ביידן על תבזבז את זמנך היקר

ביקורו של ביידן בישראל ובסעודיה מלווה בביקורת קשה מבית, וגורם ליותר מהרמת גבה לגבי נחיצותו בימים טרופים אלה. הצהרתו של ביידן טרם כניסתו לבית הלבן, שהוא יהפוך את הנסיך הסעודי […]

ביקורו של ביידן בישראל ובסעודיה מלווה בביקורת קשה מבית, וגורם ליותר מהרמת גבה לגבי נחיצותו בימים טרופים אלה. הצהרתו של ביידן טרם כניסתו לבית הלבן, שהוא יהפוך את הנסיך הסעודי ושליט הממלכה מחמד בן סלמאן ל"מנודה", משודרת בארה"ב ללא הפסקה, במטרה להוכיח שביידן הוא מי שהתקפל, בעוד האחראי על רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י יצא מנצח. דוברו של הרודן הסעודי, העורך של היומון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" עבד אל רחמן ראשד, מקבל את פניו של ביידן בחיוך ניצחון, ומזכיר, במאמר מערכת,  שניסיונותיו להתחמק מהשאלה האם יפגוש את מוחמד בן סלמאן "נטולי כל חכמה משום שהם פשוט שקריים". בעוד שביקורו של הנשיא האמריקאי בסעודיה מלווה בתירוצים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה ועליית מחירי הנפט, ביקורו בישראל נראה כחסר תועלת לחלוטין.

"קודמו" כפי שביידן מכנה את טראמפ, ערך כמובן את ביקורו הרשמי הראשון מחוץ לארה"ב בסעודיה. הוא לחץ את ידיו המגואלות בדם של בן סלמאן, ביטל את הסכם הגרעין עם איראן, ופתח בסדרה של צעדים קיצוניים ומחוות כלפי נתניהו, במטרה לקבור קבורת חמור את השאלה הפלסטינית. ביידן מגיע לירושלים אחרי שהשגרירות האמריקאית כבר עברה לשם והסיוע לפלסטינים הופסק. עסקת המאה אמנם לא מומשה, אבל ההתנחלויות כבר הולבנו, הסכמי אברהם כבר יצרו מציאות אזורית חדשה, שהכשירה את משטר האפרטהייד בגדה המערבית ובעזה, וסיפוח הגולן קיבל הכרה אמריקאית. ירצה או לא ירצה, ביידן חייב להכיל את המציאות הזאת פרי ידיו של "קודמו". חזון שתי המדינות נעלם במדבריות חצי האי ערב, ההתנחלויות אינן נושא לדיון, את ירושלים הס מלהזכיר, כמו גם את הפגיעות היומיומיות בזכויות אדם בגדה המערבית ובעזה. אפילו הרג העיתונאית שירין אבו עאקלה טואטא מתחת לשטיח.

המציאות הזאת הפכה לקונצנזוס פוליטי בישראל. ימין, מרכז ושמאל מאוחדים בדעה ש"קודמו" היה הנשיא הידידותי ביותר לישראל, שהעלים את הפלסטינים ונרמל את היחסים בין ישראל לשליטים הרודניים באזור. אלא שבזמן שהיחסים בין ישראל לעולם הערבי נמצאים במצב "נורמלי", היחסים בין היריבים הפוליטיים בתוך ישראל, בין מחנה ביבי למחנה "רק לא ביבי", נמצאים במצב בהחלט לא נורמלי. כבר שלוש שנים שישראל לא מצליחה לנרמל את חייה הפוליטיים, כשהמלחמה הפנימית היא קשה, יצרית, אלימה ואין לה כל פתרון נראה באופק.

לכן אין לביידן עם מי לעשות בישראל עסקים. המדינה משותקת פוליטית ופועלת מכוח האינרציה, כשהוויכוח על מעמדו של בית המשפט העליון הפך לחזות הכול. השאלות המרכזיות שקובעות את עתידה של ישראל, כמו היחס לפלסטינים, הפערים החברתיים, ההזנחה של החינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור והתחבורה – אינם זוכים לשום התייחסות. לעומת זאת, הגז הפך לתשובה הישראלית למשבר האקלים. כולם בישראל, ללא יוצא מן הכלל, מתגעגעים לטראמפ, אוהבים לעשות עסקים עם פוטין, ורואים באנרגיות המתחדשות ובמאבק נגד ההתחממות הגלובלית נושא בר דחייה. ביידן הוא יריב אידאולוגי, ועמדותיו נתפסות כסכנה לביטחון הלאומי של מדינות האזור השותפות להסכמי אברהם.

הנושאים שביידן עוסק בהם הם גורליים לעתידה של האנושות, אבל הם לא מעניינים, לא את ישראל ולא את שותפיה הערבים באזור. המערכה נגד פוטין, שתקבע את גורלה של אירופה, המערכה להצלת הדמוקרטיה בארה"ב ולסילוקו של טראמפ מהזירה הפוליטית, כמו המערכה להצלת כדור הארץ מהתחממות– כל אלה כלל אינם נדונים בישראל. בכל אחד מהנושאים האלה, ישראל ושותפיה הערבים נמצאים בצד השני של המתרס. בשיחותיו בישראל ובפגישותיו בסעודיה, יגלה ביידן עד כמה בני שיחו אדישים לנושאים הגורליים שייקבעו את עתיד נשיאותו ואת עתיד העולם כולו.

