לרגל יום הפעולה הבינלאומי להצלת יערות האמזונס בברזיל נערכו שתי הפגנות. הראשונה ברמאללה ביום ה' ה- 14.2, והשניה למחרת היום בתל אביב. פעילי מפלגת דעם שהשתתפו בשתי ההפגנות גילו, שלמרות שהמרחק בין תל אביב ורמאללה לבין יערות האמזונס שווה, הרי קיים פער בלתי ניתן לגישור בין שתי הערים, שהמרחק ביניהן אינו עולה על 50 ק"מ.
מטרתן של ההפגנות היא אחת, להציל את הסביבה ואת כדור הארץ. אבל למרות שהבעיה הבסיסית של החברה הישראלית והפלסטינית הוא הצורך של שתיהן להתמודד עם הכיבוש ולמצא פתרון של חיים משותפים במקום ההרס ההדדי, הנושא עמד במרכז ההפגנה ברמאללה, אבל נותר ללא כל התייחסות בהפגנה בתל אביב.
בהפגנה בתל אביב אמצו פעילי הסביבה המובילים את קריאתה של הסופרת מרגרט מיד, "קבוצה קטנה של אזרחים המחוייבת לעקרון יכולה לשנות את העולם". אבל כאשר הם נשאלו על יחסם לכיבוש תשובתם היתה: "זה נושא פוליטי מורכב שקשה למצוא לו פתרון".
ברמאללה יזם את ההפגנה הפעיל הסביבתי שרבל בלוטין, והשתתפו בה פעילים מקומיים ותלמידי תיכון. הם הניפו באופן טבעי סיסמאות בנושא הפוליטי, הכיבוש, אותו נושא שמשום מה אסור לדבר עליו בתל אביב. מארגני ההפגנה דברו על ההשפעה ההרסנית שיש לכיבוש על הקשר שלהם לקרקע ועל החקלאות הפלסטינית. הם דרשו גישה חופשית למקורות המים, ולאפשר לפלסטינים לחיות חיים שלווים וחופשיים בסביבה נקייה, לשפר את כלכלתם, ולפתח אזורים ירוקים בערים ובכפרים הפלסטינים.
הסתירה הזו מעלה בחריפות את השאלה: מדוע לא יצטרפו הנאבקים למען הסביבה בישראל למאבק של עמיתיהם ברמאללה, מדוע לא ירחיבו את קריאתם המשותפת למען הצלת יערות האמזונס שתכלול גם את הצלת הפלסטינים והישראלים מהכיבוש גם יחד?
כאשר אנו רואים שלא רק נתניהו כרת ברית עם הנשיא הברזילאי הימני הקיצוני ז'איר בולסנרו, אימץ אותו גם הנשיא האמריקאי טראמפ המתכחש לאפקט החממה, כאשר ברור לכל שברית זאת דורסת גם את זכויות העם הפלסטיני ואת השלום באזור. רק טבעי ואף הכרחי שתומכי הסביבה והאדם משני צדי גדר ההפרדה יתאחדו במאבק נגד הברית ההרסנית הזו. עליהם להעלות את הסיסמא של הפלת החומות והגדרות המפרידות ביננו, בין אם הן נובעות מהשתייכות דתית, לאומית או מגדרית. בסופו של דבר כולנו בני אדם שרוצים לחיות בעולם נקי וחופשי.
כתיבת תגובה