תוצאות הבחירות כבר ידועות, ולכן הפרשנים מדלגים עליהן, וחוזרים על האמירה המוזרה שהן יתקיימו בעוד שנתיים, כאילו בעוד שנתיים יהיו לנו בחירות אמתיות, עם תחרות אמתית בין מנהיגים אמתיים בעלי אג'נדה ברורה. אלא שזוהי אשליה. המציאות מראה שלפוליטיקאים אין מילה, וברגע שהם מתיישבים על כיסאם, הם נאחזים בו בכל הכח. מאחר והציבור מיואש ואדיש, ואין סיכוי שבשנתיים הבאות תופיע מנהיגות אלטרנטיבית שתטרוף את הקלפים, מה שמצפה לנו הוא עוד כמה שנים רעות של אותו הדבר.
הישרדותה של הממשלה הבאה לא תלויה ברצונם של הפוליטיקאים אלא במציאות המשתנה. במישור הכלכלי, העמקת המיתון תוביל לירידה בהכנסות המדינה, שתלווה בקיצוצים שיעמיקו את העוני והפערים החברתיים. הימין ההזוי יעמיק את השנאה בין יהודים וערבים, ויגרום להתמוטטות הרשות הפלסטינית. הבידוד הבינלאומי של ישראל יגבר, כי למרות כל הפצרותיו של המנהיג החזק נתניהו, העולם מסרב לקבל את עמדתו ש"ההתנחלויות אינן שורש הסכסוך" עם הפלסטינים.
לכן יש להתייחס לבחירות הנוכחיות בכל הרצינות, ולהבין כי המרכז שמאל איבד את דרכו ואת כושרו להנהיג את ישראל בדרך השפיות. מולו צריך להעמיד שמאל שפוי, המציב אלטרנטיבה כלכלית חברתית, המשולבת בתכנית מדינית שרואה בעם הפלסטיני ובאזרחי ישראל הערבים שותפי אמת בבניית מציאות חדשה של שלום, שוויון וצדק חברתי.
כתיבת תגובה