לסיים את הכיבוש ולפרק את ההתנחלויות, אשר לשיטתו נחוצות על מנת להגן על הגדה מהשתלטות חמאס, השואף לחסל את ישראל. כך מרוויח הימין הן מהפילוג בין יהודים וערבים בישראל והן מהפילוג בין פת"ח לחמאס, כמו גם מהניתוק הגאוגרפי בין עזה לגדה המערבית.
כמו כן, הפילוג הפנים-פלסטיני משקף את מלחמת החורמה המתנהלת במזרח התיכון בין גושי הכוח הגדולים אשר מנצלים את אי-הסדר שנוצר בעקבות האביב הערבי על מנת לבצר את טווח השפעתם באזור (לניתוח מקיף ראו כאן): מול חמאס בעזה שנתמך על ידי קטאר וטורקיה ניצב כעת ציר הדוק של שיתוף אינטרסים בין סעודיה, מצרים, הרשות הפלסטינית וישראל. לבסוף, יש לציין גם את עלייתם של כוחות פונדמנטליסטיים כמו דאע"ש ואל-קאעידה המשפיעה ישירות על המציאות הפוליטית בפלסטין, ובהתאם, גם על הנטייה ההולכת וגוברת ימינה בקרב הציבור היהודי בישראל.
מלחמת צוק איתן בעזה המחישה כיצד פועל מעגל הקסמים הזה. הרקע למלחמה הופיע בעקבות פיצוץ שיחות המו"מ עם אבו מאזן, כמו גם הריאקציה במצרים בעקבות ההשתלטות המחודשת של הצבא על המדינה וגדיעת התהליך הדמוקרטי: סיסי עצר את הסיוע המצרי לחמאס, סגר את המנהרות בין עזה למצרים וכך חסם את אספקתם של מוצרי יסוד לרצועה. מדיניות זו חנקה את התושבים. לאור כישלון המו"מ, הוחלט בהנהגת חמאס שהשעה כשרה לחבור לרשות הפלסטינית כדי לאפשר דרכה קיום כלכלי ברצועה, ולו מינימלי. אלא שהתשובה הישראלית לממשלת האחדות הפלסטינית בין הרשות לחמאס הייתה מהירה ואלימה, והתוצאה הייתה הפוכה מתוכניות החמאס. תוך הסתמכות על קטאר וטורקיה כבנות בריתה העיקריות, חמאס נאלצה לפתוח במלחמה ממושכת במטרה להסיר את המצור, אולם למרות ההרס הנורא נכשלה בקידום מטרותיה הבסיסיות ביותר.
חרף כינונה של ממשלת האחדות טרם המלחמה, מאחורי הקלעים הרשות ואבו מאזן תמכו בישראל ובמשטר הצבאי של סיסי במצרים, ששואף לרסק את חמאס. עם סופה, הרשות הפלסטינית נסוגה בה מההסכמים המוקדמים בטענה שחמאס אמנם ויתר על ממשלתו לטובת הרשות הפלסטינית אך לא על השליטה הפוליטית והצבאית שלו, וסרבה ליטול תחת אחריותה את כלכלת עזה, מימון זרועות הממשל, משכורות הפקידים והשירות הציבורי ברצועה. מהצד השני של הגבול, מצרים פתחה בפעולה צבאית נרחבת ברפיח, הרסה אלפי בתים וגרשה את יושביהם, כדי לבנות מכשול פלדה למניעת חפירת מנהרות בין עזה לסיני. בנוסף, המגעים בין ישראל וחמאס, שעליהם הוסכם בזמן המלחמה ואשר היו אמורים להתנהל בקהיר במטרה להסכים על הקלות במעבר סחורות מישראל לעזה, הופסקו.
בעזה מתרחשת טרגדיה אנושית ממדרגה ראשונה. בנוסף להריגתם של כאלפיים עזתים שרובם אזרחים, מדובר בהרס קטסטרופלי של תשתיות. כעשרים אלף בתים נהרסו ללא תקנה ומאה אלף איש נותרו ללא מחסה. המדינות התורמות אמנם הסכימו להקצות חמישה מיליארד דולר לשיקום עזה, אולם הגורם המוסמך להשתמש בכספים האלו הוא הרשות הפלסטינית, אשר מסרבת לעשות זאת בגלל מלחמתה בחמאס. ה"סולחה" ותיאום האינטרסים שהושג לאחרונה בין סעודיה וקטאר, שאף הוביל לחידוש היחסים בין קטאר למצרים, רק הגביר את הלחץ על חמאס, שאיבד בסיס תמיכה חשוב בעולם הערבי. הבידוד של חמאס הנמצא תחת מצור, עלול להביא לפיצוץ חדש עם ישראל בבחינת "ברירת שמשון".
כנגד הפילוג הפנים-פלסטיני והסירוב הישראלי המוחלט
כתיבת תגובה