הקבלנים מנסים לסכל את יוזמת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, להביא לישראל עובדי בניין מאסיה וממזרח אירופה, ללא מעורבות של חברות כוח אדם, הגובות ממהגרי ההגירה סכומים גבוהים כדי לעבוד בישראל. הסכם כזה קיים כבר עם בולגריה. אך הקבלנים רוצים להמשיך לייבא מסין עובדים, המשלמים כ- 20 אלף דולר כדי לעבוד כאן. העילה של הקבלנים לסכל את היוזמה היא, שהעובדים מבולגריה אינם מספיק טובים.
כך גם קורה בחקלאות. יוזמה של משרד החקלאות לקלוט עובדות ערביות בחקלאות סוכל ע"י הלובי החקלאי, המעדיף את העובדים התאילנדים הזולים. הטענה זהה – הבולגרים לא טובים לבניין, הערביות לא טובות לחקלאות.
במצב שבו ישנה אבטלה של 30% בשטחי הרשות הפלסטינית, ו78% מהנשים הערביות בישראל אינן עובדות, היה יותר כלכלי וגם צודק לתת עדיפות לעובדים משטחי הרשות בתחום הבניין, ולנשים ערביות בחקלאות. אך הלובי החזק של קבלנים וחקלאים אינטרסנטים גובר על שיקולים כלכליים ופוליטיים מוצקים. גורלם של העובדים הפלסטינים משטחי הרשות ושל האזרחים הערבים בישראל לא נמצא על סדר יומה של הממשלה, השוקדת להקצין את היחסים בין יהודים לבין ערבים.
כתיבת תגובה