כיצד נלחמים בימין   

בימין נלחמים אידיאולוגית

הברית הבינלאומית שנתניהו עוסק בבנייתה, כוללת את טראמפ, את תומכי הברקזיט בבריטניה, את אורבן ההונגרי, סלביני האיטלקי, ולאחרונה את בולסונרו הברזילאי. זוהי ברית עם כוחות הימין הפשיסטי, אויבי הדמוקרטיה, שונאי הזרים והפליטים, ותומכי האנטישמיות.

מולה מעמידה דעם ברית בינלאומית עם תומכי האידיאולוגיה הגלובלית הסולדרית. היא בנויה על סולידריות בין עמים וגזעים, על שיתוף פעולה בינלאומי להצלת כדור הארץ מההתחממות המסכנת את האנושות, ועל שיתוף פעולה כלכלי בינלאומי על בסיס שוויוני במקום לטובת מיעוט של בעלי הון.

האידאולוגיה הציונית נחשפת כיום כלאומנית דתית, כמו גם האידאולוגיה הלאומית דתית הפלסטינית. שתיהן יצרו פילוג שמזין את הימין הפשיסטי הישראלי ואת הפונדמנטליזם הלאומי דתי הפלסטיני. כדי לשבור את מעגל הקסמים הזה חייבים לאמץ אידאולוגיה המחברת בין שני העמים, המבוססת על ערכים של דמוקרטיה, זכויות אדם, פלורליזם, שווין כלכלי ושותפות גורל.

בימין נלחמים כלכלית

השיטה הכלכלית שהימין הישראלי מתבסס  עליה קרסה. כלכלת השוק הבינלאומית שבקה חיים עם נפילת הבורסות העולמיות ב- 2008. היא הפכה מיליוני אזרחים במערב למובטלים, חסרי בית ונעדרי עתיד לעומת האחוז האחד של בעלי ההון. התוצאה הייתה נצחון טראמפ והבקרזיט, עליית הימין הפשיסטי באיטליה, הונגריה, פולין וברחבי אירופה, ולאחרונה גם בברזיל כאשר הם רוכבים על גלגלי כעס ההמון. בישראל הכלכלה הועברה לידי הטייקונים שהבנקים משרתים  אותם, והתוצאה הייתה צפויה. אמנם בעלי חברות ושרים הלכו לכלא באשמת הונאה, ראש הממשלה נחשד בשחיתות, אבל כלכלת השוק הפכה לפרה ישראלית קדושה.

דעם מצטרפת לכוחות בינלאומיים שמעמידים פרדיגמה  חדשה המכונה "הסדר הירוק החדש" A new green deal.

כלכלה ירוקה ושיתופית מבוססת על יסודות המהפכה התעשייתית הרביעית: מהפכת האינטרנט, האנרגיות המתחדשות, התחבורה האוטונומית, הדמוקרטיזציה של פלטפורמות אינטרנטיות כמו של פייסבוק וגוגל, החינוך המקוון, הרובוטיקה וטכנולוגיית הבלוקצ'יין. ביכולתה של המהפכה הזאת לשים קץ לפערים החברתיים הקיימים, להעביר את הכלכלה לידי היוצרים המאורגנים בקואופרטיבים או באמצעות הרשתות החברתיות, ולשים קץ לכלכלה המונופוליסטית הריכוזית.

על תשתית כלכלית כזאת ניתן לבסס חברה שיתופית ישראלית פלסטינית, על בסיס מודרניזציה של החברה הערבית וגישה שוויונית בחברה הישראלית.

בימין נלחמים מדינית

הימין הישראלי קבר את פתרון שתי המדינות, והשמאל ויתר על המאבק נגד הכיבוש כי הוא לא מוביל לשום מקום ונמאס על הציבור. אלא שהכיבוש ממשיך כבר למעלה מ50 שנה, ובפועל הגדה המערבית נתונה תחת ריבונות ישראלית: השקל הוא המטבע העובר לסוחר, מעטפת המכס הישראלי מספחת את הכלכלה הפלסטינית, הרשות הפלסטינית מקיימת בפועל אוטונומיה ללא עצמאות, ו"עיסקת המאה" של טראמפ נותנת גושפנקא מלאה לתכניות הספוח של הימין.

כך הפכה סיסמת שתי המדינות לכלי המכסה על המצב ומנציח אותו. הרשות הפלסטינית משתמשת בו כדי להמשיך לשלוט על נתינים חסרי זכויות, השמאל הישראלי ממשיך לדבוק בפתרון המדומה כדי לקיים את מדינת הרוב היהודי, בעוד שבשטח מתקיים משטר אפרטהייד הלכה למעשה.

מול מצע הימין, הרואה באוטונומיה הפלסטינית סוף פסוק, דעם קוראת למדינה דמוקרטית אחת, משותפת לישראלים ולפלסטינים, המבוססת על שוויון, על כלכלה אחת, חוקה אחת, ועתיד משותף. אין כוח שיוכל למנוע מישראלים ופלסטינים השותפים ברצונם לדו קיום דמוקרטי ושוויוני, מלממש את שאיפתם לשלום.

למרות שאיפותיהם של הלאומנים לבנות חומות של בטון ולהתכחש לעולם הגלובלי, המהפכה הטכנולוגית לא מותירה מקום לחומות. היא מאחדת את האנושות כולה בכלכלה אחת, במאבק משותף להציל את כדור הארץ מהכחדה, ובשותפות גורל בינלאומית.