שיחרו לפתחו כדי להשיג את תמיכתו. שר התחבורה ישראל כץ, אשר מוביל כיום את המלחמה נגדו, ואחרים בליכוד, נעזרו בו היטב במערכות הפריימריס שנערכו בליכוד ובמפקדי ארגזים. לטענתו של חסן הוא גם גייס קולות לטובתה של שלי יחימוביץ כאשר התמודדה על ראשות מפלגת העבודה, וקריאתה לחסן להתפטר אחרי שידור הכתבה אינה אמינה, בלשון ההמעטה.

ואיפה היה עופר עיני כל הזמן?

הבעיה היא, שמי שהיה אמור לנהל את המאבק בשחיתות בתור ההסתדרות, בעצמו נגוע במחלה. יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שפרש את חסותו על אלון חסן עד תמול שלשום, קשור ככל הנראה גם הוא לטייקון נוחי דנקנר, שסידר גו'בים נוחים לכמה מבני משפחתו של עיני (כתבה של עידו סלומון בדה מרקר 26.10.2010). חמור מזאת, עיני מנהל יחד עם חסן מו"מ מתקדם עם הממשלה על הפרטת הנמל, תוך כדי חלוקת כספי שוחד לעובדים תמורת הסכמתם להפרטה (ראו מאמר של אבי בראלי בדה מרקר 17.6.13). במקום להאבק בהפרטה, חסן ועיני מעדיפים להשתלב בה, ובתרבות הרקובה של שחיתות שלטונית, יד רוחצת יד, שלטון הפרוטקציה והנפוטיזם. למרות השלכותיה החמורות על העובדים, על יכולתם להתאגד, ולעמוד מול בעלי ההון, הם מקדמים את ההפרטה.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני אינו רוצה ואינו מסוגל להלחם בבעלי ההון, והוא גם אינו מאמין באלטרנטיבה רדיקלית לשלטונם. כמו אלון חסן, הוא איש שגדל בתוך מערכת השחיתות והכיבודים של הממסד הישראלי, וערכיו אינם שונים במהותם מאלו של אוכלי השקשוקה. במשך שנים הפנו חסן ועיני עורף לעובדי דור ב' ולעובדי הקבלן במשק, שיתפו פעולה עם ההפרטה, עם ייבוא עובדים זרים ועם הרס השירותים החברתיים. עופר עיני, עם משכורת מנופחת , מינוי בת זוגו למשרה נחשקת במנגנון ההסתדרות, דירת הפאר שרכש בכספי ההסתדרות והתשלומים שהוא דורש לעצמו בתור דירקטור בבנק יהב, אינו שונה מבן טיפוחיו אלון חסן.

לנקות את האורוות

בעוד שבועיים, ב- 1.7.13 אמור לצאת לדרך מכרז על הקמת נמל פרטי באשדוד ובחיפה. להקמה של הנמל יצורפו מכרזים להפרטת הנמלים הותיקים. אנו בפתחה של תקופה מתוחה ביחסי העבודה בנמלים, שאולי תלווה בשביתה ארוכה. עריפת ראשו של אלון חסן שבועים לפני פתיחת הקרב נותנת יתרון מורלי וציבורי אדיר לממשלה.

כדי להוביל את המערכה נגד הרס מדינת הרווחה והמשק הציבורי, ולמנוע את השתלטות הטייקונים על הכלכלה והחברה, נחוצה מנהיגות עובדים נקייה ובעלת חזון, שמייצגת דרך פעולה והתנהלות הפוכים מהשחיתות השלטונית ומהכלכלה הנאו ליברלית. החשיפה של שחיתויות בקרב הועדים הגדולים והדיון הציבורי על הנורמות הנדרשות ממנהיגי עובדים, חיוניים להליך של ניקוי אורוות בשורות מנהיגות האיגודים והועדים, חיוניים כדי להחזיר לפועלים את המניע להתארגן ולהתאגד. רק כך אפשר יהיה לעמוד נגד מסע הצלב של נתניהו, כץ ובנט נגד העבודה המאורגנת וההפרטה. על העובדים של נמל אשדוד וכלל העובדים בישראל להתעורר מאדישותם, ולנקות את שורותיהם מהמנהיגות המושחתת נוסח חסן ועיני שהרסה כל חלקה טובה בתנועת הפועלים.

 

 

Avatar

אודות אסף אדיב