הערכים המשותפים הקושרים בין ישראל לארה"ב, כמו דמוקרטיה, ליברליזם ושוויון בפני החוק, הולכים ומתפוגגים. ממשל ביידן נאבק נגד העליונות הלבנה, נגד הפונדמנטליזם האוונגליסטי, נגד התפיסות הפופוליסטיות המסכנות את הדמוקרטיה, נגד חברות האנרגיה המזהמות את כדור הארץ, ונגד התאגידים הרב לאומיים. הוא נלחם למען מדינת רווחה שתוכל להחזיר לאמריקה את השפע ואת החוסן הפוליטי והחברתי. לעומתו, ישראל הופכת ליותר דתית ופונדמנטליסטית, מקדשת את האפרטהייד כהכרח בל יגונה, רואה ברודנים המעלימים עין ממדיניותה כלפי הפלסטינים את בני בריתה, ובדמוקרטיה וזכויות אדם ערכים המסכנים את האופי היהודי של המדינה. היא מקדשת את העליונות היהודית על פני שוויון זכויות עם הערבים, ומקווה שהמלחמה באוקראינה תסתיים בוויתור של אוקראינה על השטחים שנכבשו ע"י רוסיה, כדי ליצור מציאות יותר "מאוזנת" מול אירופה העוינת את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.

לכן ישראל אינה שותפה אסטרטגית של ביידן במאבקו להצלת הדמוקרטיה בארה"ב ובעולם. נכון שבניגוד לנתניהו, יאיר לפיד אינו מתכוון לתקוע אצבע בעין של ביידן. כל רצונו מתמצה בתמונה משותפת, שתעזור לו לקושש עוד מנדט או שניים בריצת האמוק שלו לעבר ראשות הממשלה. אם יש לישראל חזון הוא צופה פני העבר, כאשר לא מעט ישראלים עדיין מתרפקים על הדימוי הישן של "ווילה בג'ונגל". אלא שהג'ונגל כבר כיסה את הווילה. אחרת, איך ניתן לתאר את ההתנהגות בנימין נתניהו ומשפחתו, הממשיכים לטרטר את החברה הישראלית בשם הדמוקרטיה; או את הפיכתו של בן גביר לחביב האולפנים; או את התנהגותם השקרית של פוליטיקאים מימין ומשמאל, המוכנים להכשיר כל שרץ בדרכם אל השלטון; או את המתרחש בגדה המערבית? ישראל משלה את עצמה שהיא מנהלת את הסכסוך, אבל נפילתה של ממשלת השנוי מוכיחה שהסכסוך הוא שמנהל אותה.

כצפוי, ביידן יעשה בישראל את הסיבוב המסורתי, מחנה צבאי, יד ושם, בית הנשיא, פגישה עם לפיד ושיחה עם אבו מאזן. מכאן הוא ימריא הישר לג'דה שבסעודיה, כשהוא מנופף בידו לשלום מכבש המטוס, ולא נראה שיחזור לכאן בקרוב. אין לו מה לחפש כאן, שלום הוא לא יעשה, ומלחמה אינה באג'נדה שלו. עיראק ואפגניסטן הספיקו לו. וכך ניוותר אנחנו עם הפלסטינים, תוך ניסיון לרבע יחד איתם את המעגל, הכולל את ביבי, סמוטריץ' ובן גביר, עם גנץ וסער, מיכאלי וזנדברג, ועם מנסור עבאס ואיימן עודה. אלה דמויות חסרות ברק וחזון, המדקלמות קלישאות משומשות, שמותירות את החברה הישראלית והפלסטינית מתבוססות בתוך בוץ טובעני. הבחירות הבאות, לא רק שאינן מבשרות כל שינוי, הן מבטיחות את המשך המערבולת אליה נקלענו.

לא נותר לנו אלא לאחל לביידן נסיעה טובה, ולקוות שישכח את הביקור הזה כמה שיותר מהר. שימשיך להתרכז במאבק נגד פוטין ובתמיכה בעם האוקראיני; שיצליח לרסן את אויבי הדמוקרטיה בארצו; שיצליח להתגבר על הגזירות של בית המשפט העליון נגד נשים ומעוטים; שיצליח להעביר את הרפורמות המבניות של הכלכלה האמריקאית ולכונן מדינת רווחה, המטפחת את זכויות העובדים; ושיתגבר על משבר האנרגיה תוך חתירה מתמדת לעבר אנרגיות מתחדשות. הצלחתו תהיה ההצלחה של כולנו. זו תהיה תרומתו, לא רק לאנושות, אלא גם לחברה בישראל ולעם הפלסטיני.

לא רבים בישראל וברשות הפלסטינית, מאחלים לביידן הצלחה. אולם, אותו מיעוט המתנגד לאפרטהייד, לאפליה ולהדתה, ותומך בשוויון אזרחי לישראלים ופלסטינים מהים עד הנהר, רואה בו את התקווה והסיכוי האחרון להינצל מהפשיזם ולמנוע את הרס כדור הארץ..      

 

Avatar

אודות יעקב בן-אפרת