כיסאותיהם של מנהיגי ערב מזדעזעים

גלי מחאה עממית קוראים תגר על שותפיה של ישראל ל"ציר הסוני המתון" ומחזירים לבמה את האביב הערבי במלא עוצמתו. הממסד הישראלי כולל מפלגת העבודה, ומפלגתו החדשה של בני גנץ שותפים לנתניהו במאמץ לגייס את מנהיגי סעודיה ומצרים לועידה אזורית שאמורה לכפות על הפלסטינים אוטונומיה ללא זכויות. גלי המחאה העממית בסודן, אלג'יריה ומצרים מצביעים על כך שזמנם של מנהיגים אלו עבר. הדרך לשלום פלסטיני ישראלי עוברת בשותפות עם הצעירים של האביב הערבי ולא בבריתות עם מנהיגים עריצים ומושחתים.

האסטרטגיה הישראלית שהוביל נתניהו, ואשר כוונה ליצירת ברית עם המשטרים במצרים סעודיה ירדן ושאר מדינות המפרץ מתגלה כעת במערומיה, ככוון שגוי וקצר רואי. המשטרים בהם מדובר הם כולם ללא יוצא מן הכלל שותפים של הנשיא האמריקאי טראמפ ומהווים את הבסיס לעסקת המאה שהוא מנסה לקדם לפתרון הבעיה הפלסטינית.
הרעיון לפיו עסקת המאה תאפשר לישראל להגיע לועידה אזורית עם מנהיגים אלו מאחורי גבם, ועל חשבונם של הפלסטינים, הפך בשנה האחרונה למשאלת הלב האחרונה של האגף המתון בממסד הישראלי. אחרי שכל הנסיונות להגיע להסדר עם הפלסטינים נכשלו, מקווה "מחנה השמאל" בישראל להשיג שלום באמצעות הסעודים והמצרים.
בשעה שיו"ר המועצה לבטחון לאומי מאיר בן שבת מסתובב ונפגש עם מנהיגים בסודן עומאן וסעודיה ומכין כביכול את הועידה האזורית, ברחובות הערים המרכזיות במדינות ערב יש לעמים תכניות אחרות לגמרי. מאז סוף דצמבר 2018 יוצאים מאות אלפי אזרחים בסודן לרחובות בדרישה להפלת המשטר הדיקטטורי של עומר אל בשיר. מדובר בדיקטטורה רצחנית ששולטת בסודן מאז 1989 בתמיכת התנועה האסלמית. את תנועת המחאה מנהיגה קואליציה של איגודי רופאים, מרצים באוניברסיטאות ואנשי מקצועות חופשיים שזוכה לתמיכה עממית רחבה ביותר.
באלג'יריה מתארגנות מאז ראשית פברואר 2019 הפגנות יומיות של צעירים וסטודנטים נגד הכוונה של הנשיא עבד אלעזיז בוטפליקה להציג את מועמדותו בבחירות לנשיאות בפעם החמישית. לא רק שאחרי 20 שנה בשלטון איבד הציבור כל אמון בשלטונו המושחת והמדכא אלא שמדובר באדם שעבר את גיל השמונים ומאז שלקה בשבץ מוחי בשנת 2013 אינו מתפקד.
במצרים מתחזקת שוב תנועת המחאה נגד המשטר הדכאני של עבד אלפתאח א-סיסי שלאחרונה העביר תיקון בחוקה שיאפשר לו לשלוט עד שנת 2034. בפברואר הוציא המשטר להורג 9 צעירים שהואשמו במעורבות בפעילות טרוריסטית – הציבור המצרי משוכנע שצעירים אלו נענשו על לא עוול בכפם שכן לא היו כל ראיות למעורבותם בטרור זולת הודאות שהוצאו מהם בעינויי תופת. תאונת הרכבת הקטלנית בראשית השבוע בה נהרגו 30 תושבים במרכז קהיר עוררה גל של מחאה על ההזנחה והמצוקה ממנה סובל העם המצרי בשעה שאנשי הצבא ממשיכים לשלוט בכלכלה ולהבטיח לעצמם טובות הנאה.
השותף המרכזי של טראמפ ושל נתניהו, יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, ספג גם הוא מכה אנושה כאשר נחשף הרצח המזעזע של העיתונאי אלחשוקג'י. וגם בן הברית ההיסטורי של ישראל, המלך הירדני עבדאללה השני, עומד בפני גל מחאה שאילץ אותו כבר לפני שנה לפטר את ראש הממשלה.
8 שנים אחרי שהפגנות עממיות אדירות זעזעו את הסדר הישן בעולם הערבי והביאו להפלת המשטרים במצרים, תימן, לוב וטוניסיה, אנו עדים להתעוררות של תנועות מחאה המוניות. הדיכוי הרצחני שהיה מנת חלקם של מהפכנים בסוריה, והאנרכיה שנוצרה עקב התערבות זרה, יצרו את הרושם שההבטחה של האביב הערבי לחופש, דמוקרטיה וצדק חברתי הפכה לסיוט שירתיע את עמי האזור מחזרה אליו.
דומה שלפי אימרתו של מרק טווין "השמועות על מותו" של האביב הערבי היו מוקדמות מדי. האנרגיות שמגלים הלוחמים למען הדמוקרטיה בסודן ואלג'יריה והנחישות שבה ממשיך השבאב המצרי במאבקו נגד הדיקטטורה ממחישים שהשינוי התודעתי שעברו עמי האזור לא ניתן למחיקה.
רשימת "דעם לכנסת – סולידריות ללא גבולות" מציעה דרך אחרת. במקום לבנות על תמיכתם הרעועה של משטרים רקובים ודיקטטוריים שזמנם עבר, עלינו לתמוך במאבק של העמים הערביים לחופש ולאג'נדה דמוקרטית. צעד כזה יוצר בסיס לשותפות אזרחית בין יהודים וערבים. הרעיון שמעלה דעם למדינה אחת שבה יחיו בשוויון אזרחים ישראלים ופלסטינים תואם את רוח החופש של צעירי האביב הערבי. הצטרפו לקמפיין של דעם ותמכו במאבק לדמוקרטיה של המזרח התיכון כבסיס לשותפות שוויונית עתידית בין ישראלים ופלסטינים